לפעמים קשה להאמין שכל-כך מהר ישובו ויישמעו באירופה הקולות האלה. יודן ראוס. 75 שנים, נניח, הן הרי רגע במונחים היסטוריים. יש עוד אנשים שהיו שם שחיים בינינו, למגינת לבם של המכחישים. אבל עוד מעט גם הם יילכו לעולמם.
זאת כמובן רק תקרית אחת מני רבות שנטפלתי אליה. כן, צריך להבחין בין אנטישמיות לבין התנגדות לישראל. כן, ישראל עצמה מסכנת פעמים רבות במדיניותה את היהודים שחיים מחוץ לה (בנוסף ליהודים ולערבים שחיים בה). אבל בואו לא נתבלבל ובעיקר לא נכחיש: יש גם אנטישמיות. אומר דבר מאוד מרחיק לכת: בקצב הזה, אולי עוד נשוב ונראה תאי גזים על אדמת אירופה. אבל אני לא מודאגת: תמיד יימצאו פוריסונים שיכחישו וחומסקים שיגבו אותם.
כששהיתי בלונדון לפני שנים מספר, אמר לי סוציולוג בכיר בעל שם עולמי, וגם שמאלן מכובד ששמו מופיע בכל המודעות נגד מדיניות ישראל בעיתונות הבריטית, שאני כאאוטסיידרית לעולם לא אבין את עומק האנטישמיות בחברה הבריטית. עד כמה היא מפעפעת עמוק אל תוך שדרות החברה, בעיקר שדרות מסוימות בה.
לא רק שקיימת גם אנטישמיות, בלא מעט מקרים היא מה שעומדת מאחורי המדיניות ה”אנטי ישראלית” לכאורה. הדרישה להתפרק ולשנות את אופייה הלאומי איננה מושמעת כלפי אף מדינה אחרת. ויש עוד כמה מדינות עם מדיניות בעייתית, mind you.
יש הרואים בדה-לגיטימציה למדינת ישראל שלב שלישי בסדרה. הראשון: גירוש (יהודים החוצה). השני: השמדה. השלישי מגיע לאחר שאירופה נפטרה מהם בגדול, אבל זה לא מספיק לה.
ליהודים, ככל עם, יש זכות להגדרה עצמית. אני תומכת בה. יתרה מזאת, אינני מאמינה שזכויותיו הקולקטיוויות של העם היהודי היושב כאן יישמרו ללא ריבונות. ועוד יתרה מזאת, אני בספק אם זכויותיהם האינדיווידואליות של בני העם הזה יישמרו כאן ללא ריבונות.
מעבר לכול, אני מתנגדת לאנטישמיות כי גם היא, מה לעשות, צורה של גזענות.
קרוא וכתוב 
ראשית, נכון.
אבל, יש קושי למצוא את האנטישמיות מבעד לקריאות הזאב זאב של ה Hasbara הישראלית
בכל אופן אנחנו אשמיים….
שמחתי לקרוא את הדברים. לצערי, בשנים האחרונות אני נוטה יותר לאבחנתך : "לא רק שקיימת גם אנטישמיות, בלא מעט מקרים היא מה שעומדת מאחורי המדיניות ה”אנטי ישראלית” לכאורה. הדרישה להתפרק ולשנות את אופייה הלאומי איננה מושמעת כלפי אף מדינה אחרת." מאשר לטענה: "צריך להבחין בין אנטישמיות לבין התנגדות לישראל", אלא אם כוונתך היתה ל"התנגדות למדיניות ישראל".
אלא שאפילו עצם הביקורת על מדיניות ישראל מתברר לא פעם בבירור פשוט כביטוי למשהו אחר. ניסחתי את זה כמיטב יכולתי כאן: http://www.haayal.co.il/thread?rep=543318 , כאשר לקראת הסוף הגדרתי את מה שלדעתי מבדיל בין ביקורת לגיטימית לבין האנטישמיות החדשה: "הסירוב לקבל כשווים וראויים את היהודים או את מדינת היהודים בדיוק כפי שהם, בשל דרישות שאין תובעים מכל השאר, אינו ביטוי לערכים אוניברסליים אלא צורה של אנטישמיות."
קשה לקבל את הטענה שלך, אלי. הביטוי הפרקטי היחידי שלה הוא- לא ניתן לבקר דבר, אלא אם תבקר את כ-ל הדומים לו. בעולם קיימות עוולות רבות. העובדה שמישהו מתמקד בחלקן אינה מעידה על דבר, ובוודאי לא על בעייתיות. מי שהינו אובססיבי בעניין ישראל- נו, כל מה שניתן לומר עליו זה שהינו אובססיבי בעניין ישראל. יתכן שהוא גם אנטישמי, אך עליך לקבל את העובדה שיתכן שהוא גם אינו אנטישמי. אם לא תקבל את הטענה, אתה, באופן אירוני, תורם לאנטישמיות בכך שאתה מכסה אותה בקריאות זאב זאב.
איתמר,
השתדלתי לנסח את הדברים בזהירות. איני פוסל "התמחות" בעוולות מסוג מסויים או כאלה הקשורות לאזור מסויים (נניח המזה"ת). למשל, איני מצפה שמי שמקדם את נושא זכויות העובדים הזרים בישראל להתעסק במצבם בסעודיה.
אך כפי שהסברתי בקישור ובשניים היוצאים ממנו, *כאשר זה מגיע לפעולות בזירה הבינ"ל* התמונה שונה. למשל, מי שקורא לגינויים דווקא למדינה אחת, או אף מחרים מדינה אחת בעניינים ספציפיים בהם לא רק שאין היא הגרועה ביותר, אלא היא אף התלמיד המצטיין בכיתה או קרוב לכך, אינו מונע ע"י הערכים בהם הוא עוטף את דבריו וכפי שלא פעם קל לבדוק, הוא אף אדיש להם.
נו, אז אי אפשר להגיד כלום נגד מדינת ישראל?????
.
זו בדיוק השאלה ששואלים כל שונאי ישראל לפני שהם פותחים במסכת השתלחויות פראית נגד ישראל. זה לא מקרה שאצל החומסקים וגרוריהם בשמאל הרדיקלי ישראל סופגת הרבה יותר ארס מכל מדינה אחרת על הגלובוס כולל כולן. דוגמה אחת לחוסר הפרופורציות – "אל פאיס" העיתון מס' 1 בשפה הספרדית פירסם בשבועיים שאחרי המשט 29 מאמרי דעה חתומים על הארוע, ממוצע של שנים ביום, רק אחד, זה של ברנאר אנרי לוי, מכל הכמות המטורפת הזו, היה אוהד לישראל, אם גם לא נטול ביקורת. כל השאר היו בין ביקורתיים ובין נוטפי שנאה. על רואנדה ודארפור לא שפכו ארס ולא השתמשו בטרמינולוגיה כמו ביחס לישראל.
נבואה המגשימה את עצמה
הפאדיחה האחרונה הוכיחה שכאשר המדינה היתה צריכה לשמור על אמינותה וכבודה היא בחרה בשקרים. גרוע מכך פואד עצמו אמר שהיה מרחק קטן בין 9 הרוגים ל 190 הרוגים. במקום שממשלת ישראל תודה בטעות ותמנה ועדת חקירה ממלכתית היא בחרה לתאר את נוסעי המרמרה כאויבי ישראל כשם שמפוצצי האוטובוסים מצטיירים בעינינו. משום שנוסעי המרמרה זרקו את כלי הנשק שפרקו מהחיילים לים ומשום שהם שחררו את החיילים השבויים תמורת טיפול בחבריהם הפצועים נוסעי המרמרה מצטיירים כאמינים וההודעות של מדינת ישראל אמינות כמו ההודעות של המשטר האיראני הנוגעות להפגנות נגד הזיוף בבחירות.
נוסיף לכך את "אם תרצו" ,ההתרסה של ישראל ביתינו נגד האוכלוסיה הערבית,השנאה היוקדת לחנין זועבי,ניחשול המזרחים,"היישוב היהודי" בחברון ,המאחזים הבלתי חוקיים שמקבלים מים וחשמל נגיע למסקנה שהציונים והציונות צריכים לשחרר את היהודים מהחבל שהם כורכים על צווארם.
לא המדינה בחרה לתאר את נוסעי המרמרה כאוייבי ישראל, אלא נוסעי המרמרה בעצמם בחרו לתאר את עצמם כאויבי ישראל. הם לא מתביישים בזה – למה אתה מסנה לטשטש?
עיין נא באתר Free Gaza – ממארגני המשט, ובאתרי הארגונים המסופחים אליו, והאזן לתוכן וסגנון הדברים של הנוסעים הטורקים וה"בינלאומיים" כאחד.
לא רק שאינם מסתירים את שנאתם, הם מתפארים בה ועושים כמיטב יכולתם להדביק אחרים בחיידק.
באשר לצדיקות המופלגת של הנוסעים ש"שחררו את החיילים הפצועים תמורת טיפול בחבריהם הפצועים" – מימי לא שמעתי איוולת כזו.
אם השהידים הצדיקים הטורקים לא היו תוקפים את החיילים מראש, ועוד לוקחים בני ערובה, לא היה להם אף פצוע – בדיוק כמו שבספינות האחרות לא היה אף פצוע.
אם הם לא היו משחררים את החיילים, היו נהרגים להם יותר מתשעה "פציפיסטים", וההנחה המובלעת שלך, שהצדיקים לקחו בני ערובה בכדי שיטפלו בפצועים שלהם בתמורה לשחרור, פשוט מחליאה ברשעותה.
בחדרי המיון שלנו (עדות מיד ראשונה) השעו את הטיפול בחולים ישראלים ונתנו עדיפות עליונה למכוערי הנפש מחרחרי המלחמה והשנאה שהיו על המשט. באמת מגיעה לנו בתמורה יריקה בפרצוף בצורת רמז מתועב שכזה, שבלי בני ערובה לא היו מטפלים בהם.
תתבייש לך. כמה רוע יוצא ממך ומהחברים שלך.
חנין זועבי "העידה" עדות שקר על מה שהתרחש על הסיפון העליון בזמן שהיא שהתה לעדות עצמה מתחת לסיפון. מניין לה מי עשה מה ומתי? יש לה עיני רנטגן?
חנין זועבי עשתה הצגה לתקשורת, יעני מתחננת לצבא לעזרה – באנגלית (כי זו מן הסתם שפת התקשורת הטבעית בין ישראלים יהודים וערבים). אחרי התחינות המזוייפות באנגלית, באו קללות בעברית. מעניין.
אם לחברת הכנסת ה"אצילה" זועבי מותר להגיד – החיילים "שלכם" זבל, מותר לענות לה שזבל היא וזבל מי שהשריץ אותה וגידל אותה למצוות ומעשים טובים כאלה. החינוך בא מהבית.
את השנאה כלפיה היא הרוויחה ביושר.
באשר ל"ניחשול המזרחים" – תעשה טובה ורד לנו מהגב. אם נדמה לך שהשימוש בשד העדתי לסכסך ולשסות ישראלים זה בזה יצליח לך – אתה טועה.
ובאשר לחבל על הצוואר – אין סוף לצביעות. התליין מגלגל בעיניו ורוחץ בנקיון כפיו. "ידי לא שפכו את הדם הזה".
ישראל ביתינו גרועים. נכון. אבל אתם גרועים מהם. הם לפחות לא מתחזים ל"הומניסטים" ועושים קופה על קרדיט לא להם.
[…] כרמי כותבת על אנטישמיות באירופה היום; בתגובות עולה דיון על זיהוי […]
צודק זה שכתב שישראל כורכת את החבל סביב צוורה.ככל שהאחיזה בעם אחר על כל ההשלכות השליליות הנובעות מכך תעמיק,כן תלך ותגבר ההתנגדות והאנטישמיות .העולם אינו סטטי,מצבים משתנים,וכדאי לישראל לבצע מהלך רציני מול תושבי השכונה כדי להוריד את להבות האנטישמיות.מבחינת הישראלים זה אינטרס עליון.
לא יעזורו לישראל התירוצים בסגנון של אכלו לי שתו לי ,ו…הגננת, מדוע לו מותר, ולי לא ?
אזרח. לא חביב,
לשיטתך, איסלאמופוביה פאסיבית ואקטיבית מובנת ולגיטימית, כי גם היא בסך הכל "תגובה".
אז מה אם קורבנות האיסלאמופוביה הם לא אלו שמבצעים במו ידיהם מעשי אלימות, אלא אלה שחולקים אתם במקרה אותה דת, או "שבט", או שחשודים באמפטיה ל"אחיהם".
האיסלאמופובים אינם אשמים, אין לגנות אותם, ואין להעמיד אותם על טעותם המוסרית.
שריפת מסגד, ביצוע לינץ' באנשים עם לבוש מזוהה כמוסלמי, אפליה, חרם, או סתם עוינות כלפי "ערבושים" זה דבר טבעי לגמרי, נכון?
כל התירוצים בסגנון "אכלו לי, שתו לי" לא יעזרו. כדאי שראשי המגבת יתחילו לעשות מה שה"מערביים" חושבים שראוי לעשות. אחרת, כל צרה שתבוא על ראש אחיהם למוצא היא על ראשם בלבד.
שליח הציבור אחמד פוצץ אוטובוס בתל-אביב, במסגרת מאבקו לקידום האינטרסים של עמו, לכן אפשר להבין את מי שתוקף באלימות תלמידות בחיג'אב באנטוורפן. אולי הן אפילו מזדהות עם המניעים של אותו אחמד, אז מגיע להן, לא ככה?
ואם לאירופים מותר "בתגובה" לתקוף תלמידות עוטות חיג'אב באנטוורפן, על אחת כמה וכמה שמותר לישראלים לקלל "בתגובה" סטודנטיות מסכנין, להכות עד אובדן הכרה עובד מסעדה תושב קלאנסוואה, ובוודאי לשרוף חיים שב"חים מעזה.
אין מדובר בחוליגאנים גזעניים, חס ושלום. סתם פעילי שלום הומניטריים רודפי-צדק, שליבם דואב על עוולות, ולא נותרה להם ברירה אלא "להגיב".
היתה אנטישמיות בארצות האסלאם, גם לפני שהופיעה הציונות ויצרה את הבעיה הפלסטינית. בארצות הנצרות, ודאי שהיתה אנטישמיות. כשירדה הדת מגדולתה, תורת הגזע מיהרה להחליפה. צריך תירוץ? הנה, יש.
כשתורת הגזע ירדה מגדולתה, חיפשו תירוץ אחר. בחכמתנו, מיהרנו לספקו – אבל אם לא היה זה, היה משהו אחר.
הסוואת האנטישמיות כביקורת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, או (יותר נוח לאנטישמים) על הציונות, היא תרגיל זמני ונוח מאוד. אסור לשכוח שזה רק תרגיל, תכסיס, שמטרתו להציג את הבלתי-PC כלגיטימי.
*
o
את הביקורת על ישראל צריך לבדוק, גם במונחים של מה נכון עובדתית ומצריך טיפול וגם במונחים של מה תעמולה נגדנו שמצריך חשיפה כתעמולה, וגם – ולא פחות חשוב – במונחים של "למה שתקתם כשאויבנו עשו אותו הדבר?"
צריך להבין שגם כאשר הביקורת על המדינה צודקת, היא נשק בידי אויבנו; הטיפול בביקורת לא יכול להתעלם מגורם זה.
צריך גם לזכור שהמלחמה בין ישראל לעולם הערבי אינה רק בגלל השלטון על יהודה, שומרון, הגולן והסגר על עזה; מי שחושב שתביעות הפלסטינים לזכות השיבה ייעלמו אם ניסוג חד-צדדית מיו"ש ונפתח לגמרי את הסגר על עזה, תמים. ככל שהשליטה ביו"ש מזיקה לנו, היא עדין נכס איסטרטגי שאסור לוותר עליו ללא תמורה במטבע קשה. כתבתי (גם) על זה, פעם: http://www.good-hands.org/notes/?p=41897
לבוגן ברטוז ואזרח הנימוק הכי הגיוני הכי נומרי הכי מתמטי לא יעזור. הם דגם מובהק של סינדרום שטוקהולם. הדהימי הכנוע. הדוד טום. הגירסה המקדימה של גנץ ורומקבסקי. הם משרתים את הרוע הקיצוני ביותר שבאיסלם. אם הם לא רואים את העובדות כאשר לרנר מ"תיקון", מבקר מובהק עד כדי קנאות בלתי סבירה של ישראל, מורד בכח מבמה בסאן פרנציסקו כלום לא יעזור. היתר גם כאן, גם אצל כפרי, גם אצל כרמי הנו לחיזוק הדדי.
מר כפרי,מדוע אתה פוסח על שני הסעיפים? או שתשלוט על הגדה רק ע"י הצבא ,ללא אזרחים ישראלים המתיישבים שם,או שתתן זכויות אזרח לפלסטינים ,ותספח את הגדה אליך.
http://amihay.wordpress.com/2010/02/10/lookingglass/
אילו היינו ב-1974, הייתי ממליץ לשלוט בשטח רק באמצעות הצבא ולא לאפשר בניית התנחלויות. מה לעשות, אנחנו ב-2010, ההתנחלויות הן עובדה קיימת ולכן – כמו זכות השיבה ומזרח ירושלים – הן נכס/נטל איסטרטגי, פשוט בגלל שהן קיימות.
מכיוון שאחת הדרישות של הפלסטינים היא פינוי ההתנחלויות, אני רוצה מחיר תמורת הפינוי הזה – בדיוק כמו שהם דורשים מאיתנו מחיר תמורת הכרה במדינה, הפסקת האלימות ועוד.
ורק למען הסר ספק, אילו היינו ב-1967, הייתי ממליץ פשוט לסגת. לתת למצריים וירדן לחזור לשלוט בשטח.
לא יודע לגבי הגולן.
הלל,אתה ממשיך בבכי הישראלי הידוע.
זה לא יילך יותר.
ישראל ישראלי/הלל/רני.
עוד פעם עם הד'ימי הכנוע? מה שייך? אדוני,הדרך שלך מובילה לסיכון קיומי.עליך לנסות הכל כדי להתחבר לאנשי השכונה.הכל.קיומך תלוי בהתחברות הזו.
אזרח.
קורה לפעמים שיש לך משהו אינטיליגנטי או ענייני להגיד?
לא, זה לא קורה אף פעם…
מדד גוגל:
מספר תוצאות החיפוש לצמד Boycott X
(צריך להקליד את הצמד בתוך מרכאות כפולות)
Boycott China – 31.200
Boycott Sudan – 19.300
Boycott the US – 170.000
Boycott Zimbabwe – 6.970
Boycott Iran – 25.500
Boycott Lybia – 240
Boycott North Korea – 256
Boycott the UK – 7.620
Boycott Israel – 452.000
תוצאות מעניינות אם ואף אינדיקטיביות למציאות בפועל: במישור העממי, ב-2003 טענו 59% מן האירופאים שישראל מסכנת את העולם – יותר מכל מדינה אחרת [1]. במישור הדיפלומטי, מאז קם האו"ם גינה הוא מדינה זו יותר מאשר את כל מדינות העולם גם יחד (עפ"י ספירת דרשוביץ).
ניסח זאת יפה שר החוץ התורכי בנאומו במועצת הביטחון, בכנותו את פרשת המשט: "רצח ופשע שכמותו לא זכור מאז הקמת האו"ם"[2]. אכן, כאשר הדברים מגיעים למדינת היהודית, דבר אינו זכור – לא פרטי המעשה, לא הקשרו ולא הרקורד של שאר חברות האו"ם בשנים האחרונות – מארה"ב ועד צפון קוריאה.
[1] http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2810656,00.html
[2] http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1171443.html
נא לקרוא את תגובתי כאילו היא כן עברה הגהה ועריכה (:
מכל סוגי המחקר בנושא, זה משהו זמין וקל להפעלה. אנחנו יותר מכפול מסכום (!) האחרים.
הרגשתי את האנטישמיות בארה"ב דווקא, כשבאתי פעם לרכוש שרשרת מגן דוד מבעלת חנות תכשיטים יהודייה, שניסתה לשכנע אותי לקנות שרשרת ארוכה יותר כדי להסתיר את התליון עמוק בנבכי חולצתי, "כי זה לא בריא כשרואים". זה היה רגע של תובנה.
לדבר על אנטישמיות באירופה, כביכול זו אותה אנטישמיות אירופאית ישנה ומוכרת זו אחיזת עיניים של מי שמסרב לראות או לאמר את האמת. והאמת היא שאין לזה שום קשר לאירופה כלל וכלל.
בגלל מגבלות הפוליטיקל קורקט לא מעיזים לציין את מוצאם ודתם של אותם מפגינים זועמים ושל אלה שמתנכלים ליהודים באירופה [כמו בידיעה שהבאת], מה שמתואר בתקשורת [העולמית והישראלית בעקבותיה] כ"הפגנות סוערות נגד ישראל בבירות אירופה" יוצרים תמונה שקרית כאילו יש התעוררות של האנטישמיות האירופאית. כאשר הסיפור הוא אחר לגמרי.
רוב ההתנכלויות וגילויי האנטישמיות כמו גם רוב משתתפי ההפגנות הם אותם ערבים/מוסלמים שיוצאים לרחובות קהיר ודמשק אלא שאלה גרים [אפילו נולדו] באירופה. זו לא האנטישמיות האירופאית זו השנאה והאנטישמיות הערבית.