מצוות נטילת ידיים
אין מי שהיה בארה"ב ולא ראה את השלט התלוי בשירותים של כל עסק שם, ראש וראשונה במסעדות ובתי-קפה, בדבר חובת העובדים לרחוץ ידיים לפני החזרה לעבודה. מסיפור החיידק מתברר שאצלנו, ובהחלט לא רק אצלנו, חולים מאושפזים צריכים להזכיר לרופאים ולאחיות לרחוץ ידיים (ולחטא מכשירים) לפני שהם בודקים אותם.
ובינתיים חשבתי: האם חולים מאושפזים, בהנחה שבכלל יוכלו להתעסק בזה/לחשוב על זה – יעזו "להזכיר" זאת לרופאים ובכך לרמוז למי שגורלם נתון בידיהם שאולי לא עשו זאת? והאם הרופאים יודו, בפני הפציינטים שלהם אך גם בפני עצמם ובפני הקולגות שלהם – שלא עשו זאת? מבחן מעניין, אך אולי קצת יותר מדי risky, ליחסי הכוח שקיימים ממילא בקשר חולה-רופא. [18:13]
צניעות
מיכאל הנדלזלץ מספר לנו שגם הוא לא בטוח שיוכל למצוא את התעודה שלו מהאוניברסיטה. הגנה מפוקפקת על ח"כ טרטמן במסגרת "אל תדון את חברך" וגו'. זאת גם הזדמנות נאותה בעיניו לנפנף בהשכלה ובתארים של כל משפחתו, במסווה של הצטנעות שלו רק תואר ראשון. למה כל זה צריך להיות בעיתון נבצר מבינתי. אבל אם נחזור לח"כ טרטמן ולתעודות אבודות – תעודה שבעליה לא מצליח למצוא אותה בביתו לא סותמת את הגולל על האפשרות לבסס את השכלתו הרשמית. במחשבה שנייה, לאור פרשת טרטמן, תעודות גם אפשר לזייף. רשימת כל מקבלי התארים נמצאת באוניברסיטה הרלוונטית.
סליחה
ואם כבר טרטמן: השימוש המלעיג שעשיתי ב"טרטרינה" ברשימה שלוש תזכורות היה לא נאה ומיותר. שגיתי.
עדכון
הרשימה הקודמת, אין דבר זולת הטקסט, התעדכנה (במסגרת) בסופה.
