והפעם: גי’האד כהגנה עצמית
בפרק א’ התוודענו להשעייתה של ראש יחידת המגדר באמנסטי, גיטה שנגל, בשל מחאתה נגד שיתוף הפעולה של הארגון עם תומך משטר הטליבאן. כאן.
בינתיים יש פרק ב’. בתשובה לעצומה שיזמו פעילות לזכויות נשים מדרום אסיה, השיב להן קלאודיו קורדונה, מזכיר הפנים של אמנסטי, שהאנשים שבהם מדובר אוחזים גם בדעות נוספות. למשל… לגבי תפקידו של הגי’האד בהגנה עצמית. “האם עמדות אלה עומדות בניגוד לזכויות אדם? תשובתנו שלילית, אף כי יתכן שלא נסכים עמן”, כתב.
נורם, הלא הוא פרופ’ נורמן גארס שדרך הבלוג שלו אני מתעדכנת בפרשה (ובדברים אחרים), קולע כתמיד כשהוא כותב שמכיוון שבאותו מכתב עצמו נטען ש”לעולם לא נשת
ף פעולה עם מי שדבק בגלוי באידיאולוגיה המבוססת על שנאה והרג אזרחים”, חייבים להניח שקורדונה מחזיק בתפיסה שעל פיה “ג’יהאד הגנתי” איננו כולל הרג אזרחים או פרקטיקות אחרות “העומדות בניגוד לזכויות אדם”. העובדה שאחד מהפקידים הבכירים באמנסטי יכול לגלות בורות כזאת בעובדות שחצי העולם יודע ולארגון שלו יש חובה לדעת, מהווה מדד עד כמה אמנסטי תועה בדרכה בעניין.
כזכור, בעקבות פרשת שנגל יצא הסופר סלמן רושדי בהצהרה שאמנסטי הגיעה לפשיטת רגל מוסרית. אני רוצה להמשיך לתת קרדיט לאמנסטי, כמו לארגוני זכויות אדם אחרים, שממלאים תפקיד חיוני. אבל הם מקשים עלי מאד. כמו Human Rights Watch, גם אמנסטי כושלת פעם אחר פעם בעניינים שאסור לה להיכשל בהם. של נטישת עמדות אוניוורסליות המחויבות לזכויות אדם. ולטובת נקיטת עמדה במחלוקות פוליטיות פר-אקסלנס. חבל. העבודה שלהם חשובה מדי.
מאיפה מגיע ההבל הזה? "ג'יהאד הגנתי" הוא ג'יהאד שמיועד להחזיר שלטון מוסלמי לאזור שהיה תחת שליטה מוסלמית ונפלש. *כל* תנועות הג'יהאד בעולם, מפלסטין ועד צ'צ'ניה ועד הקיצונים שדורשים להשיב את שלטון האיסלם לספרד והודו, מגדירים את עצמם כ"הגנתיים".
גררר. *מגדירות* את עצמן וכו'.
נכון. ראה, למשל, כאן לתגובות הנדהמות למכתבו של קורדונה (שוב, דרך נורםבלוג)
http://www.thehindu.com/2010/04/02/stories/2010040253481500.htm
המכותבות של קורדונה אומרות שבכך שהיא מאמצת "ג'יהאד הגנתי", נותנת אמנסטי לגיטימציה לטיעונים שבהם מצדיקות קבוצות פונדמנטליסטיות פעולות המנוגדות לזכויות אדם.
אכן העבודה של אירגונים אלו חשובה מדי.
נדמה שאל תוויות כמו "זכויות אדם", "חופש" ו"שמאל" נוהים כמנהג של קבע אינטלקטואלים בעלי מניעים מנוגדים, ולאחר שהם חוסים שם, גם הכרעותיהם כאלו, בבירור אך ללא שמץ של מודעות עצמית.
חבל שאי אפשר לראות קדימה.
מה יהיה בעוד X שנים?
איך יראה העלם מבחינת זכויות אזרח?
איכשהו יש לי הרגשה שלא יהיה דווקא יותר טוב.
איכשהו יש לי הרגשה שקבוצות שעוסקות בזכויות אדם, מובלות גם הן על ידי תככנות, פוליטיקה פנימית וכמובן פוליטיקה בינלאומית.
מדברת מניסיון,שלי כמובן.
אמנסטי ושאר הגופים הקשורים אליו בדרך לפשיטת רגל מוסרית ראיתי בערוץ ה-1 את מנכ"ל אמנסטי ישראל גם הוא מצדד בג'יהד הגנתי האיש מתגונן לנוכח בעיות וגל אנטי אמריקאי ואנטי ישראלי שוטף את רוב הארגונים ראי את הבלוג של בן דרור ימיני יש שם כול מה שצריך בכדי להבין מה עובר על הארגון הזה
למוטי: חיפשתי ומצאתי דוקא את זה:
http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=183&ArticleID=356
נעמה, את הרבה יותר מדי אינטליגנטית בשביל לאמץ קו טיעון של ימיני.
להגיד 'ג'יהאד הגנתי זה…' זה כמו להגיד 'היהדות אומרת ש…', בהבדל אחד – יש הרבה יותר מוסלמים מיהודים, ולכן הרבה יותר פרשנויות לאסלאם מאשר ליהדות.
להגיד שהמשמעות של ג'יהאד היא בהכרח המשמעות שמייחס למושג אל-קאעידה, זה להגיד שכל מי שמתחפש בפורים תומך בטבח גולדשטיין.
ספציפית, קורדונה התייחס לעמדותיו של בג לגבי ג'יהאד, ולג'יהאד בלתי אלים – והדגיש שג'יהאד הוא לגיטימי כל עוד הוא לא מנוגד לזכויות אדם (כלומר, לא הג'יהאד של אל קעאידה).
את יכולה לחשוב שמתן לגיטימציה לפרשנות כזו של ג'יהאד הוא מזיק; זה כבר ויכוח פוליטי לגיטימי. אבל להגיד שקורדונה נותן לגיטימציה לג'יהאד של אל-קאעידה זה פשוט חטא לאמת – בערך כמו להגיד שהקרן החדשה לישראל פועלת כדי להשמיד את מדינת ישראל.
#
נדב:
1. אני לא מאמצת קו טיעון של ימיני. עם כל הכבוד, אני לא זקוקה לימיני כדי להיות חשופה למקורות הרבה יותר אמינים על אמנסטי. במקרה הזה מכתב שלהם עצמם. אם כבר, הוא משתמש הרבה פעמים בדברים שלי.
2. זה בסדר גמור לא להסכים וגם למתוח ביקורת. מה שאני מבקשת שתחסוך לי זה את ה"את יותר מדי אינטיליגנטית".
כל אחד מ-1 ו-2 לעיל, כל אחד לחוד ועוד יותר ביחד – הם פשוט דמגוגיה. יש לך מה להגיד לעצם העניין: אמור. מ-1 אני גם מצפה שתחזור בך, כי אין לו כל קשר לעובדות.
לגבי העניין עצמו: בניגוד לך, אני לא מתייחסת לזה כאל ויכוח פוליטי כלל וכלל. אני מטפלת בסיפור הזה מנקודת המבט של זכויות אדם, וזכויות אדם בלבד. יש הבדל. שהולך ונשחק עם השנים, כאמור. ואנשים חושבים שזכויות אדם זה כלי לגיטימי לקדם אג'נדה פוליטית זו או אחרת. כלומר, כשמתאים להם זה יופי וכשלא מתאים להם – נעשה איזה התפתלות או לוליינות מילולית או אחרת.
כל הסיפור הזה הוא כאמור פרק ב'. פרק א' הוא שיתוף הפעולה של אמנסטי עם מי שתומך בגלוי בטליבאן וקורדונה מספר לנו עכשיו שגם בג'יהאד. הטליבאן הוא ממשטרי האימים שהיו קיימים כאן. אף כי זה פחות מעניין את השמאל במערב, כי מי שדוכא שם היו נשים. באופן שיש המשווים אותו לחוקי נירנברג, אגב. מלדרוש את שחרורו ממעצר מינהלי ועד לסדרת הופעות משותפת אתו וקמפיין משותף – יש מרחק רב. הראשונים שיצאו נגד מה שקורדונה כתב היו מוסלמים. בין השאר כי מרב הקורבנות של הג'יהאד והטרור האיסלמי הם מוסלמים. וגם כי הם מכירים היטב את עקרונותיו.
זאת לא פעם ראשונה – וכנראה לא אחרונה – שארגוני זכויות אדם עוצמים עין אחת ומתעלמים מהפרת זכויות של צד אחד. שוכחים פתאם את האוניוורסליזם שאמור לבסס את פעולתם ולתת לה לגיטימציה. זונחים את העיקרון שאמור להיות נר לרגליהם, שהמטרה לא מקדשת את האמצעים.
גם האגודה לזכויות האזרח בישראל עשתה זאת, גם אמנסטי, גם human rights watch. גם לגיטימציה עקיפה לטרור – ע"י התעלמות ממי שמצדיק אותו או אימוצו לחיקך – היא עדיין לגיטימציה.
1. אני חוזר בי ומתנצל.
2. כל מה שאמרת כאן רלוונטי ל'סיפור בג' הקודם, ולא לנוכחי.
אם השאלה היא 'האם בג תומך בג'יהאד' – ברור שהתשובה היא כן. כל מוסלמי מאמין 'תומך' בג'יהאד, כמו שכל יהודי מאמין 'תומך' ב'תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם'.
אבל אם השאלה היא 'האם בג תומך בג'יהאד נוסח אל-קעאדה' – התשובה היא בפירוש לא, כמו שלא כל יהודי שומר מצוות מאמין שעמלק הוא הפלסטינים, וצריך להרוג בהם.