• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« משאל עם, כיבוש ודמוקרטיה
מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר »

סליחהטובה

19 בספטמבר 2009 על-ידי נעמה

"מה שמפריד בין הברכה ההמונית – מה שלומך? – מהיותה גסות שלא ניתן לסלוח עליה הוא העובדה שהיא בדרך-כלל ריקה וחסרת כנות לחלוטין". (פרננדו פסואה, ספר האי-נחת)

שנטובה

מכירים את האמרה החביבה על מי שמכונים היום בין השאר "מאמנים": "בוקר טוב זה לא איחול, זאת החלטה?". למען האמת, הדרך הנסבלת היחידה להתבונן ב"בוקר טוב" היא כברכת שלום לאדם שפוגשים בדרך, שעדיפה על התעלמות ממנו. פסואה קובע, אמנם, ש"כל עניין זר בנו הוא חוסר עדינות ללא אח ורע", אבל גם התעלמות מופגנת היא חוסר עדינות. נו, אז נסתכל באותו אופן על "שנטובה" ששמענו והשמענו עשרות פעמים בשבועות האחרונים. כי כוונה של ממש מאחוריה אין בדרך-כלל. (ואף מִלה על הSMS-ים והאימיילים ההמוניים…). שתהיה שנה טובה? נו, שתהיה. הרי אין בסיס של ממש להניח שהיא תהיה כזאת על סמך ניסיון העבר, שבו כל שנה התחילה באיחול הזה והסתיימה אותו דבר.

סליחהטובה

את השנטובה השחלתי בהזדמנות מתאימה זאת. אבל מה שבאמת רציתי לכתוב עליה היא הסליחה. אנשים המתנצלים, מבקשים סליחה על שפגעו באחרים, ראויים להערכה גדולה. זה לא קל, להתנצל. זאת התפיסה הרווחת שבגדול מקובלת עלי. רק שנוכחתי לדעת שלבקש סליחה קל יותר מלסלוח. אמנם הניו-אייג'יסטים והפסיכולוגיסטים למיניהם מלמדים אותנו כמה חשוב לנפש לסלוח, כמה זה מנקה ומטהר מהכעס ושאר רגשות שליליים השוקעים ומזהמים אותה בנוכחותם. אבל בעצם מי שמיטהר ומתנקה בקלות גדולה הרבה יותר הוא זה המבקש סליחה. גם מרגיש יותר טוב עם עצמו וגם קיבל הוקרה מהסביבה, על שהיה בו אומץ וכוח נפשי להודות ולהתנצל. ומי שצריך לסלוח, לתת את המחילה? זה לא תמיד כל-כך קל. ישנם עלבונות שאינם נעלמים. יש מעשים שאין לסלוח עליהם. גם אם המחיר הוא לב שחור. אבל מעבר לכך, מי שביקש את סליחתנו מתעופף לו: לבו קל כנוצה, נפשו טהורה וזכה; ואילו אנו נותרים פעמים רבות לא רק עם העקבות החומציים של הפגיעה שאין להשיב, אלא גם עם הנטל הנוסף שעמסה עלינו בקשת הסליחה. כמו הכרת תודה שיש למקבל כלפי מי שמעניק לו. פעמים רבות נתינה רק מכבידה ומקשה על המקבל, בגלל עמדת החולשה כביכול שהיא מכניסה אותו אליה והכרת התודה התמידית שהיא עומסת עליו.

בקשת סליחה וקבלתה היא במרכז הימים האלה. חודש הסליחות והרחמים הסתיים זה עתה, עשרת ימי תשובה מתחילים מיד ויום כיפור עומד בפתח. עומד האדם מול אלוהיו נרעש ונפחד – "הנני העני ממעש" – מבקש רחמים על עצמו ועל שולחיו מהכל יכול, וסליחה מחבריו בני התמותה. תקופה של חשבון נפש. הרעיון עמוק. הביצוע? איך לומר, כושל ברובו. כמו מצוות רבות, גם זאת נהפכת אצל רבים למצוות אנשים מלומדה. פולחן שמרוב שחוזרים עליו נהפך למכני, נשחק ומאבד מכוונתו ומטעמו. נבקש סליחה ונזדכה.  שנטובה, סליחהטובה.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 652 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • סימניה

    השמועות על מותו היו מוקדמות
    סיפורי כליות ולב
    חובת תיקון הגזר
    הפרות גסות של אמנות ג'נבה
    תחנות הזיכרון
    סיכום ביניים למחאה
    התיקון החוקתי שאינו חוקתי
    למילים יש כוח
    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • האמין באנושות: תומאס בורגנתל ז”ל
    • גינקולוגים במופע התקרבנות (2): איומים על מטופלות בתביעות השתקה
    • הבלוג בן 20
    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 652 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה