“במדור הדעות של ‘ידיעות אחרונות’ מציע ירון לונדון כי מדינת ישראל תהפוך את החייל השבוי גלעד שליט ‘מבן-ערובה לערב’, על-ידי כך שתוציא להורג את ראשי חמאס, אחד-אחד, עד שישוחרר.”
לרעיון הלא-ייאמן הזה התוודעתי היום באמצעות סקירת העיתונות של העין השביעית, טור יומי שימושי ומומלץ.
ועכשיו, שואלת את עצמה הקוראת (והכותבת), איך מגיבים למין הצעה שכזאת, המגיעה מפי הרואה עצמו אינטלקטואל, איש ספר ודעת?
אפשר, כמובן, להסביר שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי אינו פועל על-פי עיקרון ההדדיות. העובדה שהצד השני מפר את הדינים אינה מהווה הרשאה גם לך לעשות זאת. כך, החזקת בני ערובה היא עבירה חמורה על המשפט הבינלאומי. אחת מהיחידות האסורות באופן מוחלט; קרי, בכל הנסיבות. אף שככלל מדינות הן צד לגוף משפט זה, גם על גופים שאינם מדינתיים (כמו החמאס) חל סעיף 3 המשותף לאמנות ז’נווה. סעיף זה מונה בין הפעולות האסורות נטילת בני ערובה. (אעיר כי מדובר בפעולות אסורות כלפי אנשים שאינם נוטלים חלק בפעולות איבה, וזה כולל את הנמנים עם כוחות צבא שהניחו את נשקם ומי שנמצא מחוץ למעגל הלחימה בגלל מחלה, פציעה, מעצר או סיבה אחרת).
זה המקום גם להעיר שגלעד שליט איננו שבוי מלחמה, שכן מעמד משפטי זה ניתן רק למי שנשבה על ידי כוחות אויב בסכסוך בינלאומי. זה עדיין לא מתיר להחזיק אותו ללא ביקורים של הצלב האדום. החזקת אדם במנותק מן העולם (incommunicado) אף היא מהווה עבירה.
איכשהו, נראה לי שזאת לא הנקודה העיקרית. עצם ההידרשות להסברים משפטיים דווקניים נוכח הצעה כזאת מעידה על משהו בעייתי. כי צריך להירעש ממנה קודם כל במישור המוסרי והאנושי. ולשאול את ירון לונדון האם החמאס נהפך לקנה המידה שלו, שאת דרכו הוא מבקש לחקו
ת?
לירון לונדון, זה ניחוש, אולי כבר בכלל לא אכפת לא ממוסר ולא מהומניות כשמדובר בחמאס. התיזו את ראשם! הוא צועק, ממש כמו מלכת הלבבות באליס בארץ הפלאות. דא עקא, שהוא לא יכול לומר “במלחמה כמו במלחמה” (הוא בטח היה משתמש בביטוי הצרפתי. זה היה ערב יותר לאזניו, יותר קוסמופוליטי כזה). כי במלחמה יש דיני מלחמה. המצוטטים לעיל. אבל לטובת הירון לונדונים ככלל, אלה ששוקלים כל דבר בשיקולי תועלת, כדאי להזכיר מה עלה בגורלם של משטרים קולוניאליים שנקטו בשיטה הזאת, של הוצאות להורג שיטתיות כאמצעי לחץ. ירון לונדון איש ספר הוא, אז מומלץ לו לפתוח אחד. אולי הוא ימצא כזה אפילו בצרפתית.
במובן מסוים ירון לונדון הוא רק סמן. העובדה שההצעה הזאת באה ממי שרואה עצמו אינטלקטואל היא עוד אינדיקציה להתדרדרות שאנו חוזים בה בזמן האחרון. ממש כמעט בכל מקום שנביט בו. ומכיוון שירון לונדון איש ספר הוא, לא נותר אלא להמליץ לו על ספרו המשובח של מרק לילה, הנפש הנמהרת. אולי הוא ילמד דבר או שניים על אחריות אינטלקטואלית.
קרוא וכתוב 
ירון לונדון הוא אכן איש ספר, איש תרבות ואיש סקרן.
אלא שזקנתו מביישת את נעוריו, וגם הוא הפך לפופוליסט מהסוג הנמוך ביותר שמחפש יותר את מחיאות הכפיים מאשר את הפתרונות האמיתיים.
בן זוגו לתוכנית היחידה שמעלה את ערוץ 10 קצת מעל ערוץ הזבל (2) לא היה מוציא דבר הבל כזה מפיו.
זה אפילו לא 'להיות כמו החמאס', זה להיות הרבה יותר גרוע. כי גם החמאס לא מוציא להורג בני ערובה.
ידעתי שהתגובה הזאת תגיע 🙂 חשבתי לשנות ל"ארגוני טרור" אבל בסוף השארתי.
חמאס לא מוציא להורג בני ערובה? סליחה? על אילן סעדון, אבי סספורטס וניסים טולדנו יצא לך לשמוע?
שלושתם נרצחו מיד אחרי חטיפתם ולא הוחזקו כבני ערובה למטרת כופר.
כתבת נהדר.
"בן התרבות, אינו אלא פרא רב ניסיון יותר, ופיקח יותר".
הנרי דיוויד תורו .
יפה ניסחת: "הרואה עצמו אינטלקטואל…".
י. לונדון הוא איש גס רוח, שובניסט, שחושב ששמש הידע והתבונה זורחת משלו.
אז אמר
עדכון 21:00 – תגובתו של עדי בן יעקב שאליה אני (ואחרים) מגיבה כאן – נמחקה.
When in the Course of human events it becomes necessary for one people to dissolve the political bands which have connected them with another and to assume among the powers of the earth, the separate and equal station to which the Laws of Nature and of Nature's God entitle them, a decent respect to the opinions of mankind requires that they should declare the causes which impel them to the separation.
….
He has
he has….
that they are Absolved from all Allegiance to the British Crown,…..
זאת למשל דוגמה לחוק לא חוקי. או אותם חוקים ואו הוראות שדגל שחור מתנוסס מעליהן.
חוק הוא חוקי כל עוד הוא חוקי וכל אחד מאיתנו נדרש לעשות את השיפוט הזה לא כל יום אבל מדי פעם.
היום זה היום.
בקשר לפרובוקציה אני מכיר את התאוריה של החברה המשותפת שלנו אני מקווה ששתיכן תשארנה חברות שלי למרות הפרובוקציה
לא הבנתי למה גלעד שליט הוא לא שבוי מלחמה? הוא נשבה ע"י כוחות אויב (החמאס) בסכסוך בין ישראל לכוחות החמאס.
כי באמנת ז'נווה המעמד הזה מוקנה רק בסכסוך בינלאומי, כמו שכתבתי. מדובר בהגדרות משפטיות.
אבי,
ללוחמים שהם חלק מצבא שנמצא בסכסוך בינלאומי עם צבא אחר מותר לתפוס שבויים. ארגון החמא"ס אינו עומד בדרישות שחייב צבא לעמוד בהם כדי שלוחמיו יהיו לוחמים חוקיים (לבישת מדים, התנהגות על פי דיני המלחמה ועוד). לכן, כל הפעולות שהוא עושה כנגד צה"ל, כמו להרוג חיילים או לחטוף אותם, הן פעולות שניתן להעמיד עליהם לדין את המבצעים. אם היה מדוברים בלוחמים חוקיים שהרגו חיילי צה"ל או שבו אותם, אזי לא ניתן היה להעמיד את לוחמי החמא"ס לדין – הייתה להם חסינות מהעמדה לדין שהדין הבינ"ל מעניק ללוחמים חוקיים.
אמנם מדובר בהגדרות משפטיות, אך יש מאחוריהן הרבה הגיון.
עדי, לא אתווכח איתך על תוכן דבריך, המחליא בעיני. אומר רק שאם זאת הדרך שמדינת ישראל תבחר (והיא בהחלט בכיוון) אזי צעירים משכילים ליברלים חילונים רבים, רבים מאוד, פשוט לא יהיו כאן. זו לא תהיה המדינה שהוגי הציונות רצו בה.
ואם לא נעשה מה שהצעתי (עוד שניה זה איננו כאן כי נעמה חושבת שזאת הסתה) כולנו לא נהיה פה וכפי הנראה בשום מקום אחר. כל הירא ורך הלבב ישוב ויצפור לביתו. זה לא הפעם הראשונה שזה נאמר. וכנראה לא האחרונה.
מעורר מחשבה. תודה.
כתבת בתחילת הפוסט שלך את המשפט: "לרעיון הלא-ייאמן הזה התוודעתי היום באמצעות סקירת העיתונות של העין השביעית, טור יומי שימושי ומומלץ".
ואז הפנית לקישור ובסקירה קוראים את המשפט הבא:
"ערבים זה לזה
במדור הדעות של 'ידיעות אחרונות' מציע ירון לונדון כי מדינת ישראל תהפוך את החייל השבוי גלעד שליט 'מבן-ערובה לערב', על-ידי כך שתוציא להורג את ראשי חמאס, אחד-אחד, עד שישוחרר".
כתבת פוסט שלם מבלי לצטט את המאמר המקורי (!) של ירון לונדון ממדור דעות של ידיעות אחרונות. אולי ירון לונדון עצמו בכלל כתב משהו אחר לגמרי ממה שהסוקר של העין השביעית דווח? תראי בכל זאת העין השביעית זה מקור שני ולא מקור ראשון. ולכן בטרם מאשימים את ירון לונדון יש לקרוא את המקור ולראות האם ירון לונדון באמת כתב שיש להוציא להורג את ראשי החמאס, אחד-אחד, ואם כתב – באיזה הקשר הוא כתב זאת? ורק אז אפשר להגיב בהתאם ורק למאמר המקורי של ירון לונדון.
העין השביעית הוא מקור מהימן עלי.
אני שופט את הדברים דרך נקודת מבט תועלתית. נניח שיתחילו להתיז ראשים. אז מה? מה תשיג מדינת ישראל בכך? שום דבר (ואולי אף תגרום לעצמה נזק). לפעמים לא צריך כל מיני מילים גדולות. לתועלת הבט ואל תפן ליצר…
מדהים שדבר האיוולת הזה בכלל מעורר דיון. "זקנתו מביישת את נעוריו" זה ביטוי נרדף לסניליות?
לא.
אתה יכול להסתייג, בחריפות, כמו נעמה כאן, אבל לפטור כל דבר שלא נראה לך ב"סניליות" זה לא מכובד. העובדה שישנם זקנים המדרדרים לסנילויות, אינה מאפשרת לזלזל בכל אדם מעל גיל שבעים ולפטור את דעותיו כ"סניליות".
"זקנתו מביישת את נעוריו" איננו בעיני ביטוי לסניליות, אלא אמירה לגבי ההתנהגות וההתבטאות הנוכחיות לעומת אלה שבעברו.
כשאת מדברת על "הוצאות להורג", האם את מתכוונת לסיכולים ממוקדים? כדאי אולי שתבהירי הנקודה.
אני התכוונתי להוצאה להורג של עצירים.
אבל גם "סיכול ממוקד", כפי ששמו מעיד עליו, נועד למניעה. ישנם תנאים מאד מסוימים שצריכים להתקיים על מנת שהוא יהיה חוקי, לפחות ע"פ פרשנות בג"צ ואחרים. הרג אנשים בדרך זאת כדי להביא לשחרור של בן ערובה הוא מעשה פסול.
אני מתנגד להצעה של ירון לונדון לא כי חמאס עושה/לא עושה דברים כאלה ואחרים. מעניין אותי כקליפת השום מה הם עושים. אני לא מתכוון לתת להם לקבוע לי איך לחיות.
אני מתנגד להצעה כי אני, בכל רמ"ח אבריי, מתנגד נחרץ להוצאות להורג. נקודה. בלי התחכמויות.
אבל בלי קשר לזה, מצחיק אותי הדיון על השאלה אם המשפט הבין לאומי מצדיק או לא מצדיק דבר מה כאילו המשפט הבינ"ל הוא לא תוצאה של משחק אינטרסים סבוך ותו לא. הקהילה הבין לאומית שקיבלה את שלל דיני החוק הבינ"ל היא אותה קהילה שקיבלה את ערב הסעודית, סין וקובה למועצת זכויות האדם של האו"ם.
אז זה לא חוקי מבחינת החוק הבין לאומי. BIG DEAL…
מעניין אותי מה מוסרי, לא מה חוקי.
מעניין. כי מה שכתוב בפוסט שאתה מגיב לו: "איכשהו, נראה לי שזאת לא הנקודה העיקרית. עצם ההידרשות להסברים משפטיים דווקניים נוכח הצעה כזאת מעידה על משהו בעייתי. כי צריך להירעש ממנה קודם כל במישור המוסרי והאנושי".
נכון, אכן אמרת כך (וגם קראתי לפני שהגבתי, אגב, כפי שאמרת כאן בתגובה אחרת).
לכן, אם לא הייתי ברור, אבהיר-איני טוען, כדברייך, שהדיון על החוק הבין לאומי הוא "לא נקודה עיקרית". אני פשוט הולך עוד קצת קדימה וטוען שהוא פשוט מיותר לחלוטין (לעניות דעתי, בכל אופן).
זה הכל.
ראשית,
נעמה, ציינת את העובדה ששליט הוא לא שבוי מלחמה כי החמא"ס הם לא לוחמים חוקיים בסכסוך בינ"ל. שכחת לציין את הפועל היוצא מכך: גלעד שליט הוא חטוף – קורבן של עבירה פלילית שביצעו חוטפיו. לכן, כשאת כותבת ש"זה לא מתיר" לחמא"ס להחזיק את שליט ללא ביקורים של הצלב האדום, את לא מדייקת. לחמא"ס אסור להחזיק את שליט, נקודה (התרת ביקורים של הצלב האדום יכולה לשמש נסיבה מקלה מאוד מאוד לא משמעותית לכל היותר).
שנית,
הנה מה שאני חושב על הטור של לונדון:
http://shalomahar.wordpress.com/
כתבתי "החזקת בני ערובה היא עבירה חמורה על המשפט הבינלאומי. אחת מהיחידות האסורות באופן מוחלט". ואחר כך הסברתי שזה חל גם על החמאס. אז "שכחתי" לציין ששליט הוא חטוף וקורבן של עבירה, או שזה בדיוק מה שכתבתי?
מתחיל להישבר לי מתגובות שלא קוראות את הפוסט.
קראתי גם קראתי.
אבל כתבת, בצדק, שהחזקת בני ערובה אסורה על פי המשפט הבינ"ל ככל שמדובר ב"בני ערובה" שאינם נוטלים חלק בפעולות האיבה. גלעד שליט היה חייל שפוטנציאלית ניתן היה לשבות אותו אם, לדוגמא, הצבא הסורי היה עושה זאת.
כלומר, הפשע שבחטיפתו של גלעד שליט אינו קשור לאיסור כללי על נטילת בני ערובה (שכן האיסור, כפי שציינת נכונה, חל רק על מי שאינו נמצא במעגל הלחימה). הוא קם בגלל זהותם של החוטפים – שאינם לוחמים חוקיים שיכולים לשבות חיילים.
קראתי היום את הכתבה בידיעות, ובאמת ירון לונדון כתב דברי הבל, מה שמפריע לי שאת כותבת שהוא אינטלקטואל ולכן היית מצפה ממנו…
סליחה?
וכל זה מגיע מפיו של אדם שמתנאה בעובדה שהוא מצר על שכתב את השיר "מרדף":
""יש שיר אחד שהיום לא הייתי כותב, וזה 'מרדף', שנמצא בדיסק. יש בשיר הזה תיאורים עם נימות פשיסטיות שהיום לא הייתי כותב."
(מקור: http://www.nrg.co.il/online/5/ART/858/379.html)
המשפט ההומניטרי הבינלאומי אולי אינו פועל על פי עקרון ההדדיות, אבל המוסר דווקא כן. לפחות שלי.
לפי השקפתי, אם אתה מחזיק בני ערובה, כנראה שבעיניך החזקת בני ערובה היא לא מעשה פסול. אם כך, אין שום בעיה מוסרית בכך שאני אעשה לך מה שאינו פסול בעיניך, לא?
לכן, לא הייתי מרחיק לכת עד להתזת ראשים, אבל החזקת כל אסירי חמאס באותם התנאים כמו גלעד שליט נראית לי די הוגנת. אני לא אומר שזה צעד שכדאי לישראל לנקוט בו – היא יותר פגיעה ללחץ בינלאומי מאשר החמאס – אבל השאלה הזו צריכה להיות מוכרעת רק ע"י שיקולי כדאיות, כי בעיה מוסרית אין כאן, לטעמי.
ובנימה אישית, מעצבנים אותי כל הצבועים שטוענים ש"אנחנו לא צריכים לרדת לרמה של החמאס" ו"להיות דומים להם". זו התנשאות. לדעתי, דווקא אם ננהג בדיוק כמוהם (וכמובן נשפר את "מוסריות" ההתנהגות אם ורק אם הם ישפרו את שלהם), זה יתן להם תמריץ לנהוג בצורה מוסרית יותר, תמריץ שאין להם כיום כשאין שום קשר בין התנהגותם ליחס שהם מקבלים (כי המוסר שלנו כלפיהם הוא אותו מוסר בלי קשר לשלהם). "מידה כנגד מידה" הוא העיקרון החינוכי הכי יעיל, וגם הכי מוסרי.
ל"רק שאלה":
לגבי חינוכי – לא מדובר בילדים שצריך לחנך או בחיות לאלף או עבדים שצריך לגרום להם לעשות מה שהאדון אומר. ככל שתקדים ישראל לזנוח כל יומרה לחנך את שכניה ותתמקד בחינוך בניה ובנותיה כן ייטב. וממילא הדבר היחיד שזה ילמד זה לנקום שבעתיים.
לגבי מוסרי – העקרון אם ייושם רק יביא להפלתה של כל מערכת מוסרית. תחשוב על זה: אדם גונב מרעהו, אז גניבה מותרת בעיניו, אז "הגונב מגנב פטור" – אבל זה אומר שגניבה מותרת גם בעיני הגונבים מהגנב – הרי הם גונבים בעצמם ומותר לגנוב מהם – התוצאה היא שגניבה מותרת אוניברסלית (עין תחת עין יותיר את כולם עוורים). מוסר עובד בדיוק הפוך: "השנוא עליך על תעשה לחברך" – עבורי לגנוב זה לא ראוי ולכן לא אגנוב, גם לא ממי שגנב, אפילו הוא גנב ממני.
לגבי יעיל – זה אולי עובד בחברה שבטית או אצל כנופיות פשע וגם זה במחיר די גבוה של מחוייבות לקודים של נקמה ובזבוז אנרגיה על יצירת הרתעה מתמשכת. כל תרבות שהתקדמה קצת מעבר לכך עברה למוסר וחוקים שתקפים לכולם.
ובכן, ירון לונדון אמר. אז אמר.
כתבת בפסקה האחרונה "לונדון הוא רק סמן" – את הרי לא שולחת את כל אזרחי ישראל לקרוא את "הנפש הנמהרת", או שמה דווקא כן?
אני מניח שבנקודה כלשהי, הגענו למאסה הקריטית של אמירות גזעניות, אלימות ומטופשות, וקטלוג שלהן אחת-אחת, ופירוט של כל אמות המוסר שהן חוטאות נגדן… האם אנחנו באמת צריכים עוד קווים אדומים? עוד סמנים ימניים, וגזעניים, ופאשיסטיים?
הנה חזון לעתיד: בבחירות הבאות תרוץ מפלגת "שמאל לאומי", היא תקבל את קולותיהם של המעמד הבינוני המבוסס, שנקעה נפשו משתולי הליכוד בקדימה ומפלגת-הכסא-של-ברק (כמו שטאוב כינה את מפלגת העבודה), ומפלגה זו תעביר חוקים, סטייל היינליין, שמקנים זכויות פוליטיות לאזרחי המדינה על שירות בצבא, אולי; או שייכות למגזר כזה או אחר. אם היהודים החילוניים לא יולידו יותר ילדים, ובכן, אין ברירה כי אם לספור את קולו של המצביע הערבי והחרדי כשלוש-חמישיות של קול חילוני; או אולי שני-שליש?
אז יספקו חברי הכנסת הללו אמירות טיפשיות, ימניות, גזעניות, כל בוקר, יתחרו עם אלו של ש"ס ושל "ישראל ביתנו" ולך תהיה יותר עבודה מכפי שתוכלי להספיק, באחזקת בלוג אישי, התנדבותי, שכזה. אז מה? לאיזה מזבח נרוץ להחזיק בקרנותיו אל מול הגאות הזו?
איך נתקן את מעשי העוולה, שכן הוצאתם לאור השמש אינה מספיקה יותר?
הודעה לדרור בל"ד:
אתה ממשיך לכתוב על עניינים שאינם נושא הפוסטים ובסגנון שאיננו מקובל בבלוג שלי. זאת הסיבה שתגובותיך אינן מאושרות.
אני מציעה לך לפתוח בלוג משלך ולהגג שם כאוות נפשך. לבטח תזכה לאלפי קוראים, הרבה יותר מאלה שאתה מקבל על-ידי התפרזטות על הבלוג שלי וניסיון להפוך אותו לפלטפורמה לדעותיך. וכל זאת אפילו בלי שם מלא מאחורי מילותיך.
תגובותיך לא יאושרו והחל מעכשיו תיחסם מלהגיב בבלוג זה. אז תחסוך לעצמך.
שלום רב
לצערי העם שלנו חזק בדמגוגיה ובהסברים למה לא לעשות כלום.
אם,חו"ח זה היה קורה לד"ר נעמה כרמי המכובדת,הטונים והדיבור היו אחרים לגמרי.
אני אישית רואה אותו הדבר קורה במערכת משפט שגם היא מנותקת מהעם והמציאות,כאשר במערכת אכיפה עובדים יום ולילה וגם במשכורת מינימום כדי לתפוס עבריינים,השופטים מטעמים שלהם ואולי הומניטריים גוזרים עונשים מצחיקים,ללא שום קשר למציאות.
ירון לונדון צודק ב 200%,וכך חושבים רבים
לא ייתכן שראש ארגון טרור,זה ששלח את חוטפי החייל המסכן יסתובב חופשי ויאנה מהחיים.
אני הייתי חוטף אותו,ואז מבצע החלפה צודקת,תאמינו לי זה היה מהיר מאוד,כמובן ישנם עוד הרבה רעיונות נחמדים.
ד"ר יקר, ראה זה פלא, דעתי כדעתך, ועדיין ירון לונדון הוא תועבה בעיני. כי אכן, בצד השני יושב אויב. ובניגוד לדעתם רבים, טובים ובעיקר כותבים, אני סבור שמותר להלחם באויב. כלומר, אפשר להחליט שלא להלחם בו, אבל מותר גם להלחם. ולדעתי – זו כבר פריצת דרך תיאורטית נועזת – מותר גם לכבוש אותו, ומותר לשלוט עליו כל עוד הוא משמר את אויבותו ועוינותו. ואם הזמן הזה נמשך ונמשך, יש לכך תוצאות לוואי סבירות בדמות של התישבות בשטחים שנכבשו, וסיפוח של חלקים מהם. זו דעתי, היא לא דעת החוק הבינלאומי בכל סעיף שלה, אבל זה מה שאני חושב כסביר. במובני השיח המעודכן, אני בדרך כלל מסווג בקטיגוריה של (שים לב לרמת ההחמרה העולה), פשיסטים-נאצים-ציונים. בקיצור, אני סוג של איש רע, כמוך כנראה.
ועדיין, האויב הזה שמותר להלחם בו, מותר להלחם בו במובן מידתי כלשהו. לא משנה כרגע מה המידה הראויה ואיך מחשבים אותה, ואם יש בכלל מידה כזו או שזה שם קוד למשהו אחר – אילוצים שאין לעבור אותם, למשל – הנקודה היא אחרת. בשום צורה, לא אשתכנע שחייל יחיד ששבוי בידי האויב, ראוי למסכת הרג שיטתית כמו שמציע האדון הלונדוני הנכבד. אולי באנגליה זה אחרת (בדיחה עלובה, אני יודע), אבל אצלי לא. נכון לעכשיו, האדון שליט הוביל להרג של מאות עזתים לפחות (לא בעופרת יצוקה, אלא בשבועות שקדמו למלחמת לבנון השניה), ולמצור על עזה. משפחת שליט מקדמת קמפיין שמוכן להתיר, למען שחרור הילד, הרג של כמאה ישראלים (כן, זו דעתי הבלתי צפויה בקשר לסוגיה הזו). במקביל, הם בעד סגר קיצוני על עזה. לדעתי שתי העמדות האלו מבטאות קריסה מוסרית, למרות שככל הנראה נסלחת, בגין הדאגה ל"ילד". הלוואי שהחברה שלנו היתה יודעת לדאוג למבוגרים עשירית מכך. אם נחזור לעניין, אין הגיון במצב שבו בשם הילד מותר דם בהיקף בלתי מוגבל. בפשיזם-נאציזם-ציונות שלי, מדובר במהלך לא טוב, כלומר רע.
ההבדל היחידי בין ישראל לחמאס זה שישראל מחזיקה עורכי דין שיכבסו את מעשיה הנפשעים, והחמאס לא טורח. אז ישראל המציאה סטטוס משפטי של "לוחמים בלתי חוקיים" ונותנת לעצמה רישיון לחטוף, לענות, להחזיק בכלא ולהרוג בכמויות שגורמות לחמאס להיראות כמו חובבנים (ובעצם, לפי אותם דינים, זה מה שהם). אם ישראל מסוגלת להצדיק את מעשיה תחת המסגרת של דיני המלחמה הבינלאומיים, אולי באמת עדיף לוותר עליהם, או לפחות לדרוש מכל מדינה שחותמת עליהם להישבע "בלי החלפות, בלי שיגועים".
על אותו משקל, כל מה שצריך כדי להכשיר את הרעיון של לונדון זה להמציא ישות-על משפטית עבור אלו שמר "מסיבת גן" רוצה להרוג. יקראו לזה "סיכול פצצה מתקתקת בלתי חוקית". אפשר אפילו למצוא שם בצרפתית. זוועות מלחמה תמיד נשמעות נקיות יותר בצרפתית.
קראתי את המאמר של ירון לונדון ואולי טעיתי בהבנה שלו אבל ממה שאני התרשמתי הוא לא הציע בכלל להרוג אסירים אלא את ראשי החמאס שמסתובבים בעזה, כלומר שיהיה גזר דין מוות מרחף מעל ראשיהם (עם מאמצים תמידיים של צה"ל כלומר לא לחכות להם שיצוצו בטווח הכוונת אלא לחפש אותם כל הזמן) עד לרגע ששליט יוחזר.
טוב העיתון כבר בפח ואני מקווה שהבנתי נכון.
אני מחזיק מירון לונדון – מדובר באיש אשכולות בעל אוצר ידע נדיר ביותר (ואעיז להוסיף – אובייקטיבית).
מדובר במי שמעולם לא נהה אחרי הלאומנות היהודית, במי שמעדיף לטפח זהות סביב השפה העברית ולא שנאה ופחד מזרים.
לכן, לפני שאני מוריד אותו מגדולה, אני רוצה לדעת כיצד הוא נימק את דעתו.
האם למישהו יש קישור למאמר המקורי?
זכור לי שהוא קרא לנסות לשחרר את גלעד שליט במבצע צבאי (שסביר שייכשל) מאשר לשלם במאות אסירים משוחררים. כלומר, הוא לא שייך למחנה שיעשה "הכל" בשביל לשחרר את שליט, ולכן אני מתפלא שהוא מציע דרך פעולה שתגרום לדלגיטימציה לישראל כפי שלא היה מעולם*.
———-
* אני משתמש בטיעון תועלתני כבסיס לדיון רציונלי. על מוסר קשה להתווכח.