כוחו של התת-מודע: רק אחרי שהעליתי את הרשימה בגלל המלחמה ההיא, תוך מחשבה שהקדמתי בכמה ימים לכתוב על אותה מלחמה, ראיתי את תאריך הפרסום מתחת לרשימה בבלוג. והיכתה בי הידיעה שזהו ה-6 באוקטובר.
ואחר-כך נזכרתי בביקורת שכתבתי על ספרה של תיקי וידאס על המלחמה ההיא: שתיקת המפקדים, מות הפקודים. אז הנה עוד מיום הכיפורים ההוא. מוסף.
אם בענייני סליחות, הרשימה למי אני לא סולחת עדיין אקטואלית.
ותעשו לעצמכם טובה, קראו את אריאנה מלמד על נתנה תוקף שלי. תודה, אריאנה.
*
השנה חזר אלי המחזור ליום כיפור שהיה של סבא שלי. ממנו היה אבא שלי קורא בכל שנה בערב יום כיפור, באזכרת הנשמות בקיבוץ, את "כי הנה כחומר ביד היוצר". המחזור, כמו הסידור הישן של סבא, ממורט וכריכתו מודבקת בסלוטייפ. אוצר בקרבו כמה מהטקסטים היפים ביותר שנכתבו אי פעם בשפה העברית. חלקם נכנסו אל מחזור הדם שלה בלי שאנו זוכרים (או יודעים) כלל שזהו מקורם. בטקסט שאבא היה קורא כל שנה סימונים בעט אדום ובעיפרון; קווים ועיגולים שאת משמעותם כבר לא אדע. בעמוד הראשון של המחזור כתב אבא שלי בכתב ידו הנאה את פרטיו של אביו: אלימלך אלסטר, נפטר יד' שבט תרצט.
ומה יעביר את רוע הגזירה.
