לפני יותר משבוע נפרד מאתנו לנצח חבר יקר, שנאבק באומץ במחלת הסרטן אבל היא ניצחה. ליוויתי אותו מקרוב בחודש האחרון עד מותו. זה עדיין כואב מכדי לכתוב על כך. ועל דברים אחרים התקשיתי לכתוב לאחרונה, ולכן מיעטתי בכך. לזכרו היפה והאמיץ של אריה, שיר. של יונה וולך.
גּוּפִי הָיָה חָכָם מִמֶנִי
כֹּחַ הַסֵּבֵל שֶׁלּוֹ הָיָה פָּחוֹת מִשֶׁלִּי
הוּא אָמַר דַּי
כְּשֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי עוֹד
גּוּפִי
גּוּפִי הִפְסִיק
כְּשֶׁאֲנִי עוֹד הִמְשַׁכְתֵּי
גּוּפִי לֹא יָכַל
כָּשַׁל
וַאֲנִי קַמְתִּי וְנֶאֱלַצְתִּי לָלֶכֶת
וְגוּפִי אַחֲרַי
קרוא וכתוב 