על כלכלה, תבונה, פוליטיקה וכוח
בשעת צהריים, בדרך, אני שומעת ראיון ברדיו עם שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, על קריאת החרם של הפלסטינים על תוצרת ההתנחלויות. ברוש, כמו כל כובש נאור, הסביר שהוא דואג קודם כל לפלסטינים כי זה יפגע בהם. ההתנחלויות מספקות להם מקום עבודה. ובכלל, מה הם מערבים כלכלה ופוליטיקה. את הפוליטיקה צריך לפתור ליד שולחן הדיונים. אחר כך הוא עבר לאיומים: אנחנו ננקוט צעדי נגד. הם זקוקים לנמלים שלנו. מה הם חושבים, שנגיש להם את הלחי השנייה? ובכלל, הכלכלה שלנו הרבה יותר חזקה. אם רק נתעטש, תראי מה יקרה לכלכלה הפלסטינית, סיים, כמעט באקסטזה.
אז מה הם באמת מערבים כלכלה ופוליטיקה? כביכול כלכלה היא דיסציפלינה נפרדת ומנותקת מכל עניין. ממש מדע טהור. אני דווקא מכירה מכל מקום את הצירוף “חברה וכלכלה”. ממתי כלכלה איננה עניין פוליטי וחברתי, נגזרת של השקפת עולם והכרעות ערכיות? ולמה מערבים כלכלה ופוליטיקה? ולמה היו להסכמי אוסלו נספחים כלכליים?
אפשר להתווכח על מידת התבונה הפוליטית שבצעד. אין ספק שהפלסטינים יפגעו בכך בעצמם. אבל ממה נפשך. הרי מאבק מזוין פסול מוסרית. עכשיו, כשסוף סוף ננקטים צעדים לא אלימים, גם הם נפסלים. תחילה בפטרונות, אבל מהר מאד באיומים ואפילו לא כל-כך מוסווים. אלא שההכרה בכך שזהו צעד שהפלסטינים ייפגעו ממנו רק מוסיפה לערכו. מה הרבותא בכך שאני כצמחונית אכריז שאני מתנזרת מבשר? התנזרות עבורי תהיה ממשהו שאני כן רוצה ואוהבת לאכול, אבל נמנעת. מה הרבותא בכך שלא אעבור על ציווי מוסרי רק כי הוא מתיישב ממילא עם האינטרס שלי? הרבותא היא בכך שאקיים ציווי מוסרי כשקשה לי, כשנוח לי יותר לא לעשות זאת, כשאני משלמת מחיר. “יתגבר כארי”, נפתח השולחן ערוך; גם כשאין הנפש נוטה לכך, לעבודת הבורא.
ומה באמת רוצים מהפלסטינים, שימשיכו לבנות את ההתנחלויות? שיתרמו לכלכלה הקולוניאלית המשתמשת במשאבי השטח לטובתה? אם הם משלמים את המחיר ובכל זאת החליטו לנקוט בצעד הזה – זה רק ראוי להערכה.
ועכשיו מגיעים לשיא. לא כדאי להם. אנחנו הרי יותר חזקים. אם רק נתעטש, תראי תראי מה יהיה. העובדה שישראל הרבה יותר חזקה מהפלסטינים היא common knowledge. די להסתכל על איך משתקפים יחסי הכוחות האלה במספר ההרוגים משני הצדדים מאז תחילת האינתיפאדה הראשונה, אם למישהו נורא דחוף. ובממדי ההרס האחר. אז כן, גם בכלכלה. וגם ביחס לחרם משתקפת הפילוסופיה הקולוניאלית של ישראל במירעה. מצגת של כיבוש נאור במיטב הרטוריקה הפטרונית; ברקע איומים; בסוף ובעיקר כוח.
קרוא וכתוב 
האיש מייצג את התעשיינים – הסקטור שעומד, אולי, להיפגע מהחרם המתוכנן. מן הסתם הוא לא מרוצה מהעניין ונוקט בכלים שעומדים לרשותו. לא שמעתי את הראיון, אבל אני לא רואה שום סיבה למנוע מהצד הנפגע איומי נגד, או פעולת נגד.
ולגבי מספר ההרוגים – כן, פלסטינים נהרגו יותר. עכשיו השווי בבקשה את מספר ניסיונות ההרג בכוונה תחילה, אפילו אם מורידים מהמשוואה את ניסיונות הפגיעה בחיילים שהם, נגיד, לגיטימיים. אין שום סיבה שישראל תתנצל על זה שהיא חזקה יותר, או שהצבא שלה לא משתמש בגני ילדים ובתי חולים כמגן אנושי לחייליו.
לא הייתי נכנס לזה, אלא אם את מתכוונת שלהכריח פלסטיני להוריד דגל אש"ף ולגרום לו להתחשמל זה לא רצח בכוונה תחילה.
כמובן, כמובן, והיה מקרה כזה על כל קסאם שנפל בשטח ישראל, נכון?
אחד הגורמים שהוציאו את ישראל מהמיתון שהיה ב 1967 היה הכיבוש של עזה והגדה. פתאום היו לישראל יותר שטחים ויותר אנשים .הפלסטינים עבדו בפיתוח הארץ המורחבת.בבנייה ,בחקלאות,ובשאר מגזרים במשק הישראלי.את מעט הכסף שהרוויחו הם לא השקיעו בבורסה,אלא החזירו אותו חזרה לתוך הכלכלה הישראלית,ע"י יצירת ביקושים למלט,ברזל,ירקות ופירות,וכד'. כלכלת ישראל שלובה בצורה חזקה עם כלכלת עזה והגדה.זה שנים שהשווקים ברשות הפלסטינית הם יעד יצוא שני בגודלו של מדינת ישראל (אחרי ארה"ב). ב־2008, למשל, הגיע היקף הסחר ל־15 מיליארד שקל.לכן ישראל מעוניינת בהמשך השליטה הכלכלית על עזה והגדה.יש מי שעושה כסף רב מהמשך שליטה זה.לא לחינם ישראל אינה מעוניינת לבטל את המטבע הרשמי של השטחים ועזה.את השקל.מי ששולט על כמות הכסף,הוא השולט כלכלית.במבצע האחרון שהיה בעזה,השמידה ישראל איזורי חקלאות רבים,ומחקה את החוות שגידלו עופות ובשר בעזה.(גם לא מאפשרים לחקלאים עזתים לעבד את אדמתם .רק לאחרונה נורה חקלאי זקן שהתקרב יותר מדי לגדר.ומה יעשה? שטחי החקלאות הפתוחים הם אלה הקרובים לגדר) זאת כדי לפתח תלות במשק הישראלי.שיקנו סחורה בישראל ,עם הדולרים והאירו שישראל המירה לשקלים בשבילם.שר החקלאות שלום שמחון הודה בעבר שהריאשונים לבקש את פתיחת המעברים לעזה כאשר הוטל סגר היו החקלאים .לכן איני מתפלא על ברוש המתעטש.אם הפלסטינים יצליחו להחזיק מעמד ,ברוש וחבריו יפסידו הרבה כסף.
לא נמאס לכם הטרנד בלתי נגמר לחוס על עם שלא קיים ושממלא בקרוב לא יהיה קיים? לא הוא ולא משתפי הפעולה איתו?
אנחנו(?) מיד מחליפים טרנד. רק אבדוק במדור האופנה מהו השחור החדש בימים אלה.
אתה מודע לזה שאפילו אם העם באמת לא קיים כמו שאתה אומר, עדיין קיימים אנשים, והם ימשיכו להיות קיימים כנראה בעתיד הנראה לעין?..
מה שמעניין זה שהמתנחלים הרי מחרימים את הכלכלה הפלסטינית זה שנים, וישראל בעצמה במוצהר לא-מפתחת את התעשייה הפלסטינית.
מה שמעניין כאן עוד, נעמה, זה איך לכיבוש הכלכלי הזה, ישראל קוראת שלום כלכלי.
מה שעוד יפה זה שהאדון ברוש (מפעל בברקן וחבר מרכז ליכוד ככל הנראה) כנראה מאמין ברטוריקה של עצמו.
כי אחרת, קשה להבין את העיוורון: אם יצליח לגייס את ישראל לחרם כלכלי נגד השטחים שהיא עצמה שולטת בהם, תהא זו תרומה שלא תסולא בפז לתנועת החרם על ישראל – תרומה העולה עשרות מונים על זו של מי שמנע מחוסמקי כניסה (ולו משום שחומסקי עצמו מתנגד לחרם).
בדקתי את רשימת המוחרמים. רובם משתמשים ורוכשים חמרי גלם מישראל. לחלקם מפעלים בישראל. זה בעצם חרם על ישראל כאשר באותה עת הם מבקשים מקומות עבודה בישראל והרש"פ מנועה בחוזים כתובים מחרם כזה. הם רוצים ובצדק כך בהסכמים, למכור בישראל והם מוכרים – ישראל היא שותף הסחר שלהם לקליטת יצוא. גם השמאל שבשמאל הישראלי נהנה מעסקים בהתנחלויות יו"ש ונתחיל בחברות פירסום ותקשורת ובתי דפוס ואפשר עוד להמשיך.
כרגיל ביחסי ישראל ערבים הערבים מגלים חוכמה, תושיה ויכולת תמרון מול הפילוג הישראלי, טמטום ציני אכזרי תאב בצע מחד, דתיות מטורפת של מפגרים ובורים, וצדקנות צבועה אטומה מתחסדת מיתממת.
הקוראים לחרם בעילית הפלשתינית חיים יוצא מהכלל בחבית הדבש ברמאללה. חיי שכיר היום הפלשתיני, שתפקידו זה מאה שנים ויותר להיות שמן על גלגלי המהפכה נוגע להם כשלג באלסקה או פחות. מעניין שגם אותם שמאלנים ישראליים שבנו קריירה ענפה על דאגה לאדם הפלשתיני באשר הוא אדם מעל ומעבר לפוליטיקה נאלמו פתאום דום, הבטלה על מזבח הלאום הפלשתיני אינה יוצרת רעב, זה ידוע. הכיבוש משחית הכי הרבה את השמאל הצבוע הצדקני, מי מהשמאל בדרך לירושלים נוסע בכביש הישן תמיד, חוץ ממני?. אם ישראל הייתה מדינה ולא שטטל ומלאח הייתה פוגעת בשקט בחשאי בדרכים ידועות ומוכרות בעילית הפלשתינית הצבועה ומציעה עבודה מאורגנת + ביטוח לאומי לפלשתינים+ תעמולת אמת. אבל מי יאמין למדינה מתנחלת בטירוף? גם שם מול החלאות הללו יעלה רק החמאס. צריך אתמול ובשבוע שעבר לחזור לקו הירוק, מהר.
אכן,עובר אורח.כתבת דברים של טעם.רק להזכירך,ההסתדרות הכללית היא שמנעה בעבר התאגדות פועלים פלסטינים.זה שירת מצויין את בעלי העניין,ובסופו של דבר ההתייחסות כלפי העובדים הפלסטינים ומניעת זכויות העובדים שלהם הוחלו על העובדים הישראלים.קרא כאן:
http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=print&sid=5459
העובדה שאת ואני לא מסכימים עם דרכו של ברוש (ודרכן של רוב ממשלות ישראל מאז 67) לא שייכת לאופי תגובתו של ברוש.
אני מבין את ברוש. מתקיפים אותו והוא מתגונן על ידי איום בהתקפה בחזרה.
הוא לא ישנה את הערכים שלו מהיסוד בגלל האיום הזה בחרם ואין שום סיבה שהוא ישנה אותם.
אני עברתי על הרשימה ועכשיו גם אני יודע ממי לא לקנות.
גוש שלום פרסם בעבר רשימת מוצרים כזו. אני לא יודע אם היא מעודכנת, אבל היא כוללת הרבה יותר מפעלים וחברות מאשר פרסמו הפלסטינים.
הנה הקישור לרשימה:
http://gush-shalom.org.toibillboard.info/boycott_heb.htm
אני חושדת שהמופיעים ברשימה אינם רק חברות המייצרות בשטחים, אלא כל תוצרת ישראלית פופולרית בקרב הפלשתינים.
המפעל של עבאדי, למשל, נמצא בבני ברק.
אין מה לבוא בטענות לברוש. הוא בסך הכל ממלא את התפקיד שלו בהצגה, ואין לי ממנו ציפיות אחרות.
התגובה שלו, לעומת זאת, נופלת בדיוק לתבנית שגנדי טבע: קודם הם מתעלמים ממך, אחר כך הם צוחקים עליך (מספיק שנתעטש?) אחר כך הם נלחמים בך. נראה מה יהיה אחרי זה.
הרשימה עצמה מאוד אינפורמטיבית וטובה לאנשים שחושבים שלחץ כלכלי כאמצעי נגד ההתנחלויות הוא נכון, אפילו אם הם לא פלסטינים ואפילו, שומו שמיים, ישראלים.
באשר לתגובת אזרח
1. הבלוג מ 2007 אינו דובר אמת. ישראל מעבירה תשלומי ביטוח לאומי לרצועת עזה
2. ההסתדרות פועלת רק בשטחי ישראל לאזרחי ישראל וכך צריך להיות. משום כך ראוי ונחוץ שפועלי ושכירי הרש"פ יתארגנו בארצם.
כידוע ברש"פ כמו בכל ארצות ערב בניגוד לישראל הפשיסטית קפיטליסטית, יש חובת התארגנות, הגנה חוקית על הארגון והועד, חוקי עבודה מתקדמים, חוזים קיבוציים, ביטוח לאומי ובית דין לעבודה. לשם מה הם צריכים את ישראל.
3. בעניין רשימות החרמה רואים בבירור את ההרכב הריאקציוני המעמדי העליון של מי שמשחקים את תפקיד מנהיגי העשוקים, השמאל הפוסט ציוני הצדקני-צבוע. ברור שחרם גורר חרם זה היה והווה כך מלמד הנסיון האנושי. שכיר ישראלי ממעמד בינוני נמוך לא יעסוק בהחרמות כי הוא ימצא עצמו מוחרם וללא פרנסה. רק מי שכמותם חסין מפני חרם בגין מעמד חברתי וכלכלי מועדף וייחודי יכול לשלוח אחרים להחרים ולהיות מוחרמים. זה בדיוק אנאלוגי למנהיגי הפלשתינים השולחים בשם הלאום את בשר התותחים להבטלה. ראה לדוגמה משפחת האצולה מכפר העשירים כפר שמריהו. טפיל חברתי שלא עבד יום הגון בחייו או הלמוט אורי שכאשר היה בעל עסק מעולם לא חתם על חוזה קיבוצי עם עובדיו. אלו יעשקו בחרם וישראלים ופלשתינים שצריכים לעבוד עבור פת לחם יהיו מובטלים בגלל החרמות. אכן שמאל הומני לתפארת. שמאל ישראלי אמיתי, לא שוקן או שטרסלר ציפר לוי ודומיהם [ איזה בלוף ]אם היה כזה היה נלחם בעד ארגון עובדים ארצי, חוזים קיבוציים, זכות לעבוד לכל מי שתחת שלטון ישראל ובעד שכר הגון לכל עובד. חרם של עובדים? מתי יתארגנו עיתונאי "הארץ" לחוזה קיבוצי, איזו בדיחה פורנוגרפית.
חבל.נראה לי שלא עמדת על הנקודה.ההסתדרות לא איפשרה לפועלים הפלסטינים שעבדו בעבר במשך שנים רבות בתוך ישראל להתאגד.
בתוך ישראל.
מגמת הכותב אפריים דוידי ,שאני מכיר אישית,מוקיר ומעריך כדובר אמת,היתה להראות שהיחס הנפשע שהיה לפועלים הפלסטינים שעבדו בתוך ישראל היה הקדימון למה שהושת לאחר מיכן על הפועל והשכיר הישראלי.
(הכותב אינו מדבר על הפועלים הפלסטינים העובדים ברשות כלל וכלל.איך הגעת לשם? )
זו הנקודה,וחבל שלא עלית עליה.
באשר לחרם,לפעמים הוא נחוץ ,בגלל כל מיני סיבות,אפילו אם אתה סובל,וכותבת הבלוג עמדה על כך.
מכיר את דווידי. ייתכן שלפניך. לא מתפעל. מה שקו לעובד וההסתדרות עושים ביום הנ"ל לא עשה בשנה חוץ מלכתוב כלום. גורל עובד לא מאורגן פלשתיני = לגורל עובד לא מאורגן יהודי. הייתי בודק מי מהארגונים החברתיים בישראל מעסיק עובדים מאורגנים ומי מעסיק עובדי קבלן. הייתי וראיתי ואחרי שפתחתי פה סולקתי. מי בדיוק מנקה אחרי דוידי במכללה שהוא מלמד בה. אם חרם נחוץ? ייתכן, אז שמכריזי החרם כל חרם יורידו ממשכורתם ויתחלקו עם המובטלים. זה מה שנהג פעם תחת שלטן המנדט וזה מה שקורה כאן בארץ כשמשלמים ביטוח לאומי. מדוע משפרי העולם ברמאללה לא עושים את מה שצריך לעשות. הרי בדאגה לעמם שלהם ולא בהרס הציונות הם יבחנו – אצלי, לא אצל טיפוסים כמו….
אני איכשהו לא חולק את הרעיון שיש רוע בהתנחלויות כפי שהן התפתחו בפועל (כמה אחוזים מהגדה, משהו כמו 3-4%, בניכוי ירושלים אפילו פחות), וגם לא ברכישה של המוצרים שלהם. חוץ מזה, שמתי לב שהפלסטינים טורחים להחרים את יינות גולן, מן הסתם מתוך סולידריות עם הפשיזם הכי פופולארי באיזור, או אולי מתוך חיבה למה שהסורים עושים מלבנון ברגעים אלו ממש (סמרטוט). אני גם חושב שטכנית, ברוש צודק: אם נתעטש כלכלית, יהיה רע לפלסטינים. מעבר לזה, ממשלת הפת"ח היא סוכן קולוניאליסטי או דיקטטורי, ולא מייצגת אף אחד ושום דבר חוץ מתקציבי בטחון, סוכנויות מודיעין, ודברים דומים.
למרות כל אלו, אני חושש שהמעשה ההומני הראוי הוא לבקר את מהלכי הפיטורין הצפויים של עובדים פלסטינים במפעלים יהודיים מהרשימה השחורה של הממשלת הפת"ח. כלומר, אני חושב, נדמה לי, שהעובד הפלסטיני במפעל היהודי לא אמור לסבול באופן ישיר לפעולות הממשלה שלו, שאי אפשר לדעת אם הוא מסכים איתן, ולא ברור לי שהוא בר פיטורין גם אם הוא מסכים. נדמה לי שכל עוד הוא עושה את עבודתו נאמנה, אין עילה לפטר, ולדעתי גם אין סיבה והגיון לפטר.
לכן, יש מצב שהחרם הזה לא יזיק עד כדי כך לכלכלה הפלסטינית. אני גם מטיל ספק במימד הסימבולי של החרם כמרכיב דומיננטי בהחלטות של פיאד. זה סתם צעד כלכלי. לדעתי.
מה זה? הצטרפת לחד"ש?
מארגני החרם מסבירים:
We hereby take upon ourselves the responsibility of leading this popular campaign, towards a dignified and prosperous national economy, upon which our beloved Palestinian state will be built on, thereby ensuring and sustaining the peace we long for.
http://karama.ps/index.php?langid=2
הביקורת על ראשי הפת"ח במקומה. יחד עם זאת את החרם הזה יש לעודד, ולהרחיבו לכל מפעל התומך בציונות.
אתם קוראים אנגלית? מחמת כבוד המקום אקפיד בלשוני. לפניכם שיגולי שכל, דימגוגיה נטו, לעג לרש, בושה וחרפה. האחריות היחידה שהם צריכים לקחת זה מקום עבודה ופרנסה לכל מי שיעזוב את עבודתו בהתנחלות + פיצוי ולו סמלי בלבד.
פיצוי כמו שהנימלאי עזמי בשארה קיבל מהממסד הציוני. במקום זאת המנהיגים הללו הללו החיים על טוב הארץ ומשמני התמיכה מחו"ל מפזרים דברי הבל לאומניים. הייתי נסוג לקו הירוק רק בשביל שאוכל לומר לשכירי היום הפלשתינים את מה שאני חושב על המנוולים המנהיגים אותם הלוקחים אחריות. ולאלו יש תמיכה של מי שקוראים לעצמם שמאל. אם נזכור שכותבי האווילות הזו הנם מעסיקים או שייכים למשפחות מעסיקות הרי ברור שיצירת ההבטלה בפלשטין תוריד משכורות והם כותבי הכרוז יהנו מכך באופן ישיר. זוועה.
מה לעשות, צריך לדאוג להם. אגב, לדעתי זו יכולה להיות הזדמנות מצויינת להכנס לקמפיין נגדי יעיל. מה שברוש צריך לעשות הוא לאגד את החברות שברשימה השחורה, ולהתחיל להביא שיווק יעיל אל הפלסטינים.
לסמולן.
אני מסכים עימך, בוודאי שיש לדאוג להם, אך תמוהה בעיני העובדה שפתאום הציונים, מחוללי העוול, הם אלו המתחילים לדאוג (ועל כך המאמר, למיטב הבנתי). וכי אין כאן סיבה להרמת גבה, לפקפוק באשר למניעים?
אסעד גאנם דואג. אם גם אתה דואג להם, כפי שאתה מצהיר, ראוי שתניח לטיעוניו של ארי שביט (שאינו תומך בחד"ש) ותתייחס לטיעוניו של גאנם (גם הוא אינו תומך בחד"ש).
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1161410.html
הפעם באמת הגזימו הפלסטינים:
במקום לקחת נשק ולרצוח נשים וילדים (מומחיות מיוחדת להם ולהם בלבד, לא?) – התחילו לנקוט במרי אזרחי בלתי אלים.
ממש חוצפה החרם הזה.
הבה וניתן להם בראש (בהנהגת שרגא ברוש) – עד שיתרצו ויחזרו למאבק המזויין.
רק אולי כדאי להזכיר מה קרה לפלסטינים כשהם ניסו בעבר להחרים תוצרת ישראלית.
אחת ממטרות המרד הערבי הגדול (המוכר גם בכינויו "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט") היתה מיטוט המשק היהודי ע"י ביטול המסחר הפנימי ומניעת גישה לנמלי חיפה ויפו. התוצאה היתה כמובן שיגשוג מרשים וגידול של המשק היהודי (עליה ברמת החיים, בניית נמל תל-אביב, פיתוח תעשיתי וחקלאי, ירידה באבטלה).
לעומת זאת, המשק הערבי-פלסטיני ניזוק קשות ונשאר משק אגררי פרימיטיבי. למעשה המשק הפלסטיני לא התאושש מכך עד ימים אלה.
מי הכותבים כאן ? אני גדלתי בבית שבו המילים "יום עבודה" היו מילים קדושות. איני יודע היכן גדלו גיסר ואזרח. בילדותי כששאלתי מדוע קבלתי לבית ספר לחם ומרגרינה בלי ריבה נאמר לי "כי לאבא היו רק שני ימי עבודה בשבוע שעבר"
ובסוף שבוע כשנאמר שלאבא היו ארבעה ימי עבודה שלמים השבוע ועוד חצי יום נהיה אור בבית וחיוכים. פיטרו אותכם אחרי שנתתם את הנשמה בגלל שמישהו רחוק החליט?. הלכתם פעם לדפוק פעם אחרי פעם על דלת מי שפיטר אתכם לקבל את שכרכם?
אתם יודעים איך מרגיש פועל פלשתיני מובטל כשיראה פועלים סינים עובדים המקום שעבד בו אתמול? האם ה"אינטלקטואלים" הפלשתינים שעובדים במוסדות ישראליים בירושלים גם הם יחרימו? רופאים פלשתינים ?
אין תופעה אנושית מנוונת יותר שפלה יותר ממי שמכנה עצמו שמאל ותומך בעוול הזה.
מעניין לדעת, את אי-פעם שאלת את עצמך מדוע פרצה המלחמה ב-1967?
עצוב וחבל שאנשים לא מסוגלים לראות מעבר לרטוריקה הפוליטית הקבועה.
איסור המסחר עם המתנחלים איננו החלטה פלסטינית נגד המתנחלים. זוהי החלטה פלסטינית נגד האזרחים הפלסטיניים.
ההחלטה קבעה שכל אזרח פלסטיני, שיבחר, מרצונו החופשי, לסחור עם מתנחלים – יופעל נגדו אלימות בצורה של כליאה פיזית בבתי כלא פלסטיניים.
זה לא חוק נגד המתנחלים, זה חוק נגד חופש הבחירה של הפלסטינים, והיכולת שלהם לשפר את איכות החיים שלהם על ידי רכישת מוצרים מהספקים שהם מצאו למתאימים ביותר עבור הצרכים שלהם.
אהבתי."חופש הבחירה" של הפלסטינים.מיז גא בך.
גם אנחנו פוגעים אנושות בחופש הבחירה של האזרחים הפלסטיניים. אנחנו צריכים להתנגד לזה גם כממשלת ישראל עושה זאת, וגם כשהרשות הפלסטינית עושה זאת.
עובר אורח.
אינך מעודכן.דוידי לא בהסתדרות מזמן. הוא בתחליף העולה.בכוח לעובדים.
הייתי מציע שתבדוק מי המעסיק הגדול ביותר של עבדי קבלן.רמז,אלה אינם האירגונים החברתיים.טוב ,לא אחזיק אותך במתח.
המדינה.
מי מרשה את הביזיון? עיני מההסתדרות. בכלל,ההסתדרות של עיני היא יד ימינו של ברוש.עיני וברוש אוכלים מאותו המסטינג.
מי הפריע להתאגדות עובדי אקרשטיין בהרצליה ובירוחם?
עיני וההסתדרות.
מאז שהוקם "כוח לעובדים – אירגון עובדים דמוקרטי", מירב המאמצים להצר את צעדיו לא מגיעים מכיוון מעביד פלוני אלא דווקא מצד הנהגת ההסתדרות הכללית. מאמצים אלה הגיעו לאחרונה לשיאם בניסיון מכוער לפרק שתי התארגנויות קיימות, האחת במפעל אקרשטיין בירוחם והשנייה במרפאות כללית רפואה משלימה. למרות השוני בין מקומות העבודה, דפוס הפעולה זהה: מצד אחד, הבירוקרטיה ההסתדרותית מסרבת לסייע לעובדים ומצד שני, היא חוברת למעבידיהם כדי לפגוע בוועד שהקימו, מאחר שהוא לא בשליטתה.
הסיקור של התופעה בתקשורת הממסדית נעשה רובו ככולו דרך עולם מושגים ניאו-ליבראלי, ומספק מצג כוזב ושטחי למדי של המציאות בשוק העבודה ואירגוני העובדים הפועלים בו. העיתון "The Marker", לדוגמא, יוצר רושם כי מדובר בתחרות נוסח "השוק החופשי" בין שני אירגוני עובדים על התנאים שכול אחד מהם משיג ל"לקוחותיו" העובדים. אבל במציאות אין כאן שום תחרות. מדובר בניסיון מקומם של הנהגת ההסתדרות, בשיתוף-פעולה עם המעבידים, לפרק התארגנויות אותנטיות של עובדים. מאחורי המהלך עומדים שיקולים מגוונים, אבל כבר עכשיו ברור כי טובת העובדים היא לא אחד מהם.
נדב אהרוני, פעיל אירגון כוח לעובדים .
אני יודע.לא יעזור מה שכתבתי.אתה תמשיך באותו הקו של: האירגונים החברתיים,המנהיגים ברמאללה,הפלסטינים המסכנים שאתה ממש ,אבל ממש דואג לרווחתם,אבל לא תצא נגד ברוש,לא נגד ההסתדרות המנוונת והמנוולת,ולא נגד מדינת ישראל המעסיקה הגדולה ביותר את עובדי הקבלן.
פועלים סינים בשטחי הגדה ? לא משתלם.אתה יודע…
ביטוח גבוה,לינה על חשבון המעסיקים בשטחים,הוצאות שינוע של הפועלים הסינים מהשטחים למרכז הארץ,ועוד הוצאות שונות.
[…] מדינות בעולם יש גדולות שבעתיים ומקום בהן רב למחסה ומלון, אך לפני הצילן איש טובע ממים אוהבות הן תמיד להביט במילון. […]