WE THE PEOPLES OF THE UNITED NATIONS DETERMINED
-
to save succeeding generations from the scourge of war, which twice in our lifetime has brought untold sorrow to mankind, and
-
to reaffirm faith in fundamental human rights, in the dignity and worth of the human person, in the equal rights of men and women and of nations large and small, and
-
to establish conditions under which justice and respect for the obligations arising from treaties and other sources of international law can be maintained, and
-
to promote social progress and better standards of life in larger freedom,
מחויבויות אלו – הלקוחות מתוך המבוא למגילת (צ’ארטר) האו”ם – הנחו, כנראה, את העצרת הכללית של האו"ם שכיבדה את הרודן המת של צפון קוריאה, קים ג’ונג איל, בדקת דומייה. ככה ייעשה באו”ם למי שהמשטר בראשותו ייצר, קרוב לוודאי, את הזוועות הנוראות ביותר שהתחוללו במדינה כלשהי (כן, אפילו יותר מישראל, imagine). בין היתר הרעבת מתנגדי משטר, מחנות ריכוז וניסויים בבני-אדם.
יחסית לחומרתן, מיעטו הפגיעות להגיע לתודעתנו בגלל סגירותה ההרמטית של המדינה הזאת. סגירות היוצרת עיוות מובנה בתמונה שמתקבלת לגבי פגיעות חמורות בזכויות-אדם בעולם. כתבתי בעבר על הפרדוקס הזה, שבו דווקא מדינות דמוקרטיות בעלות תקשורת חופשית “זוכות” ליותר ביקורת כי הקורה בהן חשוף לעין הבינלאומית. ואילו אלה המבצעות בשיטתיות מעשי זוועה רצחניים בלי אינטרנט זוכות לפחות ביקורת.
המסקנה לא צריכה להיות או”ם שמום. אבל כן, קודם כל, הבחנה בין ענפים שונים שלו. חלק מהגופים המרכיבים אותו ופועלים בו נשלטים על ידי יחסי הכוחות והאינטרסים של הפוליטיקה הבינלאומית. ומי שחושב שהיא נקייה והגונה יותר מזו המקומית – טועה. אבל את המערכת הענפה של אמנות בינלאומיות והוועדות המנטרות אותן, המורכבות ממומחים בתחומם – לא מומלץ לשפוך יחד עם המים הפוליטיים של העצרת הכללית, מועצת הביטחון ואפילו המועצה לזכויות אדם, לצערי. בינתיים אין תחליף למשפט הבינלאומי של זכויות אדם, על אף יכולת האכיפה החסרה שלו, ודאי שיחסית לזאת של המשפט הפנימי. הבחנה בין המוסדות השונים של האו”ם נגזרת גם מהמעמד השונה של ההחלטות שלהם על פי מגילת הארגון עצמו. אבל למרות ואולי בגלל מעמדה ההצהרתי בעיקרו, ביקורת על העצרת הכללית ובעיקר על הצעד האחרון והמבזה שלה – לא צריכה להיחסך.
עוד בנושא:
אותי זה לא מצחיק
רכבת סיאול
רחוק מן העין
קרוא וכתוב 
מה כן היית מייעצת לעצרת הכללית של האו"ם לעשות לאחר שנודע על מותו של קים ג'ונג איל על מנת כן לעמוד במחויבויות של הצ'רטר ?
גם אם דקת הדומיה לקים ג'ונג איל נראית אבסורדית, אין ברירה אלא לקיים אותה בגלל המבנה של האו"ם.
העובדה שהאו"ם הוא ארגון של כל המדינות – ולא רק של המדינות הדמוקרטיות, או המדינות הנאורות, או משהו כזה – היא מהות קיומו והיא מה שהופך אותו לאו"ם ומה שנותן לו לגיטימציה לדבר בשם *כל* המדינות. מה היה הערך של הצהרת זכויות האדם של האו"ם, אם היו חברות בו רק מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה?
ואם אנחנו אומרים שהשאיפה היא שכל המדינות יהיו חברות – כולל פושעות כמו צפון קוריאה – ברור שיש מינימום של פרוטוקול שצריך להיות זהה לכל המדינות. וברגע שדקת הדומיה לזכר המנהיג היא חלק מהפרוטוקול, אין ברירה אלא לקיים אותו.
טוב מאוד שהיתה דקה דומיה. זה מאיר באור הנכון את מהותו של הארגון שרבים בעולם, בגלל נאיביות, טיפשות, זדון או שילובים של הנ"ל, מתעקשים לראות בו איזה סמכות פוליטית, או גרוע מכך, מוסרית.
נראה לי שבכל הנוגע להשוואת ישראל לגרועות שבמדינות ראוי אפילו להימנע מאירוניה. אין לי ספק ש"ההשואה " נעשתה באיורניה ובציניות והכותבת בוודאי לא התכוונה לכך שיש בכלל מקום לשאלה מי המדינה הגרועה מכולן[כך אני מאמין ומשוכנע] אף על פי כן באווירה הקיימת יהיה מי שייקח את ההערה ברצינות ויוכיח באותות ובמופתים שכאן המצב גרוע הרבה יותר הואיל וצפון קוריאה לא שיעבדה אף עם אחר והיא אינה מחזיקה בשטחים כבושים ושלמרות העוני לא נהוג להשתמש בה בדם ילדים נוצרים לחג הפסח ולא נהוג לחלל בה מסגדים.
או"ם שמו"ם לא קשור לעניין עדתו בעניין זכויות האדם דווקא, אלא משום היותו גוף פרזיטי, אינטרסנטי בו נערכות מלחמות על תקציבים והשפעה אסטרטגית בין קבוצות מדינות בעלות קווי אופי דומים. יש את המדינות הדמוקרטיות מול המדינות הטוטליטריות, מדינות נוצריות מול מדינות אסלאמיות, מדינות אזוריות צול מדינות אזוריות אחרות וכו', וגם כמובן כולן נגד ישראל כי לישראל אין קבוצת התייחסות מתאימה והיא מדינה מטעם עצמה בלבד.
פעולות האו"ם פוגעות באנושות כולה משום שהן מכתיבות כניעה לקואליציות אינטרסנטיות שבינן להין האמת והצדק מפרידה תהום עמוקה. מדינות האסלאם במרבית הנושאים שעולים לדיון מביאות איתן כ-60 קולות בלאנקו של מדינות אסלאמיות או בעלות רוב אסלאמי בולט ואליהן מצטרפות מדינות העולם השלישי שהן או שתלויות בנפט האסלאמי או שתהיינה תלויות בגלל אגרסיביות של מיעוט אסלאמי בתוכן או מדינה אסלאמית בגבולן. כך שלמדינות טוטליטריות, גזעניות ואלימות יש כוח עצום בשם האו"ם. מצב הוא הוא הרה אסון שימיט אסון על העולם בנקודת זמן בעתיד בה יבשילו התנאים למלחמות אזוריות גובליות – למשל על רקע התחממות כדור הארץ, מחסור במים ומאבק על מקורותיו, שליטה על שטחי חקלאות ומרעה וכו'.
לכן מה שהמדינות הדמוקרטיות החזקות צריכות לעשות הוא ליצור ארגון בינ"ל שלא קשור לאו"ם בו יתנהלו דיונים ויתקבלו החלטות על שיתופי פעולה אסטרטגיים בין אותן המדינות כדי לקדם ולחזק את מעמד המדינות הדמוקרטיות תוך מתן סיוע כלכלי, חברתי למדינות העניות. בארגון הזה יוכלו להיות חברות רק מדינות דמוקרטיות מובהקות, שתבדקנה לפני מספר מינמלי של קריטריונים מחייבים. מדינות לא דמוקרטיות שתרצנה להתקבל לארגון תצורכנה להגיש בקשה ולהמתין עד אשר תוכחנה מעבר לכל ספק עמידה בתנאי ההצטרפות. כניסה לארגון תאפשר למדינה השתתפות בקבלת החלטות, השתתפות בביצוען וקדימות בקבלת סיוע וגודלו.
באו"ם הוא ארגון שפג תוקפו ושרק מנציח סכסוכים כדי להצדיק את קיומו. דוגמה, מדיניות האו"ם כלפי הפליטים הפלסטינים – אונר"א – עדיין כאשר כמעט טלא נותרו כלל פליטים פלסטינים (להזכירכם, פליט הוא רק מי שנאלץ לברוח מארצו, והמעמד הזה אינו עובר בירושה!…. להוציא כמובן את הפלסטינים שרק להם מותר להוריש את הפליטות כדי לינוק שלמונים מהא"ם ובכך להנציח את הסכסוך).