בחודש שעבר התקבל בכנסת חוק הקובע כי מחבר כנסת המסרב להתייצב לחקירה משטרתית בגין חשדות חמורים תישלל הפנסיה. אמש אישרה המליאה את החלטת ועדת הכנסת לשלול את תשלומי הפנסיה לעזמי בשארה ובכך הושלם ההליך שלשמו נחקק החוק. החוק קיבל את הכינוי “חוק עזמי בשארה”, מה שמדגיש את היותו חוק פרסונלי, ה”תפור” למידותיו של אדם אחד מסוים. זאת בעוד הדרישה מחוקים היא שיהיו כלליים (בניסוחם) ואוניוורסליים (בתחולתם). נכון שלעיתים מקרה פרטי מאיר לקונה בחוק שיש למלא. אך לא זה העניין הפעם. שכן החוק פסול גם לו היה כללי ואוניוורסלי. פנסיה היא זכות, הנגזרת מן הזכות לביטחון סוציאלי.* היא חלק מפרי עבודתו של אדם. זאת גם אם מדובר בפנסיה תקציבית, שבה העובד איננו מפריש ישירות משכרו לצורך כך אלא הפנסיה משולמת מתקציבו השוטף של הגוף המעסיק או מהתחייבותו לעשות כן. קרוב לוודאי שאפשר לטעון גם שזוהי ממש זכות קניינית.
אחד הח”כים שיזמו את החוק אמר:
אישור החוק שם סוף להפקרות ולמצב האבסורדי שבו אדם אשר בגד במדינה, עשה שימוש ציני בזכויותיו כחבר כנסת וזלזל ברשויות, ממשיך לקבל ממדינת ישראל אלפי שקלים מדי חודש.
אכן, נחת רבה אין מהתנהגותו של בשארה; אף כי עדיין לא הוכח בשום ערכאה משפטית כי הוא בגד במדינה, כפי שממהר לקבוע חה”כ לוין. הימלטותו ואי-חזרתו לישראל לחקירה שהוא מבוקש בה עבורה אינן מצביעות על תום לב, אך הכנסת עדיין איננה בית משפט. ובעיקר, טיבן של זכויות הוא שהן מוקנות גם למי שאנו מתנגדים מאוד להתנהגותו ולמעשיו. לעומתן, ישנן זכאויות, פריווילגיות והטבות שניתן ללא ספק לשלול. כך, נשללו ממשה קצב כל ההטבות שקיבל כנשיא לשעבר, מרגע שבית המשפט קבע כי בעבירות שביצע יש קלון. הפנסיה שלו לא נשללה, וכך צריך להיות. ואם זכויות הפנסיה נשמרות למי שהורשע באונס – קל וחומר שהן אמורות להישמר למי שעדיין לא הורשע בדבר.
כדאי להדגיש שגם ממי שהורשע, אפילו באונס, אין ליטול את הפנסיה, לנוכח יותר ויותר קולות הקוראים לעשות כן למשה קצב, או למצער קובלים על העוול בכך שזה לא נעשה. טוב שזה לא נעשה במקרה של קצב ואין לעשות זאת גם במקרה של בשארה או בכל מקרה אחר.
* סעיף 9 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.
קרוא וכתוב 
אפשר להוסיף ולציין שהפנסיה של אדם, בודאי כיום, מהווה רשת בטחון לא רק לו אלא גם למשפחתו. נדמה שאין חולק שגילה קצב לא אשמה באונס, אבל הפגיעה בפנסיה של משה קצב עתידה לפגוע גם בה.
אפילו אם רוצים לשלול פנסיה מאדם שהורשע בפלילים, אין לעשות זאת באופן שפוגע באזרחים חפים מפשע, הזקוקים לתשלומי הפנסיה לשם התקיימותם.
ודאי גם לגילה קצב וגם לגברת באשרה (גם אם יורשע בביגדה חמורה מאין כמוה) אבל יש כאן דבר אחר. למען האמת אני לא דואג הפעם לא לגברת קצב ולא לגברת באשרה אם כי בהחלט הפנסיה היא גם שלהן. איך שהוא ניראה לי שבסופו של יום איך שהוא תובא פת לחם לשולחנן בעת זיקנה. אבל מדובר בסכר שיפרץ יענישו פנסיונרים על מעשים ובכלל האוצר ישמח לנגוס בגמלאות של חלשים .
חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970
הפסקת השירות עקב מעשה מרמה
54. (א) היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של גמלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.
…
(ד) מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגמלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.
שאיר שגרם למות המזכה
55. שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת – לא תשולם לו גמלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.
קצבה לאדם במאסר
56. נמצא אדם במאסר על פי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר – לא תשולם לו כל קצבה בעד הזמן שהוא במאסר.
להוציא את סעיף 55 ואולי בסעיף 54 במקרה והמרמה נגעה ישירות לגמלא מדובר בחוקים מרושעים. נדמה לי שהסעיף 56 נחקק במיוחד לכבודו של קלינגופר אבל אני לא בטוח…..
נעמה, כמומחית לעינייני משפטים אני מתפלא על הקביעה הזו: "הימלטותו ואי-חזרתו לישראל לחקירה שהוא מבוקש בה עבורה אינן מצביעות על תום לב".
הבריחה יכולה להתפרש בצורות שונות. אחת מהן, שהיא ד"א מאוד סבירה. היא שעזמי, ידידי לשעבר (גילוי נאות) הוא אדם חולה מאוד (מושתל כליה) ויכול להיות לו שהיה חשש סביר בהחלט שלא רק שלא יזכה למשפט צדק בישראל, אלא שבתנאי מאסר לא הולמים הוא עלול אפילו למות, מכיוון שלא יזכה לטיפול הולם.
בישראל נמקים בכלא אנשים רבים חפים מפשע, למשל נחום מנבר (http://www.news1.co.il/Archive/003-D-21866-00.html?tag=15-19-47) ולכן לעזמי היה לדעתי חשש מוצדק שהתיק שתפרו לו יעבור בבית המשפט. הסבירות שהיה לו מידע סודי בעל אופן בטחוני לעומת זאת היא בסדר גודל מגוחך.
זה לא שאני חושב שעזמי הוא צדיק גדול. הוא מושחת, סקססיטי ורודן לא קטן ובמסגרת החקירה נגדו הרי פורסמו כמה ראיות לשחיתותו והן היו עולות לדיון ציבורי גם בקרב קהל תומכיו האדוקים. זוהי בהחלט סיבה טובה נוספת לברוח.
בכל מקרה אין הבריחה כשלעצמה מהווה מעין הודאה באשמה, אלא אפשר לפרשנה בראש וראשונה כהבעת אי אמון במערכת המשפט בישראל.
א. אינני מומחית לענייני משפטים. לפחות לא בהכשרתי הפורמלית. אף כי אני עוסקת בתחומים משיקים מאז המאסטר שלי. הפלא ופלא, גם דוקטורים לפילוסופיה יכולים "לגלות" כושר ניתוח. המומחיות שלי היא זכויות אדם בכלל ואזרחות והגירה בפרט. ואני מלמדת תחומים אלה, אכן גם סטודנטים למשפטים.
מכל מקום, המומחיות שלי ודאי איננה משתווה לשלך, שלא רק מאמין אלא יודע בביטחון (!) שמנבר חף מפשע. יתכן שאתה צודק, כמובן. מצד שני, בתי הכלא מלאים באנשים שטוענים כי הם חפים מפשע. גם קצב, כזכור.
ב. לגבי כל השאר: אני חולקת עליך. אתה יכול להמשיך להתפלא…
מע' המשפט הפלילי בישראל היא סבירה והוגנת ככלל. זה לא אומר שהיא נקייה מפגמים או חסינה מטעויות, כמו כל מערכת.
נעמה שלום,
דוגמה להתנהלות מערכת המשפט בישראל מתוארת ב-
http://www.wofpp.org/hebrew/home.html
" טיפול רפואי
עביר עודה,
מאיזור טול כרם, נעצרה ב-9 באוגוסט 2009. היא סובלת מבעיות בריאות רבות אבל רשויות הכלא אינן מעניקות לה את הטיפול הדרוש.
"
לא ממש " סבירה והוגנת ככלל".
אני מבינה לחלוטין מדוע אנשים חולים לא יסמכו עליה.
אם כבר הבריחה מראה את האמון הרב שהוא רוכש למערכת המשפט,הוא מבין שאי אפשר לסובב אותה בכחש כמו את חבורת סופקי הכפיים שהקיפה אותו.
אין למיטב ידיעתי עיקרון המשריין זכות הנגזרת מרשת הביטחון הסוציאלי כמו פיצווי פיטורין או פנסיה מפני שלילתה במקרים מתאימים. בתי הדין שללו לפחות חלקית בעבר זכות לפיצויי פיטורין מעובדים שמעלו באימון או גנבו.זכות זו מעוגנת בחוק לעומת הפנסיה שבעיקרה היא זכות שנובעת מהסכם.
גם האנלוגיה בין עובד לבין ח"כ נראית לי בעייתית משהו. האם שלילת גמלה שופט שיתברר כי קיבל שוחד דרך קבע בעת מילוי תפקידו היא בהכרח פסולה?
באשר לבשארה – כמחוקק לשעבר הוא מצופה לעמוד לרשות שלטונות החוק ואם הוא נמנע מכך הסנקציה לא נראית לי בלתי חוקתית-אני מניח שבג"ץ יידרש לשאלה
עלי להוסיף שהאמנה אליה הפנית אינה מגדירה א. מהן הסכויות לביטחון סוציאלי ב. אילו מהן אינן ניתנות להפקעה. ניתן לקבוע כי כל מדינה מגדירה זכות מינימום סוציאלית כזכות מוגנת ואז לדוגמא זכות זו אינה ניתנת לעיקול במקרה של חוב שכן תכליתה להבטיח מינימום של קיום הוגן. כך הדין ביחס לקצבאותה מוסד לביטוח לאומי.. האם הייתם מכנים פנסיה בגובה 300,000 ש"ח לחוש כזכות סוציאלית משוריינת על פי המשפט הבינלאומי?
יש הבדל בין קצב ובשארה, לטובת הראשון. הוא עמד למשפט ועומד כנראה לשאת בתוצאות, השני מסרב לעשות זאת אבל כן רוצה להמשיך ולהינות מהפנסיה של המדינה בפניה הוא איננו מוכן להישפט. אני מסכים ברמת העקרון שאסור לפגוע בפנסיה, בעיקר בגלל המשפחה, אבל הסיטואציה הזו בכל זאת מקוממת ואיננה מתקבלת על הדעת.
בשארה עד לא מזמן פירשן באל ג'זירה את מה שקורה בכולם הערבי.
פתאום כשהתחילו המהומות בסוריה הוא גם נעלם.
כנראה שוב ברח.
אני דווקא מתפלאת על האבחנה בין חוקים "פרטיקולריים" ובין חוקים שנועדו "להאיר לקונה בחוק".
מדובר בשתי קטגוריות זהות – פשוט, על הראשונה השיפוט שלנו הוא שלילי, ובשניה השיפוט שלנו הוא חיובי, כי אנחנו מזדהים באופן בסיסי עם הצורך.
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם הוא חוק פרטיקולרי (נועד למבצעי רצח מסוג מסויים ובתקופה מסויימת) ורטרואקטיבי, וכך גם – להבדיל – החוק שמונע אפשרות לחון את יגאל עמיר.
ולגבי ה"מומחיות" ויכולת הניתוח המהוללת של משפטנים, אין לך מה לדאוג.
דיברתי פעם עם עו"ד בכיר ביותר על "חוק יגאל עמיר", ושאלתי אותו איך ייתכן שמחילים חוק רטרואקטיבי בתחום הפלילי.
הוא ענה לי, לא פחות ולא יותר – החוק הזה כלל לא נועד למנוע זכויות מיגאל עמיר, הוא נועד להצר את שיקול הדעת של הנשיא, בבואו לתת חנינה/ לקצוב עונש.
ואם לכל ההדיוטות בינינו משהו בהגיון הזה נראה מלאכותי, סימן שלא חונכתם בארץ המראה של הפקולטות למשפטים.
אני חושב שמה שמציק לי הוא גובה הפנסיה המשולמת להם. הם זוכים לפנסיה *מוגדלת * מאוד, הממומנת ברובה על ידי המיסים של כולנו ולא על ידי צבירה שלהם (אין סיכוי שצברו לאורך הקריירה שלהם פנסיה בגובה כזה, זה פשוט לא מצטבר לסכומים כאלו). כלומר, הם מקבלים תשלומים עודפים בגלל המעמד הציבורי המועדף אליו הגיעו לאורך השנים.
מקובלת עלי הקביעה כי פנסיה היא זכות ולא זכאות. אבל התשלומים העודפים, הם כן זכאות ולא זכות בסיסית. לכן, בהנתן המצב בו הם ניצלו לרעה את זכויות היתר של מעמדם המועדף, כל אחד ומקרהו, אני חושב שצריך להוריד את גובה הפנסיה המשולמת להם לגובה של פנסיה ממוצעת בשירות הציבורי, ולא לאפשר להם להמשיך להנות מהתשלומים העודפים.
הי נעמה.
הזכות לביטחון סוציאלי, למיטב הבנתי, תלויה בקיום הריבונות המאפשרת אותה.
האין זה אבסורד לדעתך שאדם אשר פועל כנגד קיום הריבונות, לפחות במהותה הנוכחית (לפי החשדות כמובן), ימשיך להנות מהזכויות שהיא מאפשרת?
(דמוקרטיה מתגוננת.. וגו')
אשמח לתגובתך
התשובה בגוף השאלה: לפי החשדות.
כל הזכויות, למעשה, תלויות בקיום מסגרת מדינית המאפשרת אותן (אף כי איננה מקורן). ועדיין, שלילת זכויות, כאשר היא מתבצעת, מתבצעת בהליך שיפוטי המקנה את זכויות ההליך ההוגן. וישנן זכויות (כמו הזכות לכבוד) שאינן אובדות גם כאשר בהליך כזה נשללת חירותו של אדם והוא מאחורי הסורגים.
יש זכויות שלטעמי גם בהליך שיפוטי אסור לקחת. למשל פנסיה. אלא במקרים מאד חריגים כגון מרמה ישירה לצורך השגת הפנסיה וכדומה. אגב אין שום בעיה שאפשר יהה לשלול פניסה אם החברה היתה מבטיחה קיום הוגן לאנשים זקנים? מילא אבל במצב הנוכחי?
כן, אבל הרי כל הסיפור הוא שבשארה לא מקיים את חלקו במשוואה, דהיינו לקיחת חלק בתהליך השיפוטי.
(ואם הטענה היא שההליך לא הוגן, אז זה כבר סיפור אחר… במקרה כזה אין מה להלין על הפנסיה)
הפנסיה לא רק שלו…..הוא יכול להיות רוצח המונים אנס בוגד פדופיל זייפן וגם עבריין תנועה שחנה שלא כחוק על מעבר חציה. עדיין אסור לגעת לו בפנסיה…..
למה אסור לגעת בפנסיה אבל מותר לשלול פיצויי פיטורין?
טכנית ההפרשה לפיצויי פיטורין נעשית בדומה להפרשה לפנסיה ובד"כ גם לאותה קופה. גם המטרה דומה כי עובד הפורש לגימלאות זכאי לקבל לידיו את כספי הפיצויים.
פיצויי הפיטורין הם בשיעור של 8.333% מהשכר ואילו ההפרשה לפנסיה היא רק בסביבות 2% מהשכר השנתי. כך שמבחינת עובד הפורש לגמלאות ולא פדה את כספי הפיצויים לפני כן, סכום הפיצויים גדול כמעט פי 4 מסכום הפנסיה.
סעיפים 16,17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 מאפשרים שלילת פיצויי פיטורין בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד. בענף שאין בו הסכם קיבוצי – על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
ב-92 הסכמים קיבוציים מופיע הביטוי "שלילת פיצויי פיטורים ".
הוסף על כך את סעיפים 54,55,56 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970 שהוזכרו לעיל ותגיע למסקנה שבנסיבות מסויימות, בד"כ התנהגות פלילית או מבישה של העובד, אין כל קדושה בכספי הפנסיה. לפחות לא מבחינת החוק הנוהג.
אפשר לדון מה ואם בכלל הסנקציה הראויה להינקט במקרים דוגמת עזמי בשארה (דוגמה יחידה כרגע), אבל אין צורך לצייר הילה סביב כספי הפנסיה.
אז מה? גם העבדות היתה חוקית בארה"ב, גם בארץ מנסים להעביר או העבירו חוק שקושר עבדים זרים (לא מדובר בטעות כתיב עבדים זרים ולא עובדים זרים) למעסיק ולאזור גאוגרפי .ויש היום חוק ששפחה זרה פיליפינית שנכנסת להריון מאבדת את הויזה שלה . זה חוק שאוסר להתרבות זה גם בחוקי נירנברג לא היה. אז מה זה מוכיח? שאנחנו חיים בחברה שהיא לא רק גזענית , אלא שהתרגלנו לקבל שלילת זכויות קוגנטית כדבר שלאחר יד. חוקי העבודה בארץ הם כלימה חרפה ובושה ואחרי הפסיקה של הנשיאה של בית המשפט הארצי לעבודה הגברת נילי ארד בעניין העובדים הסוציאליים בית המשפט הזה איבד את שרידי הלגיטימיות שלא היו לו בימיו של הד"ר (בדימוס) סטיב אדלר .
על זה אני מלין בדיוק על החוקים הללו ועל הישום שלהם…..
בהקשר צבאי נאמר פעם שמי שמגן על הכל אינו מגן על דבר. מוטב שנגדיר לעצמנו מהו הגרעין הקשה של הזכויות סוציאליות שעליהן ברצונינו להגן ולא נשריין כל הטבה שנרכשה בדין,או שלא בדין כמשהו מקודש החוסה תחת מטריית ההגנה הקרויה זכות סוציאלית.
אדגים זאת באופן פשוט. אני מניח שאין מחלוקת על זכותן של אלו שנפגעו מינית על ידי קצב לתבוע ממנו פיצויי נזיקין-מהיכן ייפרעו סכומי הפיצויים-כנראה גם מהפנסיה המשוריינת של קצב =אלא אם יתעקשו לומר לנו שפנסיה של 40,000 ש"ח לחודש משוריינת מעיקול ולעונממת זאת ניתן בהחלט לעקל חוב ממשכורת של 8,000 ש"ח לחודש.
במילים אחרות הדיון בהקשר זכות סוציאלית אינו נכון-לטעמי אם רוצים להתנגד לפגיעה בפנסיה של בשארה,ניתןלטעון [ואיני מחווה דעה על טענה זו] שמדובר בפגיעה רטרואקטיבית בזכות קניין שכן הזכות לפנסיה כבר התגבשה. ניתן לטעון שהחוק נוגד את הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אפילו נחקק לתכלית ראויה.
הערה נוספת-למרות שמדובר בחוק שניתן להחילו, על ידי הודעה נוספת של היועץ המשפטי, באופן רטרואקטיבי גם על בשארה, הרי שהחוק יכול גם לשלול זכות פנסיה מח"כ שיהיה חשוד במעשה אונס ויבחר לברוח מחקירה למדינות הים-נקודה למחשבה.
שאלה:
האם במקום לשלול היה לגיטימי להקפיא את הפנסיה, עד אשר יעמוד לדין בארץ ותתברר חפותו או אשמתו?
(במידה וניתן לשלול את הפנסיה לאשם.)
עדי בן יעקב – לקדאפי יש כנראה זכות קוגנטית להיות שליט לוב. לפחות כל עוד יש לו עוצמה לממש זכות זו…
למי יש זכות וסמכות במשטר דמוקרטי להגדיר אלו זכויות הן קוגנטיות ולמי מהן יש דרגה של זכות אבסולוטית?
אתה בהחלט יכול לסבור שכספי הפנסיה אסורים בפגיעה בכל נסיבה שהיא. אולם כל עוד לא יעמוד כוח או אינטרס פוליטי חזק מספיק שיסבור כמוך ואף ירצה לממש את כוחו, זו תישאר בגדר דעה לגיטימית אחת יחד עם עוד דעות לגיטימיות אחרות, גם אם הפוכות לגמרי.
בדיוק כמו רעיון שיחרור העבדים בארה"ב שהפך לחוק רק בגיבוי צבא הצפון בגיבוי התעשיה הצפונית ובגיבוי (שלא לומר למען) האינטרסים שמאחוריה.
ולא שאני סבור שפגיעה בפנסיה זה רעיון מוצלח במיוחד… נהפוך הוא….
אבל יש נסיבות ויש נסיבות ולא בכל הנסיבות.
בדיוק ההפך לקאדפי אין שום זכות קוגנטית להיות שליט לוב. הוא לקח לעצמו את הזכות על חשבון אין ספור זכויות קוגנטיות של נתיניו. נעמה פה בבלוג שלה וגם בחיייה מקצועיים מנסה להביא מה הנורמה לזכויות שכאלה.
בוודאי שבסופו של יום כל אדם מחליט לבדו מה הגבולות שלו ומה חשוב ומה לא. החוק הזה בעיני הוא חוק מרושע ומתועב. אבל בהחלט אינו עדיין לדרגה שבה אדם הגון אמור לקחת נשק וחומרי נפץ וסכינים וחבלים והולך לדאוג לזכויות הקוגנטיות ושאר הזכויות של ו של חביריו . אבל כפי הנראה אנחנו כבר לא כל כך רחוקים.