• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
רשומות
תגובות
« היעלמות
זהירות ילדים: זכויות אדם! »

על יתרונות הרעלה

15 במרץ 2010 על-ידי נעמה

מכירים את זה שאתם פוגשים אדם המברך אתכם בלבביות לשלום ושואל לשלומכם, בעוד שאתם מגרדים וירטואלית בפדחת ושואלים את עצמכם בשקט: מי זה לעזאזל? מאין אני מכירה אותו? ואיך להיזכר בלי לרמוז שאני לא מזהה, להביך את עצמי ולהעליב אותו? ובכן, אפשר להירגע. חמושים בטלפון סלולרי ובתוכנה המתאימה, נקבל מיד את התשובה:

"אם נפגשנו עם אדם ששכחנו את שמו או את סוג ההיכרות שלנו איתו, אנו יכולים לכוון את המצלמה אליו והמכשיר יידע לתת לנו את שמו, תפקידו ואולי גם פרטים על מתי פגשנו אותו לאחרונה או דיברנו איתו.
אז נכון, כרגע המימוש הוא לא הכי נוח ויעיל, ואם תזדמנו לשיחה מול חבר לא תכוונו אליו את מצלמת המכשיר כי זה לא מנומס, אבל מה יקרה בעוד מספר שנים שאת כל המידע נוכל לקבל על עדשת משקפיים או כזו שנצמדת לרשתית העין?".
כך, למשל, TAT Augmented ID היא "תוכנה משתמשת ב-Flickr ובשירות זיהוי הפנים של חברת Polar Rose כדי לזהות את פני האדם המצולם ולאחר מכן להציג את תעודת הזהות שלו ברשתות החברתיות כדוגמת פרופיל הפייסבוק, טוויטר, Youtube ועוד." (כאן)

אמאל'ה! נראה לי שהפוסט הבא יעסוק ביתרונות הרעלה (אולי בעצם בורקה), בעולם ההולך ונהפך לחסר פרטיות ולא מאפשר את הזכות להיבלע בהמון, להיות אנונימי ובלתי-מוכר.

באשר לתסריט המביך המתואר בתחילת הפוסט, שככל שאנו מתבגרים אנחנו נתקלים בו יותר, למגינת לבנו, אני מציעה את האמצעי הלא מתוחכם ולא שיקי בעליל, אבל הכן והיעיל, של: "שלום! תזכיר לי?…".  אם יש צורך, תמיד אפשר להפליג בהסברים עד כמה יכולת הזיהוי שלנו תלויה בהקשרים מוכרים, מה שנכון.

  • שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Google+ (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • Click to email (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בזכויות אדם | מתויג אנונימיות, טכנולוגיה, פרטיות, רעלה | 12 תגובות

12 תגובות

  1. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 10:34 משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יתרונות של ממש, אך נראה כי עד שנתעשת ונעטה רעלות כבר תורכבנה המצלמות החושפות כל השוחקות בפני בדים וקולפות אותם כלא היו.

    חזון עתידי? לפני ימים אחדים קראתי על קיומן של מצלמות כאלה המותקנות על טלפונים ניידים וגם אם הפרסום הזה היה מוטעה כמה זמן ייארך עד שיהיה אמת לאמיתה?


  2. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 10:39 נעמה

    הסרטון הבא מתקשר לנושא. מצטלמים לרישיון נהיגה ביומטרי: http://www.youtube.com/watch?v=hJIMri7JzaY
    תודה למיכאל.


  3. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 11:51 רני

    אני מנחש שדעתך על נשיאת נשק שונה ממה שייכתב בהמשך אך ראי זאת כדגם.

    בארצות ואיזורים בהם יש איסור ו/או הקשחה בעניין נשיאת נשק ככלל לפושעים אין בעייה.

    גם כאן כמו בכל מיכון ימצא מי שרוצה ויודע וזו דרכו בחיים דרך לשבש את מערכת הזיהוי. צבע האישון, קמטים, זוויות האף והפה, גוון עור, ועוד. וכתוצאה רק הפושעים ברשות ושלא ברשות ירוויחו. לכיוון זה נוסעת העגלה.


  4. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 13:09 משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    היא מאפשרת לנשים לצאת ולא להיות חשופות להטרדות מיניות, הצעות מגונות,ניצול מרות על ידי גברים חשקניים ובכלל אין כרעלה להבטיח יחס של כבוד לאישה משהו שהתרבות המערבית הליברלית והחילונית נכשלה לחלוטין להשיגו. כך גם יש להתייחס לקווי המהדרין. צריך להכיר בעובדה שהתרבות הפורנוגרפית החילונית מבזה את האישה ויש להנהיג קוד התנהגות שונה לחלוטין וליצור ככול הניתן חציצה בין נשים וגברים לא רק בבית הכנסת אלא במקומות העבודה ובמקומות הבילוי. הסיסמא נפרד אבל שווה נכונה ליחסים בין המינים לאור הידרדרות היחס לאישה בחברה הפתוחה


  5. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 13:24 משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    קווי מהדרין? נניח
    אבל מדוע הנשים מ א ח ו ר?

    יתכבדו הגברים ויתיישבו הם מאחור ויותירו את קדמת האוטובוס לנשים.

    רק אז אפשר יהיה להתחיל לדבר אולי על יתרונות ההפרדה הזו. עד אז אין כאן אלא ביזוי הנשים והשפלתן.


  6. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 13:35 משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הנשים צריכות לשבת מקדימה-אני חשבתי לתומי שמדובר באוטובוסים נפרדים


  7. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 13:59 אמיתי ס.

    תוכל להסביר איך בדיוק הרעלה מונעת הטרדות מיניות, ניצול יחסי מרות ושאר מזיקין?

    להטריד, להשפיל ולאנוס נשים אפשר גם כשהן לבושות מכף רגל ועד ראש. כל לבוש ניתן להפשיט.

    יחס של כבוד לאשה? להתייחס אליה כאל רכוש, כאל שפחה וכאל מכונת הולדה זה פירוש המילה כבוד?


  8. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 14:55 בורקה

    היא מונעת שלגבר יעמוד. כלומר כדי שלגבר לא יעמוד כל נשות העולם מזרחה לנו והנשים באיראן עוטות רעלה.
    למעשה הדת נסובה כולה על סקס ועל סקס גברי. כמו שנאמר, הגברים יצרו את הדת והם גם שיצרו את כל הלבוש הדתי כדי שלא יתעורר היצר. הכל זה סביב הייצר…
    ברוך שעשני אישה במערב…
    סליחה שכחתי אני אישה בישראל ולא במערב. אויש. איזה בעסה. ישראל הפרימיטיבית.
    טוב אז אברח למערב.


  9. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 16:03 משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ברורים למותר ואסור -אבל אמיי צודק יש צורך גם בתקנות מחמירות ביחס לגברים בנוסח תקנות חסידות גור
    הגיע הזמן להבין שמערכת היחסים המודרנית בין גברים ונשים מורעלת מיסודה והיא נכשלה לחלוטין בכל המובנים. העסק הזה כבר לא יכול לתפקד וגם מוסד הנישואים פשט מכבר את הרגל. מיתוס האהבה הרומנטית נופץ לחלוטין-אם אי פעם היה לו בסיס ולכן רצוי לצמצם את המגע בין המינים למינימום ההכרחי. שכל מין ידאג לאינטרסים שלו ויעגן את יחסיו על המין הנגדי בכללים נוקשים ובהסכמים שיגדירו במדויק את הציפיות ההדדיות.
    כאשר ננתק מגע גם לא נצטרך להעסיק את עצמנו בכל המסכת המיגעת הזאת של האשמות,חשדות וכל רוע הלב הנשפך עלינו מכל כיוון-די! נדרש כאן שינוי רדיקלי ורק אורח החיים הדתי המחמיר יכול לספק כללי התנהגות גם אם בכל שטח אחר לא מאמצים את הדת


  10. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 16:59 חיים - לוס אנג'לס

    תקנות חסידות גור מטילות את כל האחריות על האשה, בדומה לכל החברות הפרימיטיביות, בהן השמירה על האיסורים תמיד מוטלת על החלשים וחסרי הישע. גם בחברות בהן הרעלה מקובלת הגבולות מוגדרים רק עבור הנשים הלובשות אותן, לא עבור הצופה מהחוץ שעבורו הנשים הופכות מאידיווידואלים ליצורים אחידי מראה.

    לשאלה המקורית של נעמה, אני בדרך מתנצל על זכרוני הלקוי בגילי המופלג ואומר "תזכיר לי בבקשה מתי נפגשנו?"


  11. ב- 15 במרץ 2010 בשעה 21:48 איש

    לדידך התרבות הפורנוגרפית החרדית/דתית אינה מבזה את האשה?
    שמא היא מבזה רק את הגבר…


  12. ב- 16 במרץ 2010 בשעה 08:59 מיכל פרנקל

    לגבי הדיון שנפתח כאן על הרעלה, מפנה שוב לאמיתי – כל לבוש אפשר להפשיט. ניסוח קצר, תמציתי ומדוייק.

    ולגבי הנושא שהועלה בפוסט – נראה לי, נעמה, שזוהי תקופת תור הזהב של הרשתות החברתיות. אנו עכשיו (חלקנו כבר קודם) מתחילים להיות מודעים לבעייתיות הנלווית ליתרונות הרשת. זה מגיע בגלים. כרגע הקדמה הטכנולוגית רק בדרך לשם, אבל כשאנשים יצטרכו להגן על עצמם מפגעי הרשת באופן בוטה, השימוש יהפוך לזהיר יותר ומדוד.

    הרשת יצרה נורמות התנהגות ושיתוף עם הזולת שלא היו נהוגות קודם לכן. יש לכך היבטים חיוביים, שאחד מהם הוא כמובן האפשרות להגיע לאנשים שלא יכולת להגיע אליהם קודם (מבחינת העברת מידע, למשל המידע המגיע אל אנשים הקוראים בלבוג), אך גם היבטים רצויים פחות, כגון היכולת לאסוף על אדם כמות מידע שלא היתה מביישת אף חוקר פרטי, וכל זאת בדקות ספורות.

    אני צופה ירידה של הרשתות החברתיות.. כולל פייסבוק האלמותית.. יתכן שגם גוגל יזדקקו לשינויים כאלו ואחרים כדי להוכיח לנו שהם לא 'אח גדול' אמיתי



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו אל 602 שכבר עוקבים אחריו

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • גוגל+
  • יומני היקר

    ערב השקה לכבוד ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי" ב-9.5 באוניברסיטת תל אביב

  • רשימות אחרונות

    • האצבע הרטובה של נתניהו
    • ערב השקה לספרי החדש
    • גילו את זכויות האדם. של העצירים.
    • ספר חדש – והפעם שלי!
    • הבראת הרפואה – לא בלי החולים!
  • סימניה

    שתיקה: המורשת של טראומת ילדות
    הסוף של זכויות האדם?
    מקרה Masterpiece: זה אישי
    יהודים יודעים מהי אנטישמיות ומה לא
    חושך לגויים
    חברתו הטובה ביותר של המוות
    חמש נקודות על ביטול הגירוש
    חרפת האנטישמיות בשמאל
    שווים יותר מאחרים
    נוגדי דיכאון הצילו אותי, אך הרעו את מצבי

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אמנת רומא אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חירות חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.