אמנסטי אינטרנשיונל השעתה לפני זמן מה לחודש את אחת מעובדותיה הבכירות, גיטה שנגל, העומדת בראש יחידת המגדר בארגון העולמי. זאת בשל אי-מייל שכתבה לראשי הארגון, ובו יצאה נגד שיתוף הפעולה של אמנסטי עם מואזם בג, עציר לשעבר בגווטאנמו. בג מנהיג קבוצה ג'יהאדיסטית המזוהה עם הטאליבן ועם דיכוי האימים שהפעיל נגד נשים. שנגל כתבה באי-מייל שלה כי לדעתה הקמפיין המשותף עם בג פוגע ביושרה של אמנסטי ומהווה איום על זכויות אדם. "זוהי שגיאה מבחינת אמנסטי לתת לו לגיטימציה כפרטנר", אמרה שנגל לטיימס הבריטי. בעקבות הסערה לא הגיע בג לאחד מהארועים המשותפים עם אמנסטי שבהם היה צריך להשתתף. תגובתה של אמנסטי מאז פרוץ הפרשה ממשיכה להיות שהיא מגינה על זכויות האדם האוניוורסליות של כולם. אכן, ובצדק. אלא שהשאלה, כפי שהדגישה שנגל, איננה הגנה על זכויות האדם של בג כמי שהוחזק כעציר ללא משפט. אלא, האם צריך להפוך אותו גם לשותף לקמפיין ולפעילות כשבאותה עת הוא תומך פעיל של משטר המדכא נשים ופוגע בזכויות האדם (האוניוורסליות אף הן) שלהן. וגם, יש להוסיף, מהי המידה של חופש הביטוי – זכות אדם אף היא – שיש בארגון זכויות אדם, המשעה עובדת בכירה בשל ביקורת שהיא מעבירה על המדיניות שלו?
היום יצא הסופר סלמן רושדי בהצהרה כי בכך הגיעה אמנסטי לפשיטת רגל מוסרית. אינני בטוחה שעד כדי כך, אבל ללא ספק הפרשה הזאת מטרידה ביותר. במיוחד אי-נכונותה של אמנסטי לחזור בה מטעות ההשעיה ולברר בגלוי את אי-ההסכמות, אם ישנן. הפרשה הזאת תיאלץ את אמנסטי להוכיח מחדש שמחויבותה לזכויות אדם כוללת, הלכה למעשה, גם זכויות נשים; שבאופן לא מפתיע נמצאות בתחתית הרשימה גם בארגונים לזכויות אדם.
קרוא וכתוב 
לכך היא הגיעה כבר מזמן
כשהיא עושה מניפולציה של מידע לפי האג'נדה שלה
ובכך שהיא יודעת לפקוח עין ולעצום אחרת כשזה נראה לה
מעבר לכך שאין שום מידתיות בתגובותיה השונות
אהבת ישראל בודאי שאין צורך ללמד שם
זה נכתב מתוך זהירות. ייתכן בהחלט שאמנסטי הנו ארגון נחדר ע"י גופים ממשלתיים בממלכה המאוחדת, ייתכן שלא. האם באמת באמת כולכם משוכנעים, למשל, שבין המפגינים בהפגנות אמנסטי אין ולא סוכן כפול אחד. ויפני שמצלם הפגנה כזו למי בדיוק הוא שולח את התמונות. ולאור נסיון העבר אתם בטוחים שבין אנשי אמנסטי אין ולו אחד המשרת שנים או שלושה אדונים?
כל העסק הזה כל כך מזכיר את תנועת השלום העולמית של פעם ואת הארגונים נגד חימוש אטומי של אז שזה ממש קלישאה. נ.ב. ראיתם לאחרונה מפגינים מול שגרירויות סוריה ואירן בגין המשחק בקרינה גרעינית, היכן כל תומכי ואננו?.
מה חשוב יותר לממסד המנהל את הממלכה המאוחדת ערבים מוסלמים כלומר שווקים, נפט ושלווה בבית או זכויות נשים בעולם האיסלם? האם ייתכן שבשיח ה"מתקדם" עולמי וזה של כתבים נבחרים מאורוותיו של שוקן יהיה דיון על מקומה של האשה בתורת החמאס? זה יקרה אחרי שגדעון לוי עמירה הס ויתר משרתי שוקן יתחילו לעסוק במה שקורה וקרה בלילה במבנים שלהם.
אני מרכין ראש לאנשים ונשים כבעלת הבלוג באמת כל הכבוד על המלחמה ועל אי ההתיאשות.
אמנסטי ניהלה קמפיין נגד עונש המוות בארה"ב, ובין היתר פנתה לתומכיה שיכתבו מכתבי הזדהות לנידונים למוות הממתינים לביצוע גזר דינם בכלא בארה"ב.
כנראה שמישהו שם קצת התבלבל וחשב שהבעייה אינה עונש המוות אלא שמענישים אנשים שכל חטאם שהם רצחו ואנסו ושיש לחזק את ידיהם ולפעול לשחרורם..
חלפו מאז לא מעט שנים, הפרטים המדוייקים נשתכחו ממני, והפוסט הזה הזכיר לי את המאורע.
כל ההתנהלות של מחנה המעצר בגואנטנמו בוודאי בעייתית, אבל להפוך את העצירים שם ללוחמי זכויות אדם שנאבקים בדיקטטורה האמריקאית- זו התחרפנות..
לטעמי, צריך להפריד כאן בין עצם שיתוף הפעולה עם בג, לבין השתקת הביקורת.
השתקת הביקורת היא בעייתית מאוד.
שיתוף הפעולה עם בג הוא סביר בעיני, בנסיבות העניין. הרי מדובר כאן על פעילות נגד גואנטנמו. המסר העיקרי של פעילות נגד גואנטנמו הוא שלא משנה איזה מפלצת אדם יכול להיות, עדיין מגיעות לו זכויות בסיסיות.
לא תמצאי בגואנטנמו ליברלים נאורים ותומכי זכויות נשים. כל מי שהוכנס לשם, הוא תומך טאליבן – לכל הפחות.
כך שעומדות בפני אמנסטי שתי אפשרויות: להגיד 'אנחנו לא מוכנים להיות בקרבת החלאות האלו, אבל צריך לתת להם זכויות' – לא מסר משכנע במיוחד, או – מה לעשות – לשתף איתם פעולה.
שת"פ זה פירושו איבוד עצמי לדעת. כאן הציניות של החלאות וידידיהם עובדת שעות נוספות. משום שתביעה קיצונית זו ולו פחותה ממנה אינה נתבעת מהרוצחים הטוטליטרים הגזעניים הפשיסטים. ראה במקרה מוכר וידוע בריתות השנאה הכוללת המוחלטת האטומה כנגד ישראל.
מתי נתבעו שליחי הרצח של אירן, החיזבאללה למשל והחמאס כמשל שני לוותר ולו כקוצו של יוד [ בכלל לא מדובר על איבוד עצמילדעת ] על דבר מתורתם בכדי לזכות בשת"פ של הומוסקסואליים פמיניסטיות, סוציאליסטים, צמחוניים, פציפסטים, שומרי סביבה וכ"ו.
לא רק דרישת הוויתור היא רק מצד אחד אלא גם הביצוע שבו להפגנות שנאת ישראל מצטרפים מי שלתורתם אין להם שיג ושיח אחד עם השני בכל קמפוס במערב.
הצטרפות בלתי הגיונית זו צריכה להראות עד מה התורות השונות הנם כיסוי שיקרי צבוע ציני חלקלק לשנאה במובנה הזיאולוגי הבסיסי ביותר, שנאת היהודי, האחר..
מה בדיוק מביא מפגין יפני חבר באמנסטי או ארגון דומה לבלעין? כבר נפתרו כל הבעיות שתורתו שלו מציגה בכל הדרך מיפן לישראל?
הפרקטיקה של אמנסטי אומרת ששום פעיל לא פועל בביקורת ארצו שלו. גם פעילים ישראלים באמנסטי אינם מוחים על הפרות זכויות אדם שמבצעת ממשלת ישראל במסגרת פעילותם באמנסטי. יש בכך היגיון, ויש גם בעיות, אך במקרה הזה ההאשמה בצביעות אינה במקומה.
לעומת זאת, אשר לנושאו הכללי של הפוסט — יש ויש מקום למחאה, שהרי לא מדובר כאן על *זכויות האדם* של מפר זכויות אדם, אלא על הפיכתו לסמל. וכמו הכותבת גם אני חושדת שהסיבה היא שנשים הן מחיר זול לשלם תמורת המאבקים "החשובים באמת". וזו — אכן — צביעות.
בבסיסה של כל תופעה בעולם, תמיד עומדת אנטישמיות ושנאת יהודים מולדת!! הכל אפשר להסביר בעזרת אנטישמיות, ברמה כזו או אחרת. גם למה היהודים כאלה פאשיסטים…
לא רק באמנסטי. זוהי מנת חלקם של זרמים מרכזיים בקרב האוניברסליסטים לפחות מאז ימי אורוול (http://www.haayal.co.il/thread?rep=382453).
עוד דוגמא:
אחד המסמכים החשובים ביותר על תהליך הדה-לגיטימציה של ישראל פורסם לאחרונה על ידי מכון "ראות". המסמך עורר לא מעט הדים, ובאופן מפתיע, גם בעולם הערבי. הרי אין זה סוד שהמאבק נגד ישראל עבר לזירת הדה-לגיטימציה. מלאכתם של החיזבאללה והחמאס נעשית בידי "כוחות הקדמה". אחת התגובות למסמך היא של בוטאינה שעבאן, לשעבר שרה בממשלת סוריה, וכיום יועצת בכירה לנשיא באשיר אסאד. המאמר פורסם ב"CounterPunch", כתב עת חשוב של השמאל העולמי.
(http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=958)
משום מה לאחר המשלח נוספים לקישורים ספיחים העושים אותם ללא פעילים.