הביטו בתמונה משמאל. זוהי אחת מהתמונות שבהן בחרה תנועת סולידריות שייח ג’ראח “לפרסם” את הקמפיין נגד מגרון.
הפוסט הזה יהיה חריג, בכך שהוא בעצם הפניה לפוסט אחר. כי מעין אמרה את כל מה שיש לומר בנושא כרגע. העם הפלסטיני שואף לחופשי, אל תקחי את האונס באופן אישי.
ולמי שחושבים שגם הפעם הם “יחליקו” את העניין, וימשיכו להכחיש ולהוליך בכחש – הפעם זה כנראה לא יילך. יותר מדי עדויות קשות הצטברו לאחרונה על המשך ההטרדות המיניות בהפגנות ובעיקר על המשך השתקתן וטיוחן.
אז שמאלידריות (או אולי סמולידריות) ניסתה להתנער באמצעות הסטת האש: “מסע ההכפשות המובל בידי קבוצה מצומצמת של בלוגרים ובלוגריות בעלות אג’נדה מפוקפקת”. הפעם (כפי שמעין הספיקה כבר לעדכן בפוסט שלה): “לעיתים הרגישות הזו (לרגשות של אחרים – נ”כ) מצרה את אמצעי הביטוי הפוליטיים של המחנה שלנו והופכת אותנו מצודקים לצדקנים. אבל אנחנו מסכימים שאין טעם להסיט את תשומת הלב מהביקורת על שערוריית מגרון”.
צדקנים. מצרים לנו את “אמצעי הביטוי הפוליטיים” (אונס!). וההסרה של קמפיין הפייסבוק רק כדי לא להסיט את תשומת הלב מהביקורת על שערוריית מגרון. לא, חלילה, כי מדובר בקמפיין שערורייתי על פי כל קנה מידה. ואותו הגו אנשים שחלקם מציגים עצמם כלוחמים לזכויות אדם. לא תצליחו. כי אתם אלופים ביצירת שערוריות משלכם. שלא נופלות מאלה שאתם יוצאים נגדן. דעתי על מגרון ידועה. פירסמתי כאן גם מאמר אורח בנושא. אבל מי שבוחרים לנהל את הקמפיין שלהם נגד אנשי מגרון באופן כזה – לא טובים מהם.
דימויי אונס ווזלין. בשביל הסולידריות.
עדכון: בינתיים הצטרף פוסט נוסף שכדאי לקרוא. וזלין. כדאי גם להזכיר, לטובת מי שלא מכירות את המקור משנות ה-70, של”סלוגן” של ה”קמפיין” הזה יש גם רפרור פורנוגרפי ברור. אונס, אנלי ופורנו. שילוש קדוש.
מה היה לנו:
משת”פיות של הימין
פמיניסטיות של גופיות ספגטי
קרוא וכתוב 
האם ניתן בבקשה קישור לתגובה שלך בנושא מגרון ? כנראה פיספסתי אותה
כאמור, זה היה מאמר אורח. הנה הקישור.
אולי אני סתום ואולי אני סתם סקסיסט, אבל אני באמת לא מבין את הזעם הקדוש.
אמנם אני לא בדיוק מתלהב מהפוסטר, אבל מה פסול במסר שלו?
אני מבין שהמשורר אומר: אנשי מגרון וחבריהם אונסים את החברה הישראלית.
האם אני מבין משהו פה לא נכון?
האם המסר הזה פגום? האם אין פה תיאור נכון של מציאות?
אינני רואה כאן שום תמיכה באונס, אלא בדיוק להיפך.
אני מבינה שצריך להסביר ששימוש באונס ככלי שיווקי הוא פסול.
(ליתר פירוט אפשר לקרוא שוב את מעין).
אונס הוא כל דבר שנעשה בכפייה.
אני יכול אפילו להיאנס לאכול תפוז.
בואו נרגע.
מה זה פה, נאצים? או חילול שב"ס? בואי לא ניתפס על המילה. יש להיות צודק ויש להיות צדקן.
לא השתכנעתי ששימוש באונס ככלי שיווקי הוא פסול. הוא נוגע בעצבים. אבל הוא לא פסול.
כל דבר פוגע במישהו.
נכים? ערבים? אשכנזים? בלונדיניות? מה כן?!
לא צריך להיות כ"כ PC. אנחנו עוד לא אמריקה, ברוך השם.
רן: כשאונסים אותך לאכול תפוז זה גם נעשה בליווי תמונה של חניקת אשה, המלצה על וזלין להקלת החדירה והכיתוב "תשתקו, תתכופפו ותבלעו. אתם הרי יודעים שאתם רוצים את זה"? וגם אז קוראים לזה על שם סרט של פורנוגרפיה אלימה? לא, שנבין.
אונס הוא אלימות מינית. מה שנעשה במגרון איננו אלימות מינית. ההצגה של כפיית מעשה סדום כשקולה לסכסוך קנייני, חמור ובזוי ככל שיהיה, יוצרת הקטנה וזילות של אלימות פיזית אמיתית שאחת מכל שלוש נשים תיתקל בה במהלך חייה.
[…] – כפי שהגדירה אותם נעמה כרמי – […]
[…] כבוד. הן כתבו על ההוזלה של האונס במודעות, ולא פחות חשוב- התגובה המבזה של תנועת סולידריות לביקורת הפמיניסטית. מיותר בעיני להסביר למה אונס זה לא […]
אני אסתכן בזעמך הקדוש אבל אני משתמש ברטוריקה הזאת לא מעט בעצמי כשאני טורח להתווכח עם אנשי ימין. " הנה תראה", הם אומרים, "אלו ואלו אכזריים הרבה יותר מצה"ל , אז מה אתה רוצה?" ואני בתשובה עונה להם שאנס מנומס ששם קונדום ולא מרביץ חזק מדי לנאנסת הוא עדיין אנס. הכיבוש (לא רק מגרון) הוא אונס של החברה הפלשתינית (ולא הישראלית אם כי גם אנחנו סובלים ממנו) והקמפיין לדעתי מוצדק לגמרי גם אם בפועל חיילי צה"ל עצמם לא אונסים פלשתיניות.
לפעמים יותר קל להסביר באמצעות דוגמא רחוקה:
קונצרן "באייר" הגרמני, מייצר תרופות, חומרי הדברה ועוד. בעברו, לא נעים להזכיר, הם ייצרו ציקלון-B עבור המשטר.
לפני אי-אלו שנים, בקמפיין מסחרי בארגנטינה לקידום מכירות של חומרי הדברה, התפרסמה בעתונות שם תמונ פסטורלית של שדה דגנים ירוק, עם הלוגו של באייר למטה, והכיתוב :
"באייר, כי הגרמנים טובים בלחסל".
הקמפיין עורר תגובות נזעמות מצד יהודים בארגנטינה. התגובות של חברת הפרסום, המקומית יש לציין, היו מאד דומות לתגובה שלך, שרגא.
אני ראיתי גם את הפוסט של מעיין ואני שמח על התעוררות שיש בציבור לנוכח אופי הפעילות של הארגון הזה.
האנשים בארגון ,נראה לי נחושים בדעתם וגם ביקורת כמו שלך לא תרתיע אותם ,אבל טוב שהציבור הרחב ידע להתייחס אליהם בהתאם.
אחד הדברים המוזרים הוא הציטוט של "גרון עמוק". הרי כיום גרון עמוק הוא לא ביטוי של חופש, אלא ביטוי של אונס מסוג דוחה במיוחד, שנעשה לצרכים הפקתיים, וכוסה באידיאולוגיה של חירות מינית. באים החברים הסולידריים, ומייצרים מעין מחווה למהלך המקורי ההוא, אבל במלואו ? האם כדאי לברר מי המצולמת, ואם היא חזרה הביתה בשלום ?
נ.ב. נדמה לי שיוסי שריד כתב ביום שישי בהארץ מעין תגובה על הפוסטים האחרונים, אלו שהתחילו מביקורת פרסומו של המאמר של גרוסמן בעמוד הראשון (http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1654878)
http://xhamster.com/movies/251018/deepthroat_original_1972_f70.html
[…] וגם: בשביל הסולידריות (נעמה כרמי, קרוא וכתוב) מיליארד טועים (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי) […]
לא כל כך הבנתי את הדוגמא מארגנטינה. ראשית זה לא ממש מדוייק שחברת באייר יצרה את הציקלון ב', אלא חברת בת אחרת של הקונצרן אי.גה. פארבן שבאייר היתה בתוכו ואחרי פירוקו נעשתה עצמאית שוב. אבל זו דקדקנות לא עקרונית.
יותר חשוב אינני מאמין שחברת באייר עצמה יצאה בפירסומת מסוג של "באייר, כי הגרמנים טובים בלחסל". זה נשמע יותר כמו התקפה על החברה.
בגרמניה עניין כזה היה מעורר רעש אדיר ולא ידוע לי על כך. מתי זה היה? האם יש לינק?
לגבי הפוסטר נשאלת השאלה עד כמה מותר או אסור השימוש במטפורות מעולם המין. האם למשל מותר לדבר על "הזיקפה הלאומית"?
ואולי לא מדובר במקרה דנן רק במטפורה או ביטוי מושאל אלא בהגדרה רחבה יותר של המושג אונס הכולל לא רק מעשה כפיה גופני בעל אופי מיני מובהק?
אני מזכיר שליהודי ספרד שאולצו להמיר את דתם קוראים עד היום "אנוסים".
"יותר מדי עדויות קשות הצטברו לאחרונה על המשך ההטרדות המיניות בהפגנות ובעיקר על המשך השתקתן וטיוחן."
אשמח אם תפני אותי לאותן עדויות.
העדויות לא נמצאות ברשת. יתפרסם בקרוב אני מקווה
בבקשה. הנה חלק:
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1665119
יש דרך לחפש ראיו למעשים איומים שבהם יש להיאבק. אני מצרף דוגמא ואני תוהה, האם זו דרך טובה יותר מהפרסום של סולידריות??
http://www.imti.org.il/Docs/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/?ThisPageID=1145
[…] אונס. לקמפיין נחשפתי מההדים שהוא יצר, בתחילה בפוסט בשביל הסולידריות של נעמה כרמי ולאחר מכן בפוסטים שונים ברחבי […]
אבל הבעיה היא אחרת.
שלום עכשיו כמו גם המתנחלים לא מסוגלים לעניין את הציבור בקומץ קרוונים על גבעה שכוחת אל ולכן הם צריכים את הגימיקים המזיקים האלה. כל פרובוקציה מעוררת תגובה של דעתניות כמוך וכך הם השיגו את המטרה – העלאת החשיפה למוצר היא המטרה הבסיסית ביותר של כל פרסומת.
הפתרון הוא להפסיק להתייחס אליהם ולפעול למען למען דברים משמעותיים יותר מאיזה מאחז
[…] story, numerous activists have spoken out against the exploitation of rape in both posters, as seen here, here, and […]
[…] עוד בנושא: נשים בסוף “זה לא הזמן” וגם, לא נשכח חלילה: בשביל הסולידריות […]