- שמעשה מגונה איננו עבירה שיש עמה קלון. [אבל הקלון יהיה שלנו אם חיים רמון יחזור להיות שר].
- שאותו רמון, אם יחזור להיות שר, זה יהיה רק מתוך הידידות והמחויבות לראש הממשלה. כן, והירח עשוי מגבינה. אם רמון יחזור (מה שסביר שיקרה, להערכתי) זה יהיה כי הוא איננו יכול לעמוד בתאווה לכוח, כמו פוליטיקאים רבים, רבים מדי. לא הספיק המעשה המגונה שעשה בקצינה, עכשיו צריך לבצע מעשה מגונה בַּציבור?
- שנשיא שנבצר ממנו למלא את תפקידו, ויש לו ממלאת מקום, נחקר במשכן הנשיא. מה יש לנשיא נבצר לחפש שם? התשובה היא שזה היה התנאי שלו כדי להיחקר. אחרת היה מנפנף בחסינות שלו. חומר למחשבה למי שסברו שנבצרות (שממנה יכול קצב לחזור בו בכל רגע, אגב), ולא הדחה, היא פתרון משפטי הולם לתסבוכת שנוצרה. זו נבצרות וזה שכרה.
- שחסינותו של הנשיא משתרעת על כל פעולה משפטית. כי להחלפת הפרקליט התלווה שינוי של קו ההגנה: כל חקירת הנשיא נעשתה בכלל תוך הפרת חסינותו, שכן זו איננה עומדת לו רק כנגד העמדה לדין אלא כנגד כל אמצעי שננקט מרגע שהוגשה נגדו תלונה, כגון חקירה, איסוף ראיות וכן הלאה. כדי להבין את אי-סבירותו של הטיעון המשפטי הזה, מספיק לבחון את יישומו במקרה הדמיוני שבו הנשיא היה רוצח את אשתו במשכן נשיאי ישראל. נניח, בגלל מריבה על רקע אי-נאמנותו המינית. סתם דוגמא, כן? לפי קו ההגנה החדש, אסור היה לחקור את נשיא המדינה. יתכן גם שאסור היה למשטרה להיכנס לבית הנשיא. איך בכל זאת הרשו פרקליטי הנשיא למשטרה להיכנס לשם השבוע כדי לחקור את מרשם על תלונה נוספת? להם פתרונים. הנחמה היחידה טמונה בכך שאם זה קו ההגנה של הנשיא שגובש לאחר שפרקליטיו קיבלו את חומר הראיות נגדו לעיון לקראת השימוע, ככל הנראה מצבו הראייתי בכי רע.
- שפרקליטו של הנשיא לא מבין למה א'-ת' מסתתרות מאחורי אות ראשונה ודמות מטושטשת בטלוויזיה. למה הן לא עומדות מאחורי דבריהן בדמות גלויה ובשם מלא? – תהה. עוד אחד. גם הפרקליט הקודם, שר המשפטים לשעבר, זה שפלדמן החליף אותו, פלט משהו כזה. אין לחשוד בפרקליטים המכובדים, כמובן, שהם אינם יודעים שהחוק מגן כך על קורבנות של עבירות מין. תמיהתם כללית יותר: ממה יש לקורבנות או למקורבים להן לחשוש? כאילו לא בתוך עמם הם יושבים, העמיתים המלומדים. אז הרשו לי להשיב לתמיהתכם, למרות שברור שמדובר בתחבולה רטורית, עוד אחת בארסנל ההגנה של הנשיא: כי אנו חיים בחברה שמטילה חלק גדול מהאשם בעבירות מין על הקורבנות שלהן, וגורמת להן להתבייש. ואם אזרו עוז להתלונן – להצטער על כך עד סוף ימיהן, בגלל הלינץ' הציבורי שמבצעים בהם פרקליטים כמותכם, ומרשיהם המתבצרים בנבצרותם ונחקרים בבית הנשיא, עם סוללה של יחצ"נים ופרקליטים-יחצ"נים שאינם בוחלים בשום תכסיס כדי להטיל בהן רפש ולהכפיש את שמן. במקרה הספציפי הזה, אגב, יתכן מאד שישנו גם חשש מבוסס מפני מה שיכול לעולל להן הנשיא ובעיקר חבריו המפוקפקים (ולמה שלא נקרא להם בשמם: עבריינים). כזכור, קצב עלול להיות מואשם גם בהטרדת עד וניסיון לשבש הליכי משפט. ממה יש להן לחשוש? אולי בין השאר ממה שהחברים של ק' מסוגלים לו. ממה שיש לכולנו לחשוש, לעומת זאת, הוא מפרקליטים שעשו את המוניטין שלהם מזכויות אדם (אם כי את ההכנסות שלהם צברו מפושעים רגילים בהחלט, כולל עברייני מין כמו אלי פלח) ועכשיו מעקמים את המוניטין האלה כדי להציג את הנשיא, ראש המדינה (על-פי חוק), כאיזה ק' נרדף בסיטואציה קפקאית. אמרתי כבר ואומר שנית: כל אדם זכאי להגנה. עורכי-דין צריכים להגן על מרשיהם. אבל גם כמה קווים אדומים לא יזיקו כשהם בוחרים את הטקטיקה.
דברים שלמדנו השבוע
31 במרץ 2007 על-ידי נעמה
ד"ר נעמה כרמי
וְזֹאת הַתְּרוּמָה
-
רשימות אחרונות
סימניה
קרוא
וכתוב
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.
וכתוב
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה
אות מיס פיגי
הטוויטר שלי
הציוצים שלימפתח
ארכיון
יש לי יום יום תג
יזכור
©
