הצעת חוק חדשה (rtf) מבקשת לתקן את חוק העמותות ולקבוע: “לא תירשם עמותה אם שוכנע הרשם כי העמותה תהיה מעורבת או תמסור לגורמים זרים מידע בעניין תביעות משפטיות, המתנהלות בערכאות הפועלות מחוץ למדינת ישראל, כנגד בכירים בממשל בישראל או קצינים בצבא, בגין פשעי מלחמה”.
תיקון נוסף מבקש להרחיב את עילות הפירוק של עמותה קיימת, כדי שעמותה הפועלת כך – תפורק.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: “בסיס ההנחה להצעת חוק זו היא כי יש להוציא פעילות זו או חשש לה מחוץ לחוק”.
אין לי מושג איך ישוכנע הרשם טרם רישום שזאת כוונת העמותה. ברור לי, לעומת זאת, שזהו צעד נוסף במאבק הפוליטי נגד שיח זכויות האדם בישראל. דרך בדוקה וידועה לכרסם בהגנה אפקטיווית על זכויות אדם היא להצר את צעדיהם של המגינים עליהן.
ייכתב שוב (מה שכתבתי כבר כל כך הרבה פעמים): לישראל חובה לחקור חשדות לפגיעות חמורות בדין הבינלאומי. ככלל, דין זה מאמץ את העיקרון של הסמכות המשלימה. כלומר, בתי משפט בינלאומיים נכנסים לפעולה רק שעה שהמדינה לא רוצה או לא יכולה לחקור בצורה אפקטיווית ולהעמיד לדין במידה ונמצא לכך בסיס. ככל שישראל תמלא באופן מיטבי את חובת החקירה שלה – כן יפחת הסיכון שזה ייעשה על-ידי גורמי חוץ או גורמים בינלאומיים. אך קודם כל, זהו האינטרס של המדינה עצמה.
ארגוני זכויות האדם קראו לישראל לערוך חקירות מקיפות וממצות. אבל אולי התשובה הקולעת ביותר להצעת החוק הזאת מצויה בדיווח על האפשרות שיוגש כתב-אישום נגד חייל משוחרר על הרג שתי פלסטיניות במבצע ‘עופרת יצוקה’: “חקירת מצ"ח החלה לאחר שהעדויות שנאספו על ידי ארגון ‘בצלם’ הועברו לצה"ל”. ובמה שכתב עמוס הראל בהארץ על כך:
הפצ"ר ומצ"ח נשענו, במידה רבה, על העדויות שאסף ארגון ‘בצלם’. בלא העבודה המקדימה של ארגונים כמו ‘בצלם’, בתחקור וראיון של עדים פלסטינים, בירור העובדות לא היה אפשרי. לא מפתיע שמנדלבליט מקפיד להחמיא ל’בצלם’ בראיונות, גם אם זה קורה למורת רוחם של חלק מהקצינים הבכירים. זו גישה סובלנית, המכירה בכך שתקריות מסוג זה יכולות להתרחש במלחמות ומחייבות חקירה ממצה.
אני מקווה שלא נראה קריאה להעמיד לדין את הפצ”ר, על שיתוף פעולה עם ‘בצלם’. בימים האלה אי אפשר לדעת.
עוד בנושא: השלב הבא / עכשיו יחקרו / מי מפחד משיפוט בינלאומי
קרוא וכתוב 
אבל הפצ"ר הוא לא "גורמים זרים"…
זה היה באירוניה, יוסי.
ובתיקון הבא אפשר להרחיב את הגורמים האסורים. ככה זה התנהל בכל מקום שבו זה התחיל.
אבל האם בכל מקום שבו הייתה התחלה כזו זה גם המשיך?
לא. אבל זה תלוי גם כמה התנגדות יש. בעיני זה מספיק גם בלי המשך, אגב. אבל הבעיה היא שחקיקה מהסוג הזה עלולה להיות כלי בידי השלטון לבלום כל מה שלא מתאים לו.
גם שלי היה באירוניה (בשביל זה הוספתי שלוש נקודות בסוף).
כבר הרבה זמן אני אומרת שצריך אייקון מיוחד בשביל זה :-).
[…] כאן […]
יש להעמיד לדין הן את הפצ"ר והן את עמוס הראל, בצוותא עם אלוף בן ואבי יששכרוף, באשמת שיתוף פעולה עם פושעי מלחמה ובנסיון לטשטש פשעים אלו, להסיח את הדעת ולזרות חול בעיניים.
הציטוט שמביאה נעמה כרמי מתוך "מה שכתב עמוס הראל על כך ב'הארץ'" , להלן: הפרופגנדה הציונית, אינו אלא עלה תאנה לפשעי המשטר הציוני בכלל ולפשעיו של אהוד ברק בפרט. להלן הקטע הרלוונטי:
"הנחישות למצות את בירור האמת בפרשה, שנה וחצי מאוחר יותר, היא תעודת כבוד לפצ"ר, האלוף אביחי מנדלבליט. אבל אורך החקירה, כמו חקירות של תקריות חריגות נוספות, מזיק לעניין הישראלי".
עמוס הראל, כמו גם אבי יששכרוף והממונה עליהם אלוף בן, אמורים לדעת כי הנחישות לברר את האמת הינה חובתו של הפצ"ר. הוא מקבל משכורת על כך, משכורת אותה אני מממן. אך האם הפצ"ר נחוש לברר את האמת, כפי שמסמא את עיני הקוראים עמוס הראל? אורך החקירה מזיק לעניין הישראלי, קובל הראל. גם עמוס הראל וגם כל ציוני אחר יודע כי מה שמזיק לישראל הוא עצם העובדה שפושעי מלחמה מסתובבים חופשי. מה שמזיק עוד יותר לישראל הוא שראשי שלושת המפלגות הגדולות (או ממלא מקומם), כמו גם מספרי שתיים במפלגות אלה, הם פושעי מלחמה. מה שהכי מזיק לישראל, מסכן את לגיטימיות קיומה ואף את קיומה הממשי, הוא מינוי פושע מלחמה לשר בטחון.
העמדת פושע מלחמה זוטר, דג רקק במונחים משפטיים, הינו עלה תאנה שמעניק הפצ"ר, יקירם של בן, יששכרוף והראל, לפושעי מלחמה אלו, ולארכי פושע שמינה רב מרצחים להיות שר בטחון בממשלה לא לגיטימית של משטר לא לגיטימי.
כך כותב עדי אופיר, מתוך "פעולת התיעוד כמעשה התנגדות" , 1991: "…אבל פרנקה [מנפרד פרנקה] יודע, שבכל פעם שמישהו נמצא אשם, ישנו גם מישהו אחר, סמוך מאוד אליו, שיוצא זכאי. זה מישהו שאיפשר, שלא מנע, שהיטיב לדלל את הרוע שעובר תחת ידיו, למסוך אותו במעשים רבים רבים יותר, בפעולות מורכבות יותר, מישהו שהשכיל ברגע המכריע לאחוז בעט,לא באקדח, מישהו שמזלו או פקחותו הציבו אותו בשולי זירת הפשע, קצת הלאה משם, סמוך במידה מספקת כדי לשמוע את הצעקות – רחוק מכדי לשאת באחריות…
[הוא] מבין, שיש נסיבות היסטוריות שבהן מציאת האשמים והעמדתם לדין הן, בין השאר, ריטואלים של הזדככות חברתית, מנגנון כוזב של טיהור. הוא יודע, שהחברה המבקשת להתגונן מפני דימוי הרוע המתפשט בתוכה כסרטן זקוקה לפושע שזהותו מוגדרת היטב, כעין מוקד של רשע שאפשר להסירו, כגידול מקומי, לא ממאיר. והוא מרמז על כך, שאחד מתפקידיה של מערכת המשפט בחברה כזו הוא לאתר מוקדים מקומיים של רשע".
(מתוך: עבודת ההווה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ'167).
גם עזמי בשארה, במאמר ביקורתי על התנהלותו של בית המשפט הבינ"ל בהאג, מציין כי בית משפט זה דן בפשעים נקודתיים, בעוד פשע המלחמה העיקרי הוא הכיבוש עצמו. הוא שולל את גישתה של נעמה כרמי, ומראה כי המדינה לא רוצה או לא יכולה לחקור בצורה אפקטיווית ולהעמיד לדין במידה ונמצא לכך בסיס.
Suing for war crimes -Azmi Bishara http://weekly.ahram.org.eg/2009/937/op1.htm
כרמי טוענת כי "ככל שישראל תמלא באופן מיטבי את חובת החקירה שלה – כן יפחת הסיכון שזה ייעשה על-ידי גורמי חוץ או גורמים בינלאומיים, אך קודם כל זהו האינטרס של המדינה עצמה". דיון בעניין זה ראו תגובותיו של עידן לנדו למגיבים למאמרו: " הודעה חשובה לגל אוחובסקי ולעמוס עוז".
ממתי עדי אופיר הוא אסמכתה למשהו?
בבקשה
אירוניה
http://en.wikipedia.org/wiki/Irony_mark
מאחר וארגוני הזכויות אליהן מתכוונת הכותבת הם ארגונים של שמאל רדיקלי הנתמכים במימון זר ועל ידי ממשלות זרות וארגונים זרים בעלי אג'נדה פוליטית מובהקת,אי אפשר להתייחס אליהם כאל ארגונים החוקרים אירועים של הפרת זכויות אדם,אלא כארגונים האוספים מידע על חריגות בתחום זה [שתמיד ישנן במאבק אלים] למטרות שונות ובכלל זה שלילת הלגיטימיות של מדינת ישראל ומאבקה באלו המבקשים להשמידה. על רקע זה הטענה שלפיה מה שמותקף הוא שיח הזכויות פשוט אינה נכונה. מותקפים ארגונים העונים לשם בצלם,האגודה לזכויות האזרח,שוברים שתיקה,עאדלה\שהם ארגונים עויינים שפועלים נגד קיומה של מדינת ישראל ועל כן היחס אליהם הוא כאל ארגונים אויבים ויחס זה מוצדק לחלוטין. אנחנו עוד לא עמדנו על מלוא הסכנה של ארגונים אלו ועל היקף הפעילות בשמאל הרדיקלי-בעקר באקדמיה – ועל הסכנות הנוראות הנובעות מכך וככול שנבין מהר יותר נוכל להיערך במועד אצת מול הסכנות.
מגל, כדאי להבין את הנקרא. אם עמותה פועלת "נגד קיומה של מדינת ישראל" כמו שאת כותבת, החוק הקיים מספיק בהחלט "לא תירשם עמותה אם מטרה ממטרותיה שוללת את קיומה של מדינת ישראל או את אופיה הדמוקרטי" (ולא ניכנס לשאלה אם עמותות חרדיות שוללות את אופיה הדמוקרטי של ישראל).
אם עמותה מואשמת ב"מסירת מידע (לרוב שגוי ואף שקרי) לגורמים זרים", אז אחת משתיים: אם המידע שגוי, ניתן לתבוע את העמותה בשלל תביעות; אם המידע אמיתי, שלילת זכות ההתאגדות מארגון שמוסר מידע אמיתי בגלל שהמידע האמיתי פוגע במדינה מזכיר משטרים, מה המילה שאני מחפש?, אה כן, פשיסטים.
צריך לעשות הצעת חוק למניעת עבירות מצד ישראל על החוק הבינלאומי. זה יפתור את שתי הבעיות.
לא צריך לחקור,וגם לא ישנה את הרדיפה אחרי ישראל תהיה קיימת גם לאחר חקירה, גם לאחר נסיגה מלאה לגבולות 48 וגם אם יצליחו במזימתם לשחוט פה את כל היהודים. כלעוד ישאר יהודי אחד חי ונושם? לא ינום ולא ישקוט שונא ישראל. כי שנאתם אינה תלויה בכלל בדבר עצמון.
הנסיונות לרצות את המולך הזה יכשלו במילא, את עזמי באשרה במילא לא מענינים פשעי מלחמה מה שמעניין אותו זה יהודנים מתים ובכן מר באשרה? NO MORE זה המהות של הציונות אם אתה רוצה להרוג יהודון? אתה צריך להיות יותר חזק ממנו. בינתיים נהרוג אותך אם תבוא להרוג אותנו. ואם יזרקו קאסמים מעזה? אללא ירחמו. אותו דבר מלבנון.וואתו דבר מאום אל פאחם. לא הורגים יהודים? שמעת? חג נכבה שמח לך ועוד לא ראיתם כלום.
כי יהודנים לא מתים יותר בשקט, הם עושים רעש. ובניתיים גם הם יותר חזקים.
ולנעמה אין שום צורך לבצע שום חקירה. בדיוק כמו שלא היה צורך לבצע חקירה אחרי הפרסומים בדר שטרימר. לא בכל פעם שיש אשמה צריך לחקור. צריך להפסיק את הכיבוש כי אי שוויון הוא מחלה קשה מדי שאנחנו נוכל להתמודד איתה.אבל לחקור? למה?
אולם כיוון שהחקירות הללו הן איום אסטראטגי על היכולת שלנו להגן על עצמינו זה לגיטמי לחלוטין לאסור התאגדויות שמטרתן לבצע את החקירות הללו. בטח לגיטמי שלא להרשות לארגונים כאלה להסתובב עזמי באשרה איפה שהוא ויחקרו מה וכמה שהם רוצים.
ולא מדובר לא בחופש הדיבור ולא בחופש התארגנות. חופש הדיבור למשל מעולם לא הכשיר ריגול לדוגמה . העברת אינפורמציה לצד ג' לצורך פגיעה ממשית במדינה אינה מוגנת על ידי חופש הדיבור בשום מדינה.
התגובה כמובן לדרור מבל"ד.
"את עזמי באשרה במילא לא מענינים פשעי מלחמה [.] מה שמעניין אותו זה יהודנים מתים[.] ובכן מר באשרה? [סימן שאלה מיותר, ראוי לשים מקף או פסיק] NO MORE זה המהות של הציונות [.] אם אתה רוצה להרוג יהודון?[סימן שאלה מיותר] אתה צריך להיות יותר חזק ממנו. בינתיים נהרוג אותך אם תבוא להרוג אותנו. ואם יזרקו קאסמים מעזה? אללא[אללה] ירחמו. אותו דבר מלבנון. [עדיף פסיק] וואתו דבר מאום אל פאחם. לא הורגים יהודים? [סימן קריאה ולא סימן שאלה. המתלהמים מהדרים בשלושה].שמעת? חג נכבה שמח לך ועוד לא ראיתם כלום".
לו לא היה שמו של עדי בן יעקב מופיע כחתום על הודעה זו, הייתי סבור לתומי כי המגיב הוא מאותם אחרוני הטוקבקיסטים המתלהמים באתר YNET, אלה הממציאים לעצמם כינויים שונים ומשונים ולעולם לא מזדהים בשם כלשהו, גם לא בדוי. השפה הדלה, טעויות התחביר המביכות, התוכן החלול, כל אלה היו מצביעים בבירור על הפסדה של קבוצת בית"ר ירושלים במשחק חשוב כלשהו, ועל תסכולו של המגיב.
טרח והזדהה בשמו המלא.
לו לא היה טורח לציין עדי בן יעקב כי הוא עוסק בעריכת דין, מקצוע מכובד הדורש השכלה אקדמאית כלשהי ויכולת לטעון טענות ענייניות (הכל יחסי , כמובן), הייתי סבור לתומי כי מדובר בעוד אחד משטופי המוח אשר אינם יכולים, עקב הפרופגנדה הציונית המסיבית בכל כלי התקשורת הציוניים, לקרוא מבין השורות ולהסיק מסקנות אשר כל בר דעת המנוסה בקריאה ביקורתית יסיק על נקלה. טרח והזכיר את מקצועו.
כמה מטובי חבריי הם עורכי דין. הפניתי אליהם את תגובתו של עדי בן יעקב, עו"ד, כדי לברר אם אכן ישנם עו"ד הטוענים טענות ברמה הזו גם בבית המשפט בשעה שהם מייצגים את לקוחותיהם. עיניך הרואות, אמרו לי. ישנם גם כאלה.
הערבים רוצים להרוג את כל היהודונים – זוהי תמצית מצע בל"ד. אפילו אליקים רובינשטיין, אשר ניסח בזמנו את הבקשה לפסילתה של בל"ד מלהתמודד לבחירות לכנסת, מצא טיעונים קצת פחות מגוחכים.
זה מה שיש לך להגיד? אלה הם כל טיעוניך? מביך, אומלל, לא ראוי לתגובה, והמהדרים מבין חבריי הוסיפו: "הנני דוחה בבוז ובשאט נפש את הטיעונים לעתירתך בעניינו של מרשי, מר עזמי בשארה" וכו' וכו'.
להתראות במשחק הבא של בית"ר מול הפועל ת"א. תגובתי: "לא מייצגים את ישראל, מייצגים את הפועל", "ירושלים לא באירופה, ירושלים זה ירדן".
והנה תגובתו של גדעון לוי להבלים הללו: גדעון לוי | הפטריוט
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1175098.html
להתראות בשער שבע בבלומפילד . אני שמה לא רחוק מהפינה של הקרן, תוכל לזהות אותי אני בא בדרך כלל בחולצה לבנה ועניבה שחורה מטעמי אמונות שונות. אתה טועה בקשר לקבוצת הכדור רגל שאני אוהד, כפי שאתה טועה ברוב דבריך (להוציא "מיצגים את הפועל ולא את ישראל" )
אם היית טורח מלבד לטעון לגופי ולכתיבתי דיינו, אבל אציין שאני גם שמן.
לעניין עצמו. ירושלים היא אכן לא באירופה אבל היא בישראל ותשאר בישראל וכן העניין הזה השולי של סיום הקיום היהודי בארץ ישראל נלקח ברצינות על ידי כל מיני אנשים, כולל איסור התארגנות של ארגונים שעוסקים בצורה אקטיבית בסיוע לגורמים עוינים.
מי שרוצה להרוג יהודנים? (סימן השאלה במקום) שיקח בחשבון שילחמו בו.
ולצד המשפטי? אני מניח שהמונח דמוקרטיה מתמודדת יעבור דיון מחדש בבחירות הקרובות ולא אהיה מופתע אם בל"ד לא תורשה להתמודד בבחירות הקרובות. אבל נבואה כידוע למי ניתנה.
בכל אופן? חג נכבה שמח ועוד לא ראיתם כלום.
בעיית דרור ועזמי לא פשוטה. מכאן הטירוף החולני, ההשתגעות הבוטה. מול עינינו האיסלם החליף את הערביות כגורם אידיאולוגי פוליטי. הערביות גוססת והיא תמות. עליית הערביות היא תרגיל מערבי אימפריאליסטי מובהק שהחל ב1914 לכל המוקדם. המרד הערבי היה בלוף מובהק. הרבה יותר ערבים נלחמו עם התורכים. המטרה הייתה שלטון המערב בנפט ובאיזור – אז סוכני המערב בעיקר נוצרים כמו עזמי וגם קצת יהודים כמו בלד ודומיו כמו אתא תורק היהודי המציאו את הערביות ודכאו השפילו את האיסלם, זה נגמר. הליגה הערבית זו המצאה בריטית וכגורם מאחד כשלון טוטלי מכל בחינה. ב 1945 לערך הסתלקות צרפת, איטליה ובריטניה ונתינת השלטון למדינות הערביות הייתה אסון מכל בחינה ושפך דמים מתמשך. הערבים ביחד ולחוד הראו כשלון שלטוני שאין כמותו בכל העולם. מהפכות, רציחות, מלחמות, אי סדר, עצלות, ניוון ומה לא עוד. דעה קדומה? השווה בגדד, בירות, אלכסנדריה, קהיר ב 1945 והיום. והשוה תל-אביב איסטנבול וכ"ו.
עכשיו אירן ותורכיה חוזרות לקחת את השלטון בשם האיסלם – השיעי והסוני, מצרים מנהיגה? המתינו עד מות מוברק. דגלי תורכיה בעזה, בירות ושכם. צבא שכירים אירני בלבנון, חלוקת עירק – מדינה ערבית מפוארת שלעולם כבר לא תקום – בין בובות אירניות שיעיות לבובות כורדיות [כמה זמן יחזיק השלטון הכורדי בצפון עירק בלי תורכיה? שבוע ? ] כאן אין יותר נוצרים-ערביים, יהודים-ערביים, קומוניסטים ערביים ושאר השטויות של כלבי וסוכני האימפריאליזם האירופי כמו בל"ד היהודי המתחזה ועזמי הנוצרי המתחזה. יש גברים מוסלמיים, נשים-שפחות-משרתות שעברו מילה ומכוסות בסמרטוטים ודהימים. אם ישראל תהיה חזקה ומאוחדת ולתשלח את הבוגדים ומשרתי האמיפיאליזם המוסלמי למקומם הראוי נחזיק מעמד.
אם נשמיט החרב מידינו נאבד.