• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« רואה סגול
שלי, לא שלי »

אם לא תהיה מובנת מאליה, היא לא תהיה מובנת לנו כלל!

12 במרץ 2011 על-ידי נעמה

חבר הכנסת לשעבר תופיק טובי, שהלך לעולמו בגיל 89 בחיפה, יכול להיזכר בשל דברים שונים.

בשבילי אחד החשובים שבהם הוא שירו של אלתרמן ‘הנזיפה בתופיק טובי’, שפורסם ב-1949 בטור השביעי בדבר. ובחמשת בתיו הראשונים המובאים להלן צריך לשוב ולקרוא היום לא פחות מאז. שכן גם אחרי שישים ושתיים שנות דמוקרטיה ישראלית, היא כלל אינה מובנת לנו מאליה, כלשונו של אלתרמן.

וּבְכֵן: מִי תוּפִיק טוּבּיִ? הוא חֲבֵר הַכְּנֶסֶת.
הוּא קוֹמוּנִיסְט עַרְבִי. בְּבֵית הַנִבְחָרִים
יוֹשֵׁב הִנּוֹ בִּזְכוּת-מְלֵאה וְלֹא בְּחֶסֶד…
כְּבָר עֵת אוּלַי לִזְכֹּר זֹאת, חֲבֵרִים.

וְאֵין הוּא חָב בָּזֶה כֹּל חוֹב עַל גֹּדֶל נֶפֶשׁ.
יְשִׁיבָתוֹ הִיא חֹק.
הִיא צָו.
הִיא אָלֶף-בֵּית.
לֹא! אֵין הַפַּרְלָמֶנט צָרִיךְ בְּיָד מוּנֶפֶת
לִזְרֹק לוֹ מִדֵי פַעַם אֶת הַגֵּט.

וְאֵין הַפַּרְלָמֶנט, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן,
צָרִיךְ לִקְרֹא: אַתָּה דוֹבֵר בְּאֵין מַחֲרִיד
מִפְּנֵי שֶׁטּוֹב אֲנִי… נָדִיב… דּוֹגֵל בַּחֹפֶשׁ…
אֵין זֶה הוֹלֵם אֲפִלּוּ מְסִבָּה פְּרָטִית.

עֵת לְהַחְלִיט סוֹף-סוֹף: כְּכֹל צִירֵי הַבַּיִת
גַם טוּבִּי בּוֹ יוֹשֵׁב בְּתֹקֶף הַמִשְׁטָר!
וְאִם זֶה רְצִינִי, אֵין צֹרֶךְ כָּל יוֹמַיִם
עַל זוֹ הַפְּרִיבִילֶגְיָה לְהַגִּישׁ לוֹ שְׁטָר.

זֶה טִיב הַדֵּמוֹקְרַטְיָה. אֵין נוֹשְׂאֵי-כֵלֶיָה
נוֹשִׁים תּוֹדָה בְאִישׁ. חֶלְקָה אוּלַי לֹא קָל,
אַךְ אִם הִיא לֹא תִהְיֶה מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ,
היִא לֹא תִהְיֶה מוּבֶנֶת לָנוּ כְלָל!

 

.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות | מתויג דמוקרטיה, הטור השביעי, כנסת, נתן אלתרמן, תופיק טובי | 11 תגובות

11 תגובות

  1. ב- 12 במרץ 2011 בשעה 19:58 דובי

    כדאי בהזדמנות זו להפנות את תשומת הלב למאמרו של שלום זכאי שמביא שיחה בין בן-גוריון לבין טובי בשנת 66 – הפעם הראשונה שהשניים שוחחו, ובן-גוריון מלא היתממות.

    http://muse.jhu.edu/login?uri=/journals/israel_studies/v008/8.2shalom.html


  2. ב- 12 במרץ 2011 בשעה 20:52 ג'וני הפרד

    דברי מופת


  3. ב- 12 במרץ 2011 בשעה 21:03 Yulie Cohen

    מעניין לראות שאלתרמן כתב כך ב – 1949 ומה קרה לו בהמשך – כאשר ארץ ישראל השלמה קסמה לו כל כך… איך הוא יישב את הסתירה על האפרטהייד שנולד אל מול עיניו הרגישות – ואני יודעת שהוא חזר בו בהמשך ובכל זאת… מעניין היה לשוחח אתו היום.


  4. ב- 12 במרץ 2011 בשעה 21:09 יובל

    למרות שצריך להיות. אבל ככה זה במדינה בה קיימים אנשים הדורשים "הצהרת נאמנות". ברגע שנפנים כולנו שזכותו של כל אחד להביע את דעתו בכל נושא שהוא ולנציגי מיעוט בפרלמנט מותר להביע עמדות מקוממות, כך אולי המצב יהי יותר טוב.


    • ב- 15 במרץ 2011 בשעה 15:38 צור שפי

      נו, גם בארה"ב דורשים שבועת נאמנות ממהגרים ובספרד נפסלת כל מפלגה שלא מגנה את ETA בזמן שאצלנו יש ח"כים שמזדהים בגלוי עם החמא"ס.


      • ב- 15 במרץ 2011 בשעה 19:10 דובי

        גם בישראל יש הצהרת נאמנות, אבל הנוסח המוצע החדש מדבר על נאמנות למדינה כמדינה יהודית, בעוד שהנוסח הקיים, בדומה לזה האמריקאי, דורש פשוט נאמנות למדינה.


  5. ב- 13 במרץ 2011 בשעה 00:03 חגי

    אבל אפילו אם יהיה לנו מובן מאליו שלכל אדם יש זכות ליצוג, ושלמיעוטים יש זכות לביטוי בפרלמנט, איך הביטוי הזה עוזר להם, כשהם תמיד בשוליים של השיח הפרלמנטרי וחסרי יכולת השפעה אפקטיבית?

    גם אם ראוי להריע לאלתרמן על האומץ הדמוקרטי שלו, עצם ההכרה בקול של המיעוט לא באמת פותרת את בעיותיו, ולא מבטיחה שהוא נשמע. מה שצריך להיות לנו מובן מאליו הוא עמוק יותר, שהמיעוט הוא גם אדם, שראוי לזכויות מעבר לזכות הדיבור ושדבריו צריכים לא רק להשמע, אלא להשקל ברצינות ובכבוד.


  6. ב- 13 במרץ 2011 בשעה 04:17 ארן

    נעמה,

    אני חושב שיש כאן עוול מסוים שאת עושה לח"כ טובי. כי את בעצם זוכרת אותו לא דרך המעשים שלו, אלא דרך השיר (החשוב) שכתב עליו אלתרמן.
    (עם כל המטען של יחסי כח ושליטה שאלתרמן היה שייך וטובי לא)


    • ב- 13 במרץ 2011 בשעה 09:08 נעמה

      נכון, אבל לנוכח מה שקורה בפרלמנט הישראלי 62 שנים אחרי שהשיר פורסם זה נראה לי חשוב. הספדים אפשר לקרוא במקומות אחרים.


  7. ב- 17 במרץ 2011 בשעה 17:11 עמית

    השיר הזה הוא שיר יפה, אבל זה בגלל שהוא שיר עם ציפיה אוטופית.
    ביום שבו יגמר הסכסוך (מה שלדעתי יקרה איפה שהוא באזור ה10-50 דורות הבאים), והתהיה הנורמליזציה הסופית של ישראל, אולי יהיה אפשר לדבר על כך שהדבר יתפס לנו כמובן מאליו.
    אך מה לעשות, עד אז, זה לא אנושי לצפות זאת. במיוחד לא כיום, עם ח"כים שתאופיק טובי נראה לידם כמו פאשיסט ציוני.


  8. ב- 11 באפריל 2011 בשעה 11:21 AlMuaddib

    יש שירים, שעם הזמן הופכים יותר אקטואליים דוקא…



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-647 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie