דיווח באתר הארץ על ההסלמה בדרום הזכיר לי אייטם שכתבתי לפני שש שנים, כששהיתי בלונדון בתקופת הפיגוע הגדול (7/7).
אמש נהרגו עוד לפחות ארבעה פלסטינים בשתי תקיפות של צה"ל בעזה. הפעילים נהרגו בעת שניסו לירות רקטות לשטח ישראל. שני פעילים נהרגו בצפון הרצועה, בזמן שרכבו על אופנוע, והשניים נוספים באזור אל בורייג' במרכז הרצועה. בתוך כך, סוללת כיפת ברזל יירטה טיל מעל אשקלון.
ועכשיו השוו למה שכתבתי כאן על הגרדיאן ביולי 2005:
מתי טרוריסט הוא ‘טרוריסט’
לגרדיאן לא היתה כל התלבטות איך לכנות את מבצעי הפיגועים בלונדון ביום חמישי שעבר. הם נקראו, כיאה, "טרוריסטים" או "מרצחים". אלא מה, שבפיגועי התאבדות בישראל, הוכתרו המבצעים, באותו עיתון בדיוק, בשם אחר לגמרי. אז הם נקראו "מיליטנטים" (למשל כאן) או "אקטיביסטים" (למשל כאן).
אז מה, יכול להיות ש"טרוריסט" הוא פשוט מי שרוצח בריטים?
המסקנה צריכה להיות ברורה: יש לנתק את ההגדרה לטרור ממטרתו ולייחד אותה לאמצעים הבלתי-קבילים הנבחרים כדי לקדם כל מטרה שהיא. על המטרה יכולה להיות מחלוקת. מה שאחדים רואים כמלחמת ציביליזציות שבאה להחריב את תרבותם, אחרים רואים כמאבק לחירות. לעומת זאת, יש אמצעים שאין לנקוט בהם תהיה המטרה לגיטימית ככל שתהיה. מכיוון שרצח הוא רצח (הוא רצח), וזה מה שעושים טרוריסטים, כך הם צריכים להיות מכוּנים.
עד כה, הגרדיאן לא פירסם מכתב ברוח זו שנשלח אליו. באופן מעניין, הבלוג של הגרדיאן פירסם פוסט בדבר המחלוקת שעוררה בחירתו של ה-BBC לא להשתמש במלה "טרוריסטים". שימו לב להגדרת "טרוריזם" על- פי מדריך הסגנון של הגרדיאן, שהפוסט מפנה אליו.
פעילים. (activists, בלשון הגרדיאן).
קרוא וכתוב 
הארץ אולי הולך בעקבות הגרדיאן, אבל גם הגרדיאן לא עומד במקום. שימו לב לכתבה הזו: http://bit.ly/pteA0y, ולאופן בו היא מוחקת כל זכר לפיגוע הטרור ולקשר שלו למתיחות עם מצרים.
"יהמסקנה צריכה להיות ברורה: יש לנתק את ההגדרה לטרור ממטרתו ולייחד אותה לאמצעים הבלתי-קבילים הנבחרים […] אמצעים שאין לנקוט בהם תהיה המטרה לגיטימית ככל שתהיה. "
נשיא המדינה, המחבל פרס ("ענבי זעם" – הפצצת מטרות אזרחיות כדי שאוכלוסיה תעבור צפונה ותלחץ על הממשלה) פגש את המחבל שר הביטחון ברק (כנ"ל, ועוד כהנה וכהנה) שסקר בפניו את האירועים האחרונים. בצאתם, נראו השניים מסתודדים ודנים בעתידה של מפלגת העבודה והמאבק בין המחבל פרץ (לבנון 2) לח"כ יחימוביץ' ידידת ההתנחלויות. המחבל פרס הזכיר בהקשר זה גם את פרשת המניות של המחבל חלוץ, ותהה מה עיסוקו הנוכחי.
בנוסף, דווח שהמחבל בן-עמי הסביר בהרצאה סגורה שפעולותיו של המחבל מופז בראשית האינתיפאדה השנייה הן שגרמו להסלמה….
שככה ייראה העיתון? האמנם כולם מחבלים או אולי רק חלקם? האם הגזמתי או אולי הם הגזימו? והרי אין ספק שאף אחד מהם אינו לוחם חופש..(מה שממילא לא רלבנטי לפי הציטוט) נותרה רק שאלת האחריות לשימוש באמצעים לא לגיטימיים…
איש מהאנשים שהזכרת אינו מוכר בתור "טרוריסט" או חבר בארגון המוכר כארגון טרור ע"י רוב מדינות העולם הנאור; זאת בניגוד לארגון החמאס וועדות ההתנגדות, אשר מוכרים ככאלה ע"י עשרות מדינות, ואין שום ספק בדבר טבע האמצעים הננקטים על-ידם.
מילא היית זוכה לחצי נקודה אם היית מזכיר את ה"מחבל" בגין, אבל גם לכך לא הגעת. האשמת פרס, ברק ובמיוחד בן עמי בשימוש ב"טרור" טעונה הוכחה רבה יותר מההתחכמות עאלק בתגובתך.
היות ועיתון הארץ אינו נכתב בידי ועדת מומחים מטעם האו"מ, לא כל שכן היסטוריונים שמקום משכנם פלנטה אחרת, הרי שאין כל הכרח לרלטיביזם אבסולוטי חסר הקשר, כפי שאתה מנסה לקדם.
לסירו, תודה על התגובה למרות הטון המעט פוגעני. ברשותך, אגיב לגבריך פסקה-פסקה.
פסקה ראשונה שלך:
1. חברות בארגון זה או אחר אינה רלוונטית – ההגדרה הנדונה לטרור עוסקת בשימוש באמצעים לא לגיטימיים. במידה ואתה סבור שחברות בארגון זה פשוט אינדיקציה להיות אדם מחבל, אזי ראשית היא חלשה (לא הכרחי ולא מספיק), שנית בהקשר הדיון מיותרת שכן אנו יודעים מהם האמצעים בהם נקטו האישים המדוברים ועל מה אנו דנים.
2. העולם הנאור" ראשית, לא ברור לי איזה מין קריטריון זה – מי מינה את "העולם הנאור" לשופט וקובע מי עומד או לא בהגדרת הטרור שהוזכרה במאמר? למה לא שלוחמי חופש מוכרים יקבעו? אולי אתה ואני נדון בזה ישירות בלי מתווך? יש כל מיני אפשרויות…
שנית, גם ה"עולם הנאור" סבור בערך פה אחד שהאמצעים בהם נקטו חדלי-האישים שציינתי אינם לגיטימיים. עצת-חינם: אל תבנה טיעון על הנחה עובדתית שקרית. זה לא טוב.
שלישית, האמצעים הנדונים בכל המקרים שהזכרתי אכן פסולים. הדרך היחידה שאני מכיר בה ניסו להכשירם היא באמצעות התכלית אותה הם משרתים – אבל זה מנוגד בצדק להגדרה המוצעת, כי כך ניתן להצדיק כל טרור.
פסקה 2:
3. גם לגבי ה"ה בן-עמי אין ספק שהאמצעים שהופעלו בעיקר בצפון ע"י המשטרה לפחות בחלקם לא היו לגיטימיים, ור' דו"ח ועדת אור. יש שאלה במקרה הזה על מידת האחריות של בן-עמי, אבל אם תעיין שוב בפוסט שלי תראה שאני אכן מזכיר שקימת שאלה אודות מידת האחריות של כ"א מהאישים הנדונים להפעלת האמצעים הללו, ומי שהיה לי בראש – והיחידי שקיימת שאלה ממשית לגביו – הוא אכן בן-עמי.
4. בהינתן האמצעים בהם נקטו האישים הללו, איזה עוד "הוכחה" אתה צריך להיותם מחבלים? אתה דורש ממני לעמוד בנטל הוכחה גבוה יותר. האם מכך עלי להסיק שאתה סבור שהאמצעים שהופעלו הם אמצעים לגיטימיים, או שהאישים הלו (למעט בן-עמי) אינם אחראים להפעלתם?
פסקה 3:
5. מה זה "רלטיביזם אבסולוטי" ומדוע אני מחויב לו?
6. עיתון ה"ארץ" מחויב להפעיל אמת-מידה אחידה, מין הסתם. לא ככה? לא הבנתי מה אתה אומר במשפט הזה למען האמת.
כאשר טובי בנינו מכינים את דעת הקהל לכך שביבי יבשל מלחמה כדי להסיט ממנו את האש, אי אפשר לבוא בטענות אל הגארדיאן, או אל הארץ. מבחינתו אלה פעילים של ביבי.
למשל כאן-
http://www.popup.co.il/?p=7716
נדמה לי שמה שהארץ עושה, הוא מבחין בין כאלה שיורים אלינו מעבר לגבול (בנשק תלול מסלול בדר"כ) לבין כאלה שחודרים לשטחנו. האחרונים הם מחבלים גם על פי המילון של הארץ.
למשל:
"לאחר זמן קצר הדביקו כוחות הביטחון את מכוניתם של המחבלים והחלו בקרב יריות מולם. לפחות שבעה מהמחבלים נהרגו כתוצאה מחילופי האש"
צוטט מכאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1238690.html
אפשר להתווכח על האבחנה הזו של הארץ, אבל גם לפי הארץ – לא כולם "פעילים" באופן גורף.
אגב, הקישור שלך לציטוט שהבאת שגוי.
צ.ל. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1238812.html
הקישור איננו שגוי. אלא שהאייטם עבר שכתוב והקטע הזה הוסר. אולי הודבק לידיעה אחרת לצורך הגרסה המודפסת. נכון לשעת הכתיבה כך בדיוק זה הופיע באתר.
מילא "הארץ", היום 21 אוגוסט מאמר מערכת אני מצטט: "האם הייתה התרעה מספקת, האם צה"ל הכין עצמו לקראת? כיצד נהרגו החיילים המצריים?"
למה לא הייתה לך חגורת צניעות מפלדה + 7 מנעולים, למה יצאת לרחוב? למה לבשת חצאית רק עד הברכיים?, למה שמת ליפסטיק ואודם? למה לא לקחת נבוט ותרסיס פלפל? למה נעדרת משני שיעורי ג'ודו בשבוע שעבר? למה פתחת רגלייך? ולמה למה התוקפנות הזו, למה שרטת לו את הלחי? את לא מתביישת?
מתוך אחד הבלוגים בהפינגטון, באמת,למה היהודים האלו רוצחים ילדים בני שנתיים?. שימו לב לעיבוד הגאוני של המידע אף לא שקר בוטה אחד. קשה להיות יהודי.
Right on cue, a group of as-yet unnamed Palestinian militants launched a series of coordinated attacks in Eilat on Thursday, killing eight and wounding dozens more. Israel immediately retaliated with a series of air strikes on targets in Gaza that have thus far killed at least a dozen Palestinians including a two-year-old boy. In retaliation for the Israeli retaliation, more than a dozen rockets have been fired from Gaza into Israel, injuring six Jews near a religious school in Ashdod
אני לא בטוח שאת מוכנה לעמוד מאחורי ההגדרה שנתת ל"טרוריסט". את מגדירה את המונח במשפט "יש אמצעים שאין לנקוט בהם תהיה המטרה לגיטימית ככל שתהיה. מכיוון שרצח הוא רצח (הוא רצח), וזה מה שעושים טרוריסטים, כך הם צריכים להיות מכוּנים.". הגדרה זו רחוקה מלהיות מלאה, כפי שאראה עוד רגע, ואני חושב שאחרי דיון בעניין תשובתך תהיה "I know it when I see it", שעם כל הכבוד לה, היא תשובה בעייתית מאד.
כדי לבחון הגדרות אפשריות, להלן רשימה של מקרים שכולם, עד כמה שאני מבין, נופלים תחת ההגדרה שלך. מי מאלה ראוי שיכונה "טרוריסט"?
1. אדם שרוצח אדם אחר בויכוח על מקום חניה
2. אדם שרוצח אדם אחר כי העליב אותו
3. אדם שרצח אדם אחר כי העליב אותו, כאשר אחר מהם ערבי ואחד יהודי
4. אדם שרצח פורץ שחדר לביתו
5. חייל בצבא שהרג חחיל בצבא אויב
6. חייל בצבא שהרג מיליטנט חמוד שעמד לירות בו
7. חייל בצבא שהרג אזרח בשוגג
8. חייל בצבא שנשלג למשימת הרג אזרחים, והרג אזרחים
קשה מאד לומר איפה מתחיל ואיפה מפסיק "טרור", ומה מבדיל אותו מסתם רצח על בסיס אתני או לאומני, או מפעולה מלחמתית. האם זו לבישת המדים? האם זו הפגיעה באזרחים? "טרוריסט" היא מילה בעייתית, במיוחד כשמדובר על אדם שבכלל לא ברור אם ביצע מעשי הרג אזרחים. שימי לב שמתוך ארבעת הפעילים בציטוט שאת מביאה מ"הארץ", לא ברור כמה מהם היו מעורבים במעשי טרור או פגיעה באזרחים. הממסד הישראלי נוהג כבר שנים רבות לכנות כל פלסטיני מתנגד "טרוריסט", אפילו אם הוא לא מעורב בטרור ממש (למשל, חוטפיו של שליט מכונים טרוריסטים). באווירה כזאת, ראוי להמעיט בשימוש במילה "טרוריסט" ולהעדיף מילים אחרות, שאינן מהוות חלק משדה הקרב הלשוני.
לא הגדרתי כאן טרוריסט. לכן אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אתה מוזמן לעיין ברשימה שלי 'מחשבות על טרור' (מקושרת מהאייטם מ-2005 על הגרדיאן) לקצת יותר העמקה. כמו שכתוב, הקטע על הגרדיאן לקוח ממכתב למערכת ששלחתי להם אז ומתייחס להבדל במינוח בין "טרוריסטים" בלונדון לבין "אקטיביסטים" בפלסטין.
אין לי שום בעיה שלא יכנו אותם טרוריסטים. אפשר היה פשוט להמשיך להשתמש ב"פלסטינים" שנקטו בו בתחילת המשפט. מצד שני מי שנהרג תוך כדי הכנה לשיגור נשק לא מבחין לירי מכוון על אזרחים – חסיד אומות העולם הוא לא. "פעילים" הם אלה שיושבים במאהלים.
ואמנם חוטפיו של שליט אינם טרוריסטים, אבל לעומת זאת החזקת בני ערובה היא אחד האיסורים המוחלטים במשפט הבינלאומי. כלומר שאין לו חריגים. ואין הרבה כאלה.
ועוד מפניני 'הארץ' – תוצאה של רשלנות יותר מאשר מדיניות מוצהרת. ובכל זאת:
"…בבית החולים סורוקה בבאר שבע מאושפזים שיש חולים, אחד במצב אנוש, אחד קשה מאוד, אחד בינוני ושלושה במצב בינוני. בבית החולים קפלן ברחובות מאושפזים 11 חולים, 5 פצועים בינוני כתוצאה מפציעת רסיסי טילים ושישה שנפצעו קל מריצה לממ"ד, ביניהם ילדה בת 8. בבית החולים בילינסון בפתח תקוה מאושפז חולה אחד במצב קשה."
חולים – משל תקף אותם וירוס, או חולים משום היותם בבית החולים (מקור: Krankenhaus). מכל מקום התוצאה צורמת עין ואוזן.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1238998.html
קודם כל, הלכתי דרך הקישורים וקראתי את מאמרך "הערות על טרור", בהחלט עזר לי לארגן דברים בראש ולהעמיד אותם על קרקע יותר מוצקה. תודה.
לעיניין הנוכחי, אני חושב שאת מנהלת כאן את המאבק בחזית הלא נכונה. הבחירה באילו מילים להשתמש או לא להשתמש בתיאור אירוע היא כמובן מאוד משמעותית (אפילו אם הבחירה היא בין שתי אפשרויות המתארות נכונה את הסיטואציה).
הרי כמו שאמרת, ניתן היה לקרוא להם "פלסטינים" או "לוחמים" או סתם "אנשים". אני מינל שה"ארץ" גם יכול לטעון שאכן מדובר ב"פעילים" שהם גם "טרוריסיטים" ושזכותו לבחור לתאר אותם בכל דרך שימצא לנכון, כל עוד היא עומדת בקנה אחד עם המציאות.
מאחר שיש כ"כ הרבה דרכים להשפיע על הרושם העולה מתיאור אירוע (אפילו השימוש במילה "עוד" במשפט הראשון היא משמעותית), וכל זאת מבלי לשקר ממש, הניסיון להתמודד עם הנושא בכלים הגדרתיים נדמה כשקול ללחימה בתחנות רוח.
……האם יתכן שהארץ יוצא להכפיש את המושג "פעילים" ?
אני לא מבין במה הם טרוריסטיים, הם ניסו כמיטב יכולתם לפגוע במטרות צבאיות ישראליות, למשל קצין העיר באשקלון ומפקדת פיקוד דרום בבאר שבע שלא לדבר על בט"ר זיקים.
זו הייתה כוונתם, ולכן מטרתם היא צבאית ולא נהוג לקרוא להם טרוריסטים.
יתכן שהם לא יפגעו במטרתם אלא באחרים אבל זו "…כתוצר-נלווה של פעולה צבאית" (מתוך המאמר שלך מ2003), רוצה לומר לו היה החמאס משחרר התנצלות רפה לאחר פגיעה באזרחים לא היה מדובר בטרור אבל לולא זו כן.
הניסיון להטיל עומק מוסרי על ההבחנה הדקה בין "מטרת המלחמה לבין האמצעים" כלומר בין כוונות לבין מעשים הוא בפשטות שקרי.
לבני אדם יש "כוונות" לארגונים אין.
אין אנו יודעים מה התכוון כל אחד ואחד מהחיילים-טרוריסטיים במבצע כלשהוא, לכל אחד מהם יש כוונות משלו. או שמא לכוונותיו של המפקד הכוונה? ואיך בדיוק יודעים מה הכוונות האמיתיות של אדם?
באיזה מובן את בוחרת לטעון שצד אחד רק מתכוון לפגוע באזרחים ולכן הוא טרוריסט וצד שני יורה אבל אם זה פוגע אז סליחה ולכן הוא לא. ?
שאלה למבינים באנגלית:
"מיליטנט" לא שייך ל"מיליטרי", ז"א איש צבא? זה לא תרגום סביר של "עסכרי"?