פעם אמרה לי אושיה אקדמית בולטת בשמאל הרדיקלי על תא"ל (מיל') שמעון נוה שהוא קצין בכיר "אבל אינטליגנט". מהאינטלקטואלים היחידים (אולי היא אמרה היחיד) שיש שם, בצבא. אני מקווה שהיא מרכינה את ראשה בבושה למקרא הכתבה הזאת במוסף הארץ.
לא רק כי כל מיני תיאוריות פילוסופיות של שחרור משמשות אותו כדי להגן על חיסולים, חישופים, הריסות בתים ושבירת קירות ששיאם במבצע 'חומת מגן'. היו מספיק אינטלקטואלים בהיסטוריה שהתפתו לגבות את הפשעים המזעזעים ביותר (מומלץ לקרוא, בהקשר זה, את ספרו של מרק לילה הנפש הנמהרת). גם פילוסופים שמתפעלים מהאסתטיקה של הרשע והמוות (של אחרים) לא חסרים. (אגמבן, לדברי נוה, אמר לו על תצלומי האוויר של שכם: "'תראה, זה מדהים, זה גם מצמרר. זו מלחמה, זה ביזנס'"). הפוסט-מודרניזם שבשמו נשבע נוה איננו מלה נרדפת לעמדות שמאליות, ודאי לא למוסר הומאניסטי. אדרבה, יש הטוענים שהוא בסופו של דבר מוביל לצד השני.
אבל הרבה לפני כן, הדמות שעולה מן הכתבה הזאת רחוקה מאד מלהציג אינטקלטואל. צירוף של גסות, התנשאות, זלזול וניבול פה עדיין לא הופך אף אחד לכזה; גם – ובעצם בעיקר – אם הוא משתדל לטרוח על מצג של "יודע כול" כשכל השאר אנאלפביתים ובורים. יותר מעליהם זה מעיד עליו, ובכך צודקים מי שסירבו להגיב לאוסף הנאצות שלו. ההוא אדיוט וגם ההוא. והוא עצמו? הוא הרי התחיל תואר ראשון ב-91' וסיים דוקטורט ב-94' (כשלעצמו זה מעורר יותר מתמיהה, גם אם לוקחים בחשבון את כל ההקלות שמקבלים קצינים בכירים באקדמיה הישראלית). אף אם יש להתייחס למתפרסם בעיתונים בזהירות הרגילה, קצת קשה למצוא כאן "הקשר" אחר שממנו הוצאו דבריו, כביכול, זולת הקשר של התלהמות בוטה.
מי שמעיד על עצמו שבתפיסותיו הפוליטיות הוא "הרבה יותר שמאלני מכולם" ממשיך לספר לנו בנשימה אחת ש"כשהלכתי ב-82' למלחמה הלכתי כי אני גם נהנה להרוג". "אבל", הוא ממהר להוסיף, " כבר ב-80-81' אמרתי שמדינה פלסטינית חייבת לקום". כבר ב-80-81! מה אתה שח?! ממש מרחיק ראות. והכרה בכך שמדינה פלסטינית חייבת לקום היא כנראה עדות לאולטרה-שמאלניות, כזאת שבעליה לא מצביע בבחירות כי אין כאן מפלגה מספיק שמאלית עבורו. שוין. אבל העיקר שרדיקלי וחתרן הוא יותר מכולנו. זאת כנראה הצדקה בעיניו למעשים הנוראים שהוא מגבה. אם נוה היה איש הרוח של הצבא (ורבים ראו בו "אליל", לדברי הכתבה) – לא פלא שהצבא הגיע לאן שהגיע וכולנו נראים כמו שאנחנו נראים.
אם הראיון המפחיד הזה יסייע לנוה בקידום מכירות לספרו – זאת בסופו של דבר העילה לפתיחת הפה הגדול שלו – אינני יודעת. מה שכן, בהכירי את החלק המתלהם, הבוטה וגס הרוח שהשתלט על רוב התקשורת הישראלית, לא יפליא אותי אם בקרוב נראה אותו כפרשן של קבע באחד הערוצים, משתלח בכל מה שזז.
ומלבד זאת, יש לעצור את רצח העם בדארפור (אם כי אולי, אליבא דנוה, גם הוא אינו אלא ביטוי ל"שחרור", או לפחות "היחלצות מההפרדה המערבית בין פרקטיקה ותיאוריה", מי יודע).
