ניצול עובדים – לא כוס הקפה שלי
אני מאד אוהבת קפה. כן, אני מודה שאני מהפיינשמקרים שבשבילם שתיית נס קפה היא כמעט בבחינת פשע נגד האנושות. בבית אני מכינה בדרך-כלל את הקפה שלי או במקיינטה, או במכונת אספרסו ביתית פשוטה. אחד היתרונות הנוספים של שתיית קפה של ממש (לעומת התחליף שלא אחזור על שמו, מספיק פעם אחת ברשימה), הוא שהכמות היומית של ספלי הקפה שלי ירדה פלאים. כשהקפה חזק וראוי לשמו, אני מסתפקת בשתים עד שלוש כוסות ליום.
אבל אני גם מאד אוהבת לשתות קפה בבתי קפה. לו יכולתי, הייתי עושה זאת כל יום. אני אוהבת את החוויה כולה. החל מהקפה, על ההקצפה המשובחת של כתם החלב במקיאטו הכפול שלי; וכלה באווירה, בסביבה ובשירות. אני פשוט יושבת קרנות באופיי. אני גם עובדת מצוין בבתי קפה. בימים אלה, עיצומה של עונת העבודות הסמינריוניות, אני מבלה בהם הרבה יחסית, שם אני בודקת את העבודות הרבה יותר ביעילות מאשר בבית, שבו תמיד יש משהו שמסיח את דעתי. בסביבתי הקרובה אני נוהגת לשבת בבתי קפה קבועים, שכונתיים באופיים, שאני בוחרת על-פי השילוב בין איכות הקפה לאיכות השירות ונעימות הישיבה בהם. כשאני מגיעה לעיר הגדולה, לעומת זאת, יוצא לי לא אחת לשבת בסניף של אחת מן הרשתות המוכרות. גם כאן יש לי העדפות, רשת אהובה עלי וכאלה שפחות, אבל לפעמים יושבים בזאת שבסביבה. ובכל מקרה, לא בקידום מכירות עסקינן.
לעומת זאת, אחרי הכתבה הזאת, כנראה שרשת שכן אנקוב בשמה – קפה-קפה, לא כל-כך תזכה לביקורי. כפי שמוסבר בכתבה, זוהי רשת שמתנהלת בשיטת הזכיונות, ואני אכן יכולה להעיד על הבדלים גדולים ברמה בין סניפים שונים. כך גם חלקם כשרים וחלקם לא, תלוי היכן הם ממוקמים. אבל ניצול עובדים איננו כוס הקפה שלי בשום מקום. על-פי המתפרסם, חלק גדול מהניצול הזה כוון נגד מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, שחברות כוח-האדם שהעסיקו אותם עבור סניפי הרשת השונים לא שילמו את משכורתם, הלינו את שכרם, והפרו בדרכים שונות את דיני העבודה.
דרך מצוינת להכניס את תנאי ההעסקה של העובדים אל בין הקריטריונים שעל-פיהם נבחר היכן לשתות את הקפה שלנו, היא התו החברתי של עמותת במעגלי צדק. החל מ-2004, מונפק התו הזה בחינם לכל בית עסק העומד בקריטריונים של גישה לאנשים עם מוגבלות וכיבוד זכויות עובדים: תשלום ביטוח לאומי, רישום שעות עבודה ע"י המעסיק, מתן יום מנוחה חלופי אם העסק פתוח בשבת, תשלום המשכורת עד ל-10 בחודש שלאחריו, שכר ותגמולים על-פי חוק, החזר הוצאות נסיעה, ועוד. אפשר למצוא רשימה של בתי-עסק בעלי תו באתר העמותה, אבל קל ביותר לראות את המדבקה של התו ליד דלת הכניסה של בית הקפה או המסעדה. אז קפה כן, אבל פעמיים (קפה קפה) – לא. שהקפה יהיה שחור, לא המצפון.
וזאת פעם ראשונה שאני משלבת וידאו בבלוג. כבוד!
