עבריין מין מתבצר בבית הנשיא בישראל
הכותרת המבריקה איננה שלי אלא ניתנה על-ידי אחד מעיתוני אירופה לא מזמן, באחד הדיווחים על הפרשייה שהגיעה הערב לאחד משיאיה, עם החלטת היועמ"ש להגיש כתב-אישום נגד הנשיא קצב. כמובן, יתכן שבבוקר יום ד' הכותרת הזאת כבר לא תהיה מדויקת, אם כי רוב הסימנים מצביעים על כך כי קצב לא יבחר להתפטר, שהיא הדרך הראויה היחידה הפתוחה בפניו בנסיבות שנוצרו. הנשיא איננו יכול להשעות את עצמו, כפי שנכתב ופוטפט הערב ללא סוף, אלא להודיע על נבצרות זמנית (סעיף 22(א)(3) לחוק יסוד: נשיא המדינה). משמעותה של נבצרות היא שהוא מוסיף לשמש כנשיא המדינה, אלא שסמכויותיו ממולאוות על-ידי מחליף, במקרה זה מחליפה (נקודה של צדק פואטי, אולי, לנוכח אופי העבירות שבהן מואשם קצב). לכן אין זה ברור כלל שזה לילו האחרון של קצב בבית הנשיא, כפי שהעלה כאפשרות פרקליטו פרופ' ליבאי; גם לא שלא ימשיך לקבל מאתנו, הציבור, את משכורתו כנשיא, אף אם נבצר ממנו וגו'. אלו, כמובן, הסוגיות הפורמליות יותר בכל הפרשייה מעלת הקבס הזאת. הסוגייה המהותית היא שקצב כבר מזמן היה צריך להתחפף מבית הנשיא. התפטרות רק אחרי השימוע תביא את קצב כמעט לקו הסיום של כהונתו. לעמוד לדין הוא יעמוד אחר-כך בכל מקרה. מילא שלו לא נשארה טיפה של כבוד. מה עם כבודנו?
קצביגרפיה
הטרדה ומלחמה
it's not done: רבב על קצב
הנשיא כפקיד לענייני חנינות
ברוכים הבאים למאה ה-21
כמעט שלא עובר שבוע בלי ידיעה נוספת על רצח אשה. על רקע "כבוד המשפחה" או על רקע "קנאה במשפחה", כמו ששמעתי אתמול ברדיו בניסוח מעודכן שהגיע זמנו להחליף את הרקע ה"רומנטי" עלק. שכיחותה של התופעה שבה גבר רוצח את אשתו או חברתו כי הוא חושד שהיא "בוגדת" בו או כי היא רוצה להיפרד ממנו מדהימה, משום שהיא מצביעה עד כמה מושרשת בתרבות התפיסה כי אשה היא רכושו של הגבר, גם במאה ה-21. כשמתגלה, לפתע, שיש לה רצונות משלה – זה לא דבר שאפשר לחיות אתו. כלומר, היא לא יכולה לחיות.
קו ישר
קו ישר נמתח בין רצח הנשים, הסחר בהן ואינוסן כאילו היו נתחי בשר באטליז, עסקאות הטיעון הנרקמות לאחר-מכן בבית המשפט והעונשים המגוחכים המוטלים על מי שסוחר בנשים כבהמות, האישומים (מהערב כבר לא חשדות בלבד) נגד נשיא המדינה וקמפיין הביבים (בניסוחה המדויק של עו"ד כנרת בראשי) שבו פתח בניסיון להבאיש את שמן של קורבנותיו, קמפיין שהדהד הערב ברמיזותיו של עו"ד ליבאי. שתדע כל מתלוננת פוטנציאלית ששמה יוכפש, וינסו להציגה כנערת ליווי במסווה (כאילו נערות ליווי מותר לאנוס, לבצע בהן מעשים מגונים או בעילה אסורה בהסכמה).
המאה ה-21 כבר אמרנו? גם במאה הזאת גופן, כבודן וחייהן של נשים עודם הפקר ומרמס.