• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« איזה דִיכִּי
חוץ לארץ »

האם מצרים היא מדינת אויב?

27 באפריל 2010 על-ידי נעמה

ישראל, אנו קוראים, דורשת הבהרות ממצרים, על התבטאות של שר החוץ שלה שהגדיר את ישראל מדינת אויב. בין ישראל למצרים, כידוע, נחתם הסכם שלום.
לו הייתי מצרים, הייתי אף אני דורשת הבהרות. מישראל. על כך שמצרים נמנית עד היום – 31 שנים אחרי חתימת הסכם השלום עִמה – בין המדינות המנויות בחוק למניעת הסתננות (1954). על חוק זה נסמכים, בדרך-כלל, כדי לקבוע האם מדינה היא מדינת אויב.

ככל הידוע לי, אין הגדרה  ברורה בחקיקה הישראלית מדינת אויב מי היא. “אויב” כהגדרתו בסעיף 91 לחוק העונשין הוא "מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים”. חוק מרכזי המזכיר את המונח ‘מדינת אויב’  הוא חוק יסוד: הכנסת, שבסעיף 7א(א1) קובע, בין היתר, כי מי ששהה במדינת אויב שלא כדין במשך שבע שנים שקדמו להגשת רשימת המועמדים, יראו בו כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת. ועל כן אינו יכול לשמש כמועמד לכנסת על-פי סעיף 7א’(א)(3) לאותו חוק.  אך אין בו הגדרה מהי מדינת אויב. כאמור, החוק למניעת הסתננות מהווה כלי מרכזי, אף כי לא בלעדי, לצורך כך.

לזכותה של ישראל יש לומר כי היא עומדת לתקן מצב זה, שבו מצרים מוגדרת לפחות דה-פקטו כמדינת אויב. בהצעת החוק למניעת הסתננות (2008) מצרים וירדן שוב אינן מופיעות ב’תוספת’: מדינות שהסתננות מהן מחמירה את הענישה עליה. הצעת החוק, שכבר עברה קריאה ראשונה,הבעייתית מאד מבחינות אחרות, שלא אדון בהן כאן. בעיקר מבחינת דיני פליטים. המדינות המנויות בתוספת של הצעת החוק הן איראן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סודאן, סוריה, עיראק, פקיסטן, תימן ושטח רצועת עזה. המדינות המוזכרות בחוק ההסתננות הקיים הן לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עירק ותימן.

לא באתי לסנגר על שר החוץ המצרי, חלילה. אבל שמא צריכה ישראל לקשוט עצמה תחילה?

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בחוק ואתיקה | מתויג חוק יסוד הכנסת, חוק למניעת הסתננות, ישראל, מדינת אויב, מצרים | 12 תגובות

12 תגובות

  1. ב- 27 באפריל 2010 בשעה 18:03 אבישי עברי

    לא היא לא.
    ההתבטאות של שר החוץ היא חוליה בשרשרת ארוכה של ביטויי שנאה מצרית לישראל. התבטאויות של שרים ואנשי דת ותרבות, חרם של אוניברסטאות, ממש לאחרונה חרם של איגוד סטודנטים מצרי על כנס סטודנטים של מדינות הים התיכון בגלל שהמנהל התורן של הכנס הוא ישראלי וכ"ו וכ"ו ועוד לא דיברנו על האנטישמיות הבוטה של הרחוב המצרי, על מאמרי השטנה בעיתונות, על הפרוטוקולים של זקני ציון שהפכו לסדרת טלויזיה וכן הלאה.

    אז לא. ישראל לא צריכה לקשוט את עצמה. הרפלקס השמאלני (אין לי שם אחר לזה כרגע) של לקפוץ כנכווה ברותחין מכל צליל ציוני שמשמיעה ממשלת ישראל ולהרגע רק על ידי הפניית זרקור של ביקורת פנימה כלפי ישראל הוא רפלקס חולני בעיני. אני יכול לראות את היסוד הבריא שבו, ביקורת עצמית היא דבר חשוב, אבל בבלוגוספירה הישראלית היא הפכה מזמן למחלה קשה ומתפשטת.


  2. ב- 27 באפריל 2010 בשעה 18:36 מוטי סגרון

    צריך לחשוב על מצרים לאחר מוברק המצב עדין והאמירה באה לשרת צורך פנימי של מצרים הפעם להיות חכמים ולמחול על כבודנו.
    לא רוצה לחשוב, על הפיכה צבאית בעזרת האחים המוסלמים דבר שיכול להתרחש, מוברק ג'וניור לא איש חזק
    היחסים עם מצרים מאוד חשובים


  3. ב- 27 באפריל 2010 בשעה 21:16 צור שפי

    אם אני לא טועה קיים חוק המפרט ומגדיר מיהן "מדינות אויב" שבהן אסור לבקר. עד כמה שאני זוכר מדובר בארבע עד שש מדינות בלבד, כמובן שמצרים איננה כלולה בהן. התבטאות השר המצרי איננה קבילה כמובן אבל צריך לזכור ששר החוץ הישראלי דהיום אים פעם בהפצצת סכר אסואן ככה שבמשחק הזה כל הצדדים לא צדיקים.


    • ב- 27 באפריל 2010 בשעה 21:48 נעמה

      אתה טועה.
      אתה מתכוון לחוק שהזכרתי, למניעת הסתננות. כאמור, המדינות המוזכרות בו כוללות כיום את מצרים אבל שים לב שהאיסור הוא על יציאה _שלא כדין_ אל אחת מהן. יציאה כזאת מהווה בסיס לסנקציות על-פי חוקים שונים (כולל שלילת אזרחות).
      סעיף 2א לחוק קובע: "היוצא, ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון, לסוריה, למצרים, לעבר-הירדן, לסעודיה, לעיראק, לתימן, לאיראן או לכל חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס חמשת אלפים לירות".


      • ב- 28 באפריל 2010 בשעה 00:10 א

        מה? אז תיירים ישראליים לא מבקרים במצריים?


      • ב- 28 באפריל 2010 בשעה 10:17 נעמה

        מבקרים. האיסור הוא על יציאה שלא כדין.


  4. ב- 28 באפריל 2010 בשעה 06:31 יוסף רום-אל

    מעניין… מה משמעות "היוצא… שלא כדין"? האם זהו חוק מעגלי מבחינה זו, או שיש מקום אחר שמגדיר "יציאה כדין" למדינות הנמנות ברשימת המדינות בחוק למניעת הסתננות, או למדינות אחרות?


    • ב- 28 באפריל 2010 בשעה 10:19 נעמה

      זה לא חוק מעגלי. דין הוא מושג רחב יותר מחוק (דין/משפט = law; חוק = statute). כדין יכול להיות שיש צו או תקנות שמרשות. או אפילו אישור של היועמ"ש (נקודה העולה בעניין יציאת הח"כים הערבים, למשל, אם שמת לב). במשפט המקובל (common law) דין כולל גם הלכות פסוקות של בית המשפט העליון.


      • ב- 28 באפריל 2010 בשעה 20:17 Yossi (AKA Rumyal)

        אני מבין. שאלתי הייתה יותר קונקרטית. בוא נאמר שאני מחר ארצה לסוע לתימן, האם יש איזשהוא חוק שדורש ממני לדווח על כך למדינה, "לבקש רשות", או שאוסר עלי לעשות זאת חד וחלק?


      • ב- 28 באפריל 2010 בשעה 21:29 נעמה

        יש ודאי איזו פרוצדורה כדי לקבל רשות כזאת, אך אינני בקיאה בה.


  5. ב- 28 באפריל 2010 בשעה 16:33 יונתן

    מצרים לא מוגדרת כמדינת אויב,עם זאת היא לא בדיוק מדינה ידידותית לישראל וחילופי השלטון המתקרבים במצרים וקרב הירושה בהחלט עשויים לקרב אותנו למצב של מלחמה.


  6. ב- 30 באפריל 2010 בשעה 19:11 כיבוש הדעת

    לשאלתך כן.
    מבחינה חוקית מצרים לא מוגדרת כמדינת אוייב, אבל החוק לא אחראי יחידי על הגיון ושימוש בשפה.

    אוייב הוא מישהו שרוצה ברעתך. פשוט.
    אם המשטר סבור שישראל אינה אוייב שיפסיק לחנך לשינאה. אם העם חושב שישראל אינה אוייב, שיחליפו את המשטר. עמדת החוק רלוונטית עד שמגיעה המלחמה.



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
    • מי יגן על החולים?
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie