• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« אנחנו העבר
אם לא תהיה מובנת מאליה, היא לא תהיה מובנת לנו כלל! »

רואה סגול

10 במרץ 2011 על-ידי נעמה

התפרסם כפוסט אורח בסלונה במסגרת הפרוייקט ליום האשה הבינ”ל, ‘רואות ורוד’

אני לא רואה ורוד. אני רואה סגול. סגול הוא הצבע הפמיניסטי: זהו הגוון המתקבל מעירוב הכחול והאדום, הצבעים המוקצים באופן מסורתי לגבר ולאשה, בהתאמה. כשמדובר בתינוקות, ורוד ותכלת. ורוד הוא הניגוד לשחור כשמדובר במשקפיים שדרכם מביטים, אבל הניגוד לתכלת כשמדובר במגדר. ואני רוצה התבוננות חדשה. פריזמה סגולה.

עוד רבה הדרך

Int.womandayאז מה רואים כשמתבוננים בסגול? השנה מציינים 100 שנים ליום האשה הבינלאומי. כשמתבוננים לאחור ההישגים רבים. לפני 100 שנים עדיין לא היתה זכות הצבעה לנשים במדינות לא מעטות. כשמתבוננים קדימה – עדיין רבים היעדים שיש להשיג בדרך לחברה שוויונית. אם עלי להתמקד בדבר אחד שצריך לקרות לנו כנשים, מהשנה ואילך, הרי זה יותר נשים במוקדי קבלת ההחלטות. כי זהו השינוי שישפיע על כל שאר הדברים: חקיקה לטובת נשים; שוויון בשכר; ייצוג ונראוּת של נשים; מאבק חסר פשרות באלימות נגד נשים על סוגיה; ביעור סטריאוטיפים מינניים בחינוך ובחברה ושוביניזם בתקשורת; ורפואה ורווחה המותאמות לנשים.

נשים מביאות זווית אחרת

בכל מקום שבו נמצאות נשים, הן מביאות עִמן זווית נשית. לא תמיד פמיניסטית (כמו שאנו יודעות), אבל אחרת. שונה מזו הגברית. והן בתורן מביאות יותר נשים לכל שאר המקומות. כל עוד שולט המועדון הגברי הישן, הוא יביא לנו עוד מאותו דבר. כי מועדון הבנים מקושר היטב. וכל אחד באופן טבעי חושב על סביבתו הקרובה כשהוא חושב על מועמדים נוספים למשרה, לתפקיד או לוועדה. ובעיקר מעדיף את המוכרים לו. לכן התירוץ השגור ביותר להיעדר נשים – מכל אתר – הוא "אין נשים מתאימות". הרי לא נרצה אדם לא מתאים לתפקיד, חלילה, רק על שום מינו. אלא שיש ויש נשים מתאימות, רק שצריך להשקיע עוד רגע לחפש אחריהן. כי הן לא מקושרות כמו מועדון הבנים. מוּדרות מחוסר תשומת לב או בכוונה תחילה. הסנונית הנשית הראשונה – אם אינה לוקה בתסמונת "מלכת הדבורים" – בוא תביא אִתה את האביב הנשי.

סדר-יום חדש

יותר נשים ברפואה יבצעו מחקרים שאינם מתבססים על הגוף הגברי כדגם לפציינט, מה שהביא בתורו רפואה שאיננה מותאמת לנשים: החל ממינון התרופות המומלץ וכלה בגודל העזרים המושתלים. יותר נשים בוועדות לפרס ישראל יציעו יותר מועמדות לפרס, מה שיביא גם זוכות בו; יותר נשים בראש האיגודים המקצועיים יביאו לשינוי בתפיסה התעסוקתית במשק למוּכוונת משפחה ומותאמת לגידול ילדים; יותר נשים בכנסת יביאו לחקיקה שוויונית; יותר נשים בממשלה יוכלו להביא שינוי בכל הזירות הנקבעות במדיניות ולא בחוק, כמו גם להזרים יותר תקציבים למאבק באלימות כלפי נשים; יותר נשים בוועדות ציבוריות יביאו זווית מגשרת, של win-win, ולא של משחק סכום אפס שבו המנצח לוקח הכול ותמיד יש מפסידה; יותר נשים בתקשורת יביאו את הקול הנשי לכדי נראוּת ויציגו סדר-יום חדש, של חברה מתוקנת שבה גם לנשים יש say. בכל אתר ואתר, לנשים בעלות השפעה יש פוטנציאל להביא גם מודעות לאפליה הנמשכת נגד נשים ולהדרתן, ולצורך לתקן אותן.

החיים בסגול

בחברה הסגולה שלי יהיו נשים רבות, בכל מקום. יותר נשים הוא גם טוב כלשעצמו: הוא מאפשר לנשים לממש את עצמן ולחברה כולה להיבנות מכישוריהן של למעלה ממחצית האוכלוסייה; כישורים שהיום מבוזבזים במידה רבה. בה-בעת הוא גם מכשיר להבאת יותר טוב: עוד נשים בכל מקום. וחוזר חלילה. חברה שוויונית היא לא רק אידיאל. היא גם מטפחת את כבודם האנושי של כל החברים בה וממצה את סגולותיהם. החיים בסגול. איזה כיף.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בפמיניזם | מתויג ג'ון לנון, זכויות נשים, יום האשה הבינלאומי, סדר יום | תגובה אחת

תגובה אחת

  1. ב- 10 במרץ 2011 בשעה 16:12 תום

    זה לא ביקורת על מה שכתבת, כי אני מסכים בגדול. אבל בהרבה מקרים הבעיה היא באמת שיש מעט מועמדות פוטנציאליות וזה כי נשים פרשו מהמירוץ מוקדם יותר. במוסד שבו אני לומד בערך חצי מהסטודנטים לדוקטורט הם סטודנטיות, ובכל זאת רק כ-10% מתוך אלה שממשיכים לפוסט-דוק הן נשים. לכן לא מפתיע שהרוב הגדול של מועמדים לתקנים בפקולטה שלי הם גברים, וגם הרוב הגדול מבין הזוכים. אז ככה שזה לא רק ה-old boys' club, אלא גם שנשים לא מגיעות להיות מועמדות, וזה חלק ממה שצריך להשתנות.



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
    • מי יגן על החולים?
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie