• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« פירות, ולא לט"ו בשבט
ענן זרחן מעל הארץ? »

זרחן בעיניך

1 בפברואר 2010 על-ידי נעמה

את המסמך המלא של תשובת ישראל לאו"ם בעניין דוח גולדסטון עדיין לא מצאתי. הסתמכות על התקשורת בעניין זה מדגימה מדוע היא איננה רצויה בדרך-כלל כשמדובר בשאלות מורכבות ודקויות משפטיות, אבל גם בעניינים עובדתיים "סתם". לא פחות, היא מעלה תהיות לגבי תשובותיה השונות של ישראל ועד כמה הן מתיישבות זו עם זו.

ב-Ynet פירסמו בשבת מובאות מתוך תשובת ישראל לאו"ם. לגבי טענות הנוגעות לשימוש בזרחן נכתב, בין היתר:
"הפצ"ר לא מצא לנכון לנקוט צעדים משפטיים או משמעתיים בגין שימוש בזרחן, שכן לא היו הפרות של דיני המלחמה. עם זאת, עמדתו לא התייחסה למספר טענות ספציפיות שהתקבלו לאחר תום החקירה, והן נחקרות בנפרד".
הארץ, לעומת זאת, מפרסם הבוקר כי שני קצינים בכירים – מפקד אוגדת עזה ומפקד חטיבת גבעתי לשעבר – נענשו משמעתית על חריגה מסמכות באופן מסכן חיים, בכך שאישרו שימוש בזרחן בתל אל-הוואה. האם מדובר בטענות הספציפיות שהתקבלו לאחר תום החקירה, הנחקרות בנפרד, כפי שנכתב לאו"ם על-פי דיווח  Ynet? לא: על-פי הארץ הדיווח על נקיטת צעדים משמעתיים נגד שני הקצינים נכלל בתשובת ישראל לאו"ם. מבולבלים? גם אנחנו.
אז אולי כלי התקשורת יעשו שירות לקוראיהם ויאפשרו למעוניינים לקרוא את המקור המלא בעצמם ולא להסתמך על הדיווחים הסותרים והמבלבלים שלהם? כי נראה שבקשה לדייק תהיה מוגזמת.

אבל יותר מכך, בשני כלי התקשורת מדוּוח כי ישראל טוענת שהשימוש שנעשה בזרחן בעופרת יצוקה עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי, שאיננו אוסר באופן מוחלט על שימוש כזה אלא רק בנסיבות מסוימות. שימוש בזרחן נעשה בעופרת יצוקה רק ב"אזורים הרחוקים מריכוזי אוכלוסין" (לשון הארץ). בסוף אפריל 2009 מסר סגן הרמטכ"ל דאז כי עבודת הוועדה הרלוונטית העלתה כי "לא נמצאו מקרים שבהם הפגזים נורו בניגוד להוראות ושבכל המקרים הם נורו בשטחים פתוחים." (שם). אז מדוע העמידו שני קצינים בכירים לדין משמעתי על חריגה מסמכות באופן מסכן חיים, בכך שאישרו ירי פגזי זרחן? (אף מִלה כרגע על כך שהבחירה היתה באמצעים משמעתיים).
מבולבלים? גם אנחנו. ואף יותר מזה. לא עשן זורים בעינינו אלא זרחן.

עדכון: לאחר פרסום הפוסט ראיתי כי כעת יש חילוקי דעות בין "ישראל" ל"צה"ל" בשאלה אם בכלל הועמדו הקצינים לדין משמעתי (והקישור בפוסט עצמו לידיעה בהארץ מגלה סימני עצבנות). איזה קרנבל.

פוסט קודם: פירות, ולא לט"ו בשבט

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בחוק ואתיקה | 4 תגובות

4 תגובות

  1. ב- 1 בפברואר 2010 בשעה 13:15 משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כתבו להם הערה ביומן….


  2. ב- 1 בפברואר 2010 בשעה 15:04 נדב

    לפי הדברים של דן הראל, היום ברשת ב', הקצינים לא עמדו לדין על שימוש בזרחן אלא על ירי ארטילרי בניגוד להוראות.


  3. ב- 1 בפברואר 2010 בשעה 21:53 רני

    כי כמו שטענתי בבלוק זה ואחרים לאחר ימים בספריות והתקשרות עם מומחים בחו"ל אין חוק הסכם הוראה האוסר על שימוש בפצצות עשן מכילות זרחן. יש איסור על שמוש בנשק ארטילרי בקרבה מסוכנת לאזרחים כתלות באיפיוני נשק זה. למשל פגזי פלשט [ משחררי חיצים או כדורים כמו שהחיזבאללה ירה לרכבת בחיפה ] אסורים "מאוד" ואילו ח"ש (חודר שריון) בלבד מותר לשימוש בקרבת אזרחים זה מה שקרה כנראה בעזה ועל זה הערה. התעלמות הבוטה, ייתכן שמכוונת, של הכתב ומערכת הארץ מעניין זה שעלה ונדון רבות מאז מבצע "עופרת יצוקה" ואינו חדש או מפתיע היא נושא למחשבה ועיון

    ראה דברי נדב

    זו אינה טענה בעלמה. כבר ראינו כתבות ב"הארץ" על הטבח בג'נין. ראינו כתבות שם על הרעבת תושבי עזה.
    בג'נין לא היה טבח ובעזה לא היה חוסר מזון לפי מספר סקרים של האו"ם.

    יש עוד הרבה דוגמאות. כאשר גדעון לוי בוכה בהארץ על השמאל זה מזכיר רוצח אב ואם המקונן על היותו יתום. האסון של האנשים השפויים הרואים בכיבוש קטסטרופה, המיחלים למחיקת ההתנחלויות ופתרון הומני לבעיות כל הפליטים יהודים כערבים הוא העמדה קיצונית הרואה אך ורק צדק פלשתיני ואך ורק אשמה רוע ורשע ישראליים יהודים. שם, ליד גדעון לוי ואחרים מ"הארץ", רבים, רבים מאוד לא יעמדו לעולם. ההמנעות של אלו יותר מהרוע של מטורפי הימין היא שמטה את הכף לעבר עתיד שחור משחור.


  4. ב- 2 בפברואר 2010 בשעה 05:06 מימי

    יש ללחוץ כדי לגשת אל Gaza%20Operation%20Investigations%20An%20Update.pdf

    לא יודעת אם זה מה שאת מחפשת.

    אבל זה לא שופך אור על הסתירות הנ"ל.



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie