איך התגלגלה הערה על רפי איתן לשוביניזם זול ומסוכן
רציתי לכתוב הערה לפרשת המרגל החדש-ישן שהתגלה בארה"ב. מכיוון שראיתי באיזה שהוא מקום שיואל מרקוס התייחס לפרשה, נכנסתי לקרוא את המאמר שלו, מה שאני בדרך-כלל לא עושה.
ומה שקרה זה שהאופן שבו הוא פתח את המאמר שלו, כבר לא עשה לי חשק לקרוא את ההמשך (וגם הזכיר לי, לא שהייתי זקוקה לתזכורת, את אחת הסיבות העיקריות לכך שאני לא קוראת את מאמריו).
הפרשה מזכירה לו, פותח מרקוס את מאמרו, "הלצה ידועה על אשה שהתלוננה במשטרה שאנסו אותה לפני 21 שנה. לשאלת היומנאי, מדוע היא מתלוננת רק עכשיו, השיבה 'נעים להיזכר'".
LOL. כמה מצחיק, מרקוס. אונס זה משהו שנעים להיזכר בו.
אולי כדאי, בפתח המאה ה-21, לציין כמה אמיתות שצריכות להיות מובנות מאליהן. אפילו לפרשנים בכירים בעיתונים לאנשים חושבים; אבל הן לא. למשל, שלאונס אין קשר לאקט מיני ששואבים ממנו הנאה ועונג. אפילו שבשניהם משתמשים באותם איברים. ככה זה, החיים מורכבים. כנראה מורכבים מדי לפרשנים בכירים. אונס הוא פעולה אלימה וברוטלית הכרוכה בחדירה לגופו של אדם אחר בניגוד להסכמתו ושימוש בו כדי לספק את צרכיו של האונס. נעים להיזכר ברצח? נעים להיזכר בשוד מזוין? נעים להיזכר בפריצה לבית? לא, אבל נעים להיזכר באונס. ואם למישהי נעים יהיה להיזכר פעם באונס אז למה שלא נעשה לה את הטובה? אה, כן, זאת רק בדיחה. ברור. אבל כל שאר הפעולות האלימות שנמנו לעיל לא זוכות לז'אנר הומוריסטי משלהן. מעניין למה.
כן, ומה רציתי לומר על פרשת הריגול. רציתי לומר שזה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה של מקבלי ההחלטות בישראל (אם בכלל מישהו קיבל כאן החלטה רשמית), להפעיל יהודים אמריקנים (או אחרים) בריגול לטובת ישראל. זה אחד הדברים המזיקים והמְסכְּנים ביותר שאפשר לגרום ליהודים בחו"ל בכלל, לא רק לאלו שריגלו. בשנת ה-60 לקיומה, כדאי שמדינת ישראל, שרוממות הגנת היהודים בפיה, תתחיל לפחות להימנע מסיכונם באופן פעיל.
