מכירים את זה שאתם פוגשים אדם המברך אתכם בלבביות לשלום ושואל לשלומכם, בעוד שאתם מגרדים וירטואלית בפדחת ושואלים את עצמכם בשקט: מי זה לעזאזל? מאין אני מכירה אותו? ואיך להיזכר בלי לרמוז שאני לא מזהה, להביך את עצמי ולהעליב אותו? ובכן, אפשר להירגע. חמושים בטלפון סלולרי ובתוכנה המתאימה, נקבל מיד את התשובה:
"אם נפגשנו עם אדם ששכחנו את שמו או את סוג ההיכרות שלנו איתו, אנו יכולים לכוון את המצלמה אליו והמכשיר יידע לתת לנו את שמו, תפקידו ואולי גם פרטים על מתי פגשנו אותו לאחרונה או דיברנו איתו.
אז נכון, כרגע המימוש הוא לא הכי נוח ויעיל, ואם תזדמנו לשיחה מול חבר לא תכוונו אליו את מצלמת המכשיר כי זה לא מנומס, אבל מה יקרה בעוד מספר שנים שאת כל המידע נוכל לקבל על עדשת משקפיים או כזו שנצמדת לרשתית העין?".
כך, למשל, TAT Augmented ID היא "תוכנה משתמשת ב-Flickr ובשירות זיהוי הפנים של חברת Polar Rose כדי לזהות את פני האדם המצולם ולאחר מכן להציג את תעודת הזהות שלו ברשתות החברתיות כדוגמת פרופיל הפייסבוק, טוויטר, Youtube ועוד." (כאן)
אמאל'ה! נראה לי שהפוסט הבא יעסוק ביתרונות הרעלה (אולי בעצם בורקה), בעולם ההולך ונהפך לחסר פרטיות ולא מאפשר את הזכות להיבלע בהמון, להיות אנונימי ובלתי-מוכר.
באשר לתסריט המביך המתואר בתחילת הפוסט, שככל שאנו מתבגרים אנחנו נתקלים בו יותר, למגינת לבנו, אני מציעה את האמצעי הלא מתוחכם ולא שיקי בעליל, אבל הכן והיעיל, של: "שלום! תזכיר לי?…". אם יש צורך, תמיד אפשר להפליג בהסברים עד כמה יכולת הזיהוי שלנו תלויה בהקשרים מוכרים, מה שנכון.
יתרונות של ממש, אך נראה כי עד שנתעשת ונעטה רעלות כבר תורכבנה המצלמות החושפות כל השוחקות בפני בדים וקולפות אותם כלא היו.
חזון עתידי? לפני ימים אחדים קראתי על קיומן של מצלמות כאלה המותקנות על טלפונים ניידים וגם אם הפרסום הזה היה מוטעה כמה זמן ייארך עד שיהיה אמת לאמיתה?
הסרטון הבא מתקשר לנושא. מצטלמים לרישיון נהיגה ביומטרי: http://www.youtube.com/watch?v=hJIMri7JzaY
תודה למיכאל.
אני מנחש שדעתך על נשיאת נשק שונה ממה שייכתב בהמשך אך ראי זאת כדגם.
בארצות ואיזורים בהם יש איסור ו/או הקשחה בעניין נשיאת נשק ככלל לפושעים אין בעייה.
גם כאן כמו בכל מיכון ימצא מי שרוצה ויודע וזו דרכו בחיים דרך לשבש את מערכת הזיהוי. צבע האישון, קמטים, זוויות האף והפה, גוון עור, ועוד. וכתוצאה רק הפושעים ברשות ושלא ברשות ירוויחו. לכיוון זה נוסעת העגלה.
היא מאפשרת לנשים לצאת ולא להיות חשופות להטרדות מיניות, הצעות מגונות,ניצול מרות על ידי גברים חשקניים ובכלל אין כרעלה להבטיח יחס של כבוד לאישה משהו שהתרבות המערבית הליברלית והחילונית נכשלה לחלוטין להשיגו. כך גם יש להתייחס לקווי המהדרין. צריך להכיר בעובדה שהתרבות הפורנוגרפית החילונית מבזה את האישה ויש להנהיג קוד התנהגות שונה לחלוטין וליצור ככול הניתן חציצה בין נשים וגברים לא רק בבית הכנסת אלא במקומות העבודה ובמקומות הבילוי. הסיסמא נפרד אבל שווה נכונה ליחסים בין המינים לאור הידרדרות היחס לאישה בחברה הפתוחה
קווי מהדרין? נניח
אבל מדוע הנשים מ א ח ו ר?
יתכבדו הגברים ויתיישבו הם מאחור ויותירו את קדמת האוטובוס לנשים.
רק אז אפשר יהיה להתחיל לדבר אולי על יתרונות ההפרדה הזו. עד אז אין כאן אלא ביזוי הנשים והשפלתן.
הנשים צריכות לשבת מקדימה-אני חשבתי לתומי שמדובר באוטובוסים נפרדים
תוכל להסביר איך בדיוק הרעלה מונעת הטרדות מיניות, ניצול יחסי מרות ושאר מזיקין?
להטריד, להשפיל ולאנוס נשים אפשר גם כשהן לבושות מכף רגל ועד ראש. כל לבוש ניתן להפשיט.
יחס של כבוד לאשה? להתייחס אליה כאל רכוש, כאל שפחה וכאל מכונת הולדה זה פירוש המילה כבוד?
היא מונעת שלגבר יעמוד. כלומר כדי שלגבר לא יעמוד כל נשות העולם מזרחה לנו והנשים באיראן עוטות רעלה.
למעשה הדת נסובה כולה על סקס ועל סקס גברי. כמו שנאמר, הגברים יצרו את הדת והם גם שיצרו את כל הלבוש הדתי כדי שלא יתעורר היצר. הכל זה סביב הייצר…
ברוך שעשני אישה במערב…
סליחה שכחתי אני אישה בישראל ולא במערב. אויש. איזה בעסה. ישראל הפרימיטיבית.
טוב אז אברח למערב.
ברורים למותר ואסור -אבל אמיי צודק יש צורך גם בתקנות מחמירות ביחס לגברים בנוסח תקנות חסידות גור
הגיע הזמן להבין שמערכת היחסים המודרנית בין גברים ונשים מורעלת מיסודה והיא נכשלה לחלוטין בכל המובנים. העסק הזה כבר לא יכול לתפקד וגם מוסד הנישואים פשט מכבר את הרגל. מיתוס האהבה הרומנטית נופץ לחלוטין-אם אי פעם היה לו בסיס ולכן רצוי לצמצם את המגע בין המינים למינימום ההכרחי. שכל מין ידאג לאינטרסים שלו ויעגן את יחסיו על המין הנגדי בכללים נוקשים ובהסכמים שיגדירו במדויק את הציפיות ההדדיות.
כאשר ננתק מגע גם לא נצטרך להעסיק את עצמנו בכל המסכת המיגעת הזאת של האשמות,חשדות וכל רוע הלב הנשפך עלינו מכל כיוון-די! נדרש כאן שינוי רדיקלי ורק אורח החיים הדתי המחמיר יכול לספק כללי התנהגות גם אם בכל שטח אחר לא מאמצים את הדת
תקנות חסידות גור מטילות את כל האחריות על האשה, בדומה לכל החברות הפרימיטיביות, בהן השמירה על האיסורים תמיד מוטלת על החלשים וחסרי הישע. גם בחברות בהן הרעלה מקובלת הגבולות מוגדרים רק עבור הנשים הלובשות אותן, לא עבור הצופה מהחוץ שעבורו הנשים הופכות מאידיווידואלים ליצורים אחידי מראה.
לשאלה המקורית של נעמה, אני בדרך מתנצל על זכרוני הלקוי בגילי המופלג ואומר "תזכיר לי בבקשה מתי נפגשנו?"
לדידך התרבות הפורנוגרפית החרדית/דתית אינה מבזה את האשה?
שמא היא מבזה רק את הגבר…
לגבי הדיון שנפתח כאן על הרעלה, מפנה שוב לאמיתי – כל לבוש אפשר להפשיט. ניסוח קצר, תמציתי ומדוייק.
ולגבי הנושא שהועלה בפוסט – נראה לי, נעמה, שזוהי תקופת תור הזהב של הרשתות החברתיות. אנו עכשיו (חלקנו כבר קודם) מתחילים להיות מודעים לבעייתיות הנלווית ליתרונות הרשת. זה מגיע בגלים. כרגע הקדמה הטכנולוגית רק בדרך לשם, אבל כשאנשים יצטרכו להגן על עצמם מפגעי הרשת באופן בוטה, השימוש יהפוך לזהיר יותר ומדוד.
הרשת יצרה נורמות התנהגות ושיתוף עם הזולת שלא היו נהוגות קודם לכן. יש לכך היבטים חיוביים, שאחד מהם הוא כמובן האפשרות להגיע לאנשים שלא יכולת להגיע אליהם קודם (מבחינת העברת מידע, למשל המידע המגיע אל אנשים הקוראים בלבוג), אך גם היבטים רצויים פחות, כגון היכולת לאסוף על אדם כמות מידע שלא היתה מביישת אף חוקר פרטי, וכל זאת בדקות ספורות.
אני צופה ירידה של הרשתות החברתיות.. כולל פייסבוק האלמותית.. יתכן שגם גוגל יזדקקו לשינויים כאלו ואחרים כדי להוכיח לנו שהם לא 'אח גדול' אמיתי