דוח ביקורת של אכ”א מצא יחס משפיל לחיילים בגלי צה”ל, הכולל צעקות, קללות והתבטאויות פוגעניות ומזלזלות. אחד “מבכירי העורכים במחלקת האקטואליה בתחנה”, מצוטט כמי שכינה חיילת "כלבה פלסטינית". (דיווח כאן. ברוטר אפשר למצוא את המסמכי הביקורת עצמם, הנוקבים גם בשמות המעורבים לכאורה).
“כלבה” זאת קללה מיוחדת לנשים. כמו "ברקודה" בהקשרים אחרים (בדרך-כלל תקשורתיים. עיתונאים גברים אף פעם לא מכונים כך). bitch. אבל העורך “הבכיר” שלו מיוחסת ההתבטאות לא הסתפק בכך. החיילת איננה סתם כלבה. היא כלבה פלסטינית.
יש תיאוריה סוציולוגית הנוגעת במקור, נדמה לי, לנישואין בין-עדתיים, שממנה זכור לי במעומעם מנגנון של “קיזוז” או “פיצוי” בין משתנים מעמדיים. כך, למשל, על תכונה או מיקום "נמוך" במוצא עדתי/לאומי או במין תפצה השכלה גבוהה. מי שנישא לבן-זוג ממעמד שנחשב לנמוך משלו מבחינת תכונה מסוימת (למשל, במוצא), כלומר "יורד" במעמד, יפצה את עצמו בכך שבתכונה אחרת בן הזוג הזה ממוקם גבוה (יש לו השכלה גבוהה, נניח, יותר מזו שלו עצמו). לשון אחר, "נמוכי הסטטוס" בקבוצה אחת, גבוהה יותר חברתית ככלל, נוטים להינשא ל"גבוהי סטטוס" (אחר) בקבוצה הנמוכה יותר. כך אם לא נוצרת ”השתדרגות” באמצעות הנישואים, לפחות נמנעת ”השתנמכות”.
אשה, למען הסר ספק, היא סטטוס נמוך. אחת הראיות לכך היא שכאשר מקצוע מסוים עובר פמיניזציה – כלומר כשלמקצוע שהיה גברי באופן מסורתי נכנסות יותר ויותר נשים – היוקרה יורדת ואִתה השכר. חבר הקשה עלי פעם למה. התשובה, בפשטות, היא שעצם נוכחותן של נשים מורידה את הסטטוס של העיסוק. קשה לקלוט, בוודאי שקשה להסכים. צריך לזכור שלא מדובר בגישתו הפרטית של אדם זה או אחר באותו מקצוע. זאת תופעה חברתית.
מזווית אחרת, בדרך-כלל מי שמדוכא או מקופח בחברה הכללית בגלל מוצא לאומי, ידכא את מי שמתחתיו בשרשרת המזון. לכן נשים בנות קבוצות מיעוט סובלות ממה שמכונה דיכוי כפול. מבית ומבחוץ.
“כלבה” היא קללה שנועדה להזכיר לך שאת אשה. על כל שלל התכונות השליליות הנלוות למעמד. במקרה הזה, יש מה שבפראפרזה על לשון צה”לית אפשר לקרוא לו “וידוא סטטוס”: את לא סתם כלבה, את כלבה פלסטינית. הנמוך שבנמוכים. תשכחי מלהיחלץ מהסטטוס.
קרוא וכתוב 
האם גם היום שנשים נכנסות למקצוע מסויים הערך שלו יורד? ומאיפה מגיעים כול הסטראוטיפים על נשים? ממה זה נובע?
השאלה 'מה הקשר בין פמיניזציה לבין ירידת שכר' היא שאלה קשה, שהתשובה לה מאוד מורכבת וכנראה משתנה ממקרה למקרה.
אחת האפשרויות היא אכן שברגע שיש נשים במקצוע, הסטטוס שלו יורד, ולכן השכר והיוקרה.
האפשרות השנייה היא שכשיש ירידת שכר במקצוע מסויים – מכל סיבה שהיא – הוא הופך להיות פחות אטרקטיבי, גברים עוזבים אותו ומתפנה מקום לנשים.
(כמובן ששני התיאורים תומכים בתיאוריה שלך…)
פוסט חשוב. הפסקה השלישית מנוסחת בסרבול שאיננו אופייני לך וקצת קשה להבנב.
להבנה כמובן.
תודה. הכנסתי כמה שינויים וניסיתי להסביר קצת יותר. אני מקווה שעכשיו זה יותר ברור.
בדרך אגב הזכרת כאן גם את נושא ירידת השכר במקצוע עם עליית שיעור הנשים בו. למרות שנתקלתי בטענה זו לא פעם, טרם שמעתי על מחקר שבדק את מקורה של התופעה. הדעת נותנת שסיבה ראשונה לכך תהיה דווקא עליית היצע העובדים בתחום, ולא זהותם.
באופן כללי, אני מתקשה להעריך את השפעת שיעור הנשים בעיסוק על יוקרת העיסוק בו. כך למשל יוקרתם של עיסוקים כמו פינוי אשפה, נהיגה במונית ותיקון מכוניות, אינה גבוהה, למרות ההגמוניה הגברית בהם, כנראה עקב היצע עובדים גבוה הגורם לשכר מתון בד"כ. העיסוק ברפואה ובמשפטים לעומת זאת, עדיין נחשב לבעל יוקרה גבוהה יחסית, למרות התגמול העלוב בהם ברוב המקרים, ולמרות שיעור נשים גבוה בתחום.
סתם, נקודה שעלתה בראשי תוך כדי ניקוי הבית.
הטענה לא היתה שאין גברים שמועסקים במקצועות מעוטי יוקרה ושכר ואפילו לא שאין מקצועות כאלה שיש בהם הגמוניה גברית. לכן העובדה שיש מקצועות עם הגמוניה גברית שהם מעוטי יוקרה ושכר איננה טענת נגד לטענה – וזאת היתה הטענה – שחדירת נשים למקצועות יוקרתיים ומכניסים מורידה את היוקרה שלהם ואת השכר בהם.
יתכן שכניסת נשים למקצועות שאתה מונה לא תוריד את היוקרה והשכר כי אין לאן לרדת. you can't fall off the floor. אינני יודעת.
רפואה ומשפטים:
ברפואה עדיין ההתמחויות היוקרתיות והמכניסות (כירורגיה, גינקולוגיה) נשלטות בידי גברים. אגב, באמצע המאה ה-20 בביה"ס לרפואה של הדסה בי-ם היה נומרוס קלאוזוס לנשים שרצו ללמוד רפואה. כן, במדינת ישראל.
במשפטים הרוב הנשי הוא בשירות המדינה (פרקליטות), שם השכר נמוך יותר מבסקטור הפרטי in the first place.
בכל מקרה אני שמחה לשמוע על דוגמאות הפוכות לשוויון מגדרי בשוק הפרטי. אם לא היה מתרחש שינוי (איטי) אז המצב באמת היה גרוע…
אם כבר ברפואה עסקינן – דווקא כאן יש מחקר מבריק של דפנה יזרעאלי ז"ל, שמדגים בדיוק את מה שאלי ביקש לראות.
היא בוחנת את כניסת הנשים למקצוע הרפואה, ומראה שזה לא מביא לשוויון – אלא לרה-סגרגציה. במקום שכל הרופאים יהיו גברים, מה שקורה זה שהרפואה הפנימית (במחקר שלה) הופכת להיות מקצוע נשי, לעומת הגניקולוגיה שנשארת מקצוע גברי. הבדלים במשכורות אין כל כך (טבלת שכר ציבורית, בכל זאת), אבל היא מוצאת הבדלים ביוקרה, וגם באפשרות להרוויח כסף מהצד.
(אורי הולצמן ודפנה יזרעאלי. 2000. "הכניסה הדיפרנציאלית של נשים להתמחויות ברפואה בישראל". בקורת ופרשנות, 34:65-90)
כיון שידוע שרוב אנשי התחנה אינם נמנים על מחנה הימין,והנכבד שגידף את החיילת
הוא אחד השגרירים בגל"ץ של תנועה זעירה אך מפורסמת בתמיכתה בכל דרישה פלסטינית,יורשה לי לשער שאילו היה האיש כועס עליה באמת היה קורא לה
"כלבה ישראלית" שזה בעולמו העלבון האולטימטיבי לאשה.
בחברה שאני מועסק בה-היי טק בינלאומי-יש יותר נשים מגברים בכל חתך.
תת הארגון שאליו אני שייך מופקד בידי מנהלת,ובתוך הארגון אין אפליה מגדרית
כולל במשכורות.
נו, גם לצה"ל חלחלה בסופו של דבר ההכרה בישות הפלסטינית. כאשר "לא היה דבר כזה, פלסטינים", כמאמר גולדה, לא עלה בדעתו של מנבל פה כלשהו לקלל "את פלסטינית". עכשיו עורך אקטואליה בכיר, בתחנה שהיא שופר השלטון והצבא, משתמש בזהות הפלסטינית כדבר שגור.
ובנימה אחרת, ה"פלסטינית" בא להנמיך עוד יותר את ה"כלבה". כלומר, בעיני העורך הבכיר, אין דבר נמוך ושפל מלהיות פלסטינית. לא לחינם הוא עורך בכיר בגלי צה"ל.
מכיוון שרשימה זאת היא מגדרית במובהק, יש מקום לציין שבכיר גל"צ אליו מיוחסת האמירה הנ"ל הוא הומוסקסואל מוצהר. שנאת הנשים שלו, אפוא, אפשר שאינה טיפוסית לגברים בתחנה כפי שעשוי להשתמע.
"כלבה" אינה קללה מיוחדת לנשים – גם גברים זוכים שיכנו אותם "כלבים".