המכון לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם המרכז לאתיקה בירושלים, מקיימים כנס בנושא האתיקה של הטוקבקים: היבט משפטי – היבט תקשורתי. הכנס יתקיים ביום שני 7.6 בשעה 15:30 באוניברסיטת תל-אביב (הפקולטה לניהול, אולם ליאון).
מושב ראשון: אחד שיודע – אנונימיות באינטרנט לאחר פסיקת בית המשפט העליון.
מושב שני: האתיקה של הטוקבקים: היבט תקשורתי.
התכנית המפורטת כאן.
אני משתתפת במושב הראשון ואדבר על השאלה ‘האם יש לנו זכות לאנונימיות?’.
אתם מוזמנים.
בהזדמנות זאת, הערה מינהלתית: בימים אלה סיימתי לתקן את העיצוב של פוסטים לא מעטים, פעולה שנדרשה בשל שינוי ערכת העיצוב של הבלוג עם המעבר לוורדפרס. חוששני שבשל תקלה עלומה בממשק, משתמשי גוגל רידר קיבלו על כל תיקון כזה הודעה ב-RSS כאילו הועלה פוסט חדש. מעתה ואילך זה צפוי רק פה ושם בפוסטים אקראיים, אם אתקל בהם בבעיית עיצוב. סליחה ותודה על הסבלנות.
קרוא וכתוב 
http://www.facebook.com/album.php?aid=179888&id=612104058&l=247c81203f
איל – זה מוביל לדף ריק
מאז ההתקפה על המשט, אני מצפה ממך לפוסט על ההיבטים המשפטיים של העניין. האם ישראל פעלה כחוק, או עברה על הדין הבינלאומי?
האם יש סיכוי לראות פוסט בנושא בזמן הקרוב?
אני לא בקיאה בתחום הזה.
הפניתי לכמה קישורים בנושא (ב"סימניה" בסרגל הצד של הבלוג) שכתבו מי שהם כן מומחים. הנה:
http://www.theglobeandmail.com/news/opinions/israels-naval-blockade-pitches-and-rolls-with-the-law-of-the-sea/article1589981/
http://opiniojuris.org/2010/06/01/did-the-israeli-defense-forces-commandos-commit-piracy-nope/
ואם תצליחו לפתוח את זה (יכול להיות שהוא לא פתוח לכול):
http://online.wsj.com/article_email/SB10001424052748704025304575284210429984110-lMyQjAxMTAwMDAwNDEwNDQyWj.html
יש כמה שאלות שנשארות. בעיקר מהו אופי הסכסוך בין ישראל לחמאס (על נפקויותיו). ובעיות שלא כולן מקבלות כאן מענה, כמו:
– ההבדל בין מצור צבאי (שיכול להיות חוקי) לבין מצור כללי יותר שנראה שישראל הטילה, על פי אופי הסחורות שהיא אסרה להכניס (שאיננו כזה).
– גם אם מצור הוא חוקי האם הוא יכול להיאכף בכל מקום בים הפתוח?
תודה.
אגב, האם ההתנגדות האלימה של צוות הספינה הייתה לגיטימית, או "טרור" (כמו שישראל טוענת)?
לגיטימי – זאת שאלה באיזו מסגרת הקשר. ברור שמי שמציג עצמו כמשלחת של סיוע הומניטארי לא-אלימה מערער את הטענה שלו עצמו על-ידי כך. טרור לא נראה לי שאפשר לקרוא לזה, ע"פ כל הגדרה מקובלת של טרור (זה לא אומר שמי שהיו שם לא קשורים לארגוני טרור, רק אמירה לגבי אופי הפעולה עצמה שהם נקטו בה, של עימות אלים עם חיילים). ובטח לא לינץ', שזאת אולי הטענה האבסורדית ביותר שנשמעה.
והתשובה תהיה קשורה גם לתשובה לשאלות שנדונות בקישורים שנתתי קודם: בתנאים מסוימים מצור כזה הוא חוקי וכשהם מתמלאים מותר גם לעצור כל ספינה (נושאת כל דגל) בדרכה ליעד שעליו יש מצור (צבאי, לא כללי). יחד עם זאת עצירה כזאת חייבת לעמוד בעיקרון של הפרופורציונאליות (מידתיות) בהפעלת הכוח. ממליצה לקרוא, לא מדובר במאמרים מאד ארוכים.
כן, קראתי. אבל יש גם לציין שמאמר בויקיפדיה שעוסק בהיבטים המשפטיים של המשט (http://en.wikipedia.org/wiki/Legal_assessments_of_the_Gaza_flotilla_raid), מביא גם דעות של מומחים למשפט נגד החוקיות של תקיפת הספינות, והכרזת המצור בכלל. אבל אני כמובן לא ממש מבין בזה, ולכן לא יכול לשפוט באיזה צד הטענות חזקות יותר.
וגם שמעתי טענה שאם המצור חוקי, אז אין לגיטימיות להתנגד לאכיפתו, וכל מי שעושה זאת עובר על החוק. אבל עכשיו את אומרת שבעצם המצור החוקי היחידי שיכול להיות הוא מצור שמונע הברחה של נשק וכלי לחימה?
והמצור על עזה הוא ללא ספק מצור שמונע הכנסה של מוצרים שונים ומשונים שבינם לבין לחימה אין שום קשר (כולל מלט וזכוכית שהכרחיים לשיקום ההרס אחרי המבצע). נדמה לי שהקייס לטובת ישראל מאוד לא משכנע.