• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« שוויון, גרסת הפילוסופים (באוניברסיטה העברית)
ערמונית מהאש »

אזרחות ושפיטוּת

17 במאי 2008 על-ידי נעמה

ממש ערב יום העצמאות למדנו כי שר המשפטים מבקש לתקן את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כדי להוציא את כל תחומי האזרחות, ההתאזרחות והכניסה לישראל מסמכות שיפוטו של בג"צ. לכל החוקים הרלוונטיים, וחקיקה עתידית של הכנסת בנושאים אלה, יוקנה מעמד על והם יהיו חסינים מביקורת שיפוטית. צריך לציין, ראשית, את הטעם לפגם שיש בהעלאת הצעה כזאת בדיוק (איזה צירוף מקרים) כשבג"צ דן בעתירות נגד הוראת השעה במתכונתה החדשה והמתוקנת. אבל הליקוי העיקרי הוא סובסטנטיווי.

בתפיסותיו כלפי האקטיוויזם של בית המשפט פרידמן אינו היחיד בביקורתו. בהקשר של ביקורת שיפוטית וסמכות לבטל חוקים, יש המציעים דגם דומה לזה של הבריטי, שבו בית המשפט רק מחזיר חוקים לא ראויים לבחינה מחודשת של הפרלמנט, ולא מבטל אותם. הדגם הבריטי נסמך על תפיסה יסודית שעל-פיה הפרלמנט הוא הריבון, לא רק במובן שאין גוף עליון יותר היכול להגביל אותו אלא גם כי הוא עצמו לא יכול להטיל על עצמו מגבלות משפטיות. אך יש לזכור שני הבדלים חשובים בין ישראל לבין בריטניה. ראשית, הפרלמנט הבריטי כן כפוף לביקורת שיפוטית, זאת של בית המשפט האירופי. בריטניה היא צד לאמנה האירופית לזכויות אדם והצדדים לאמנה כפופים מרצונם לפסיקתו של בית המשפט האירופי לזכויות אדם שהיא מחייבת מבחינתם. בריטניה אימצה את האמנה האירופית בחוק פנימי, המקנה לבתי המשפט שלה סמכות לבדוק אם חקיקה אחרת מתיישבת אתו (וכפועל יוצא עם האמנה), אך לא לפסול אותה כשאינה. וכאן נכנס לפעולה, בדרך-כלל, ההבדל הנוגע לתרבות הפוליטית. בבריטניה לא ייתכן שבית המשפט יחזיר לפרלמנט חוק שהוא קובע כי אינו חוקתי (גם ללא חוקה פורמלית בעלת עליונות על חקיקה רגילה) והפרלמנט לא יתקן אותו, עקב הביקורת השיפוטית שנמתחה עליו. רשויות השלטון פועלות על-פי המתחייב מדמוקרטיה חוקתית גם בלי הגבלות משפטיות פורמליות. לא כך בישראל.

עדיין, המתכונת הנוכחית שבה לבית המשפט סמכות לבטל חוקים אינה נקייה מקשיים. ניקח דוגמא שגם תחזיר אותנו ללב המחלוקת הסובסטנטיווית שסביבה מבקש פרידמן, בהזדמנות זאת שאוסישקין מת, לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון. חוק האזרחות והכניסה לישראל הוראת השעה נשאר על כנו על חודו של קול. לו היה השופט אדמונד לוי פוסק על-פי עמדתו המהותית, כי החוק פוגע בזכות חוקתית לחיי משפחה באופן לא מידתי – היה חוק של הכנסת נפסל ברוב של שופט אחד. מה שמעלה את השאלה הכללית האם שיקול דעתו של שופט אחד עולה על זה של רוב פרלמנטרי. ככלות הכול, תהליכי חקיקה הם על-פי רוב ארוכים; ובמהלכם נשמעות דעות שונות וקולות שונים, גם של גופים ואנשים מחוץ לכנסת. דיונים סביב חוקים אמורים לקחת בחשבון היבטים שונים והשלכות אפשריות. את כל אלה יכול לבטל, כאמור, שופט אחד. כמובן, העובדה שחוק התקבל ברוב קולות לא הופך אותו לצודק, ראוי, או לא פוגע יתר על המידה בזכויות. תפקידה של חוקה וביקורת שיפוטית המתבצעת על פיה, הוא לערוב בדיוק לכך. הרי גם חוקים עוברים לעיתים על חודו של קול. אבל בעוד שחוקים מסוימים, בעיקר בעלי אופי חוקתי, דורשים רוב מיוחס (או ראוי כי ידרשו), אין דרישה כזאת בהליך ביטולם. מחוקקים גם נבחרים על-ידי העם; ולכן שופטים חייבים להיות מרוסנים מאד בפסילת חוקים וזהירים במיוחד מפני "דיקטטורה שיפוטית". אחת ההצעות שמועלות כדי להתמודד עם הקושי הזה הוא שבתיקים כאלה בית המשפט העליון ישב בהרכב זוגי, כדי שהרוב שבו יבוטלו חוקים, אם יבוטלו, יהיה יותר משל קול אחד. (זהו המודל הגרמני).

כתבתי כאן לא מעט על הבעיות שעולות כשבית המשפט מתערב יתר על המידה בהחלטות שצריכות להיות במרחב התמרון של הרשות המבצעת או המחוקקת. כלומר, בהחלטות הנוגעות לסדר היום שבשלו נבחרו. כתבתי גם, ועל כך יש לחזור בהקשר הנוכחי, כי יש להבחין בין הדרישה לאי-התערבות שיפוטית בהחלטות כאלה (שלא מונעת כלל ביקורת עליהן בכל אמצעי פוליטי), לבין הצורך לשמור מכל משמר על שפיטותן של החלטות שלטוניות, ושפיטותם של חוקים, הפוגעים בזכויות הפרט. שפיטות אין משמעה שבהכרח בית המשפט יתערב ויהפוך את ההחלטה או יבטל את החוק. אלא, שהם אינם חסינים מפני כניסה לתהליך בחינה שיפוטית.
ההצעה להעניק חסינות לכל התחום של אזרחות והגירה איננה ראויה. נכון, לזרים אין זכויות מוקנות להיכנס למדינה שאינה ארצם. ודאי שלא לרכוש את אזרחותה. אבל השאלה האם אזרחים אינם רשאים להתגורר בארצם עם בני-זוגם נוגעת לזכויות של אזרחים, וזה היה גם ההיבט שבו נבחנה בזמנו הוראת השעה בבג"צ. חסימת האפשרות בפני אזרחים ותושבים לפנות לקבל סעד משפטי כאשר זכויותיהם נפגעות לכאורה איננה קבילה.

עוד בנושא
הזכות לחיים ומרחב התמרון של השלטון
הכול אישי: יד ימין ויד שמאל
הרשות המבצעת נ' הרשות השופטת (בבבריטניה)
החרב המתהפכת של האקטיוויזם השיפוטי

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בחוק ואתיקה | מתויג ביה"מ העליון, ביקורת שיפוטית, דניאל פרידמן, שפיטות |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה