התפרסם במסגרת המדור ‘בלוג אורח’ בקומפרס
גם אתם מרגישים ביום העצמאות חריגים בשכונה רק כי על הבית שלכם לא מתנופף דגל ישראל? ואת המכונית לא מכסים דגלונים כחול-לבן (השנה בפורמט מיוחד של כיסויי פנסים שעדיף לא לומר מה הם מזכירים לי)? אולי לא. כלומר אולי אתם לא מרגישים חריגים ואולי אתם כן תולים. בכל מקרה, איך הייתם מרגישים לו הייתם נמנעים מכך אבל השכנים היו מחליטים שגם אתם חייבים להשתתף בחגיגה? והיו תולים לכם על הבית, או על הגדר בחצר, את הדגל לקראת יום עצמאותנו?
לפי הידיעה המתפרסמת בהארץ, זה בדיוק מה שקרה למשפחת זבידאת, שבתום מאבק משפטי ממושך התירה להם הדמוקרטיה הישראלית לרכוש מגרש בישוב רקפת שבגליל.
בימים האחרונים, כשפאתנה ואחמד הגיעו למגרש לביצוע מדידות, הם מצאו דגל ישראל תלוי על הגדר שמפרידה בין השטח שלהם לזה של אחד השכנים. בני הזוג החליטו להוריד את הדגל, לקפל אותו ולהביא אותו למזכירות היישוב. ‘ביקשנו להעביר את זה למי שתלה את זה, בין אם מדובר באותו שכן או במישהו אחר’, הסבירו. ‘מי שתלה את הדגל הסיג את הגבול, נכנס למגרש שלנו ותלה את הדגל מתוך מגמה להרוויח הון פוליטי ולהציג אותנו כמתנגדים וגזעניים ולהתסיס את האווירה. לזה לא ניתן יד’.
בני הזוג הסבירו: ‘לא זרקנו את הדגל ולא השלכנו לפח אלא קיפלנו ולקחנו למזכירות. ניסינו להסביר כי זה לא מקובל שמישהו אחר ייכנס לשטח שלך בלי רשות ויתלה מה שהוא רוצה. אנחנו אזרחים והחלטנו על דעת עצמנו לבוא ולגור ביישוב אבל אנחנו לא ציונים’.
הנושא, כך הארץ, היה לשיחת היום ברקפת ובישובי הסביבה. וגם תגובה הגיעה מהמועצה האזורית משגב:
משפחת זבידאת בחרה להצטרף לרקפת – יישוב קהילתי, יהודי וציוני. זו בוודאי לא בחירה פשוטה. יום העצמאות ודגל ישראל הם סמלים חשובים ומרכזיים בזהות שלנו. היום, בערב יום הזיכרון, ומחר באזכרות ובבתי העלמין הדגל מורד לחצי התורן, ואחר כך ביום העצמאות אנו מניפים את דגל המדינה בגאון.
הסרת הדגל בידי הזוג זבידאת הותירה הרגשה קשה ביישוב. זה מעשה שלא ייעשה, לא בכלל ולא בערב יום הזיכרון בפרט. דגל המדינה הוא הדגל של כולנו. אנו לא יכולים לקבל הסבר להסרתו. יש כאן כישלון ערכי ומוסרי.
כישלון. ערכי. מוסרי. הדגל של כולנו. אין הסבר. מעשה שלא ייעשה.
ובכן, אני מודיעה בזאת שלו מישהו היה תולה על ביתי את דגל ישראל בלי לשאול אותי – הייתי עושה גם אני ”מעשה שלא ייעשה” ומורידה אותו. גם כל דגל אחר, אגב.
כי למען האמת, מי שעשה את המעשה הלא ייעשה הוא מי שתלה את הדגל בחצרה של משפחת זבידאת. ומי שלוקה אם לא בכישלון ערכי ומוסרי כי אז בכישלון להבין מושגי יסוד בדמוקרטיה, היא המועצה האזורית שהעבירה את התגובה הנ”ל.
הזוג זבידאת ודאי ידעו שהם מצטרפים ליישוב קהילתי יהודי וציוני. ולו היו מרשים לעצמם להסיר את דגלי ישראל מרשות הרבים ביישוב – הייתי אכן חושבת שזה מעשה לא ייעשה. גם לו היו מורידים את הדגל מביתו הפרטי של שכנם. לעומת זאת, אפילו בישראל עדיין לא העבירו חוק המחייב לתלות את דגל המדינה ברשות הפרט. בביתם ובחצרם רשאים כל אזרח ואזרחית – אפילו אם הם ערבים, שומו שמיים – להחליט אם הם רוצים לתלות את הדגל אם לאו. תליית דגל בחצרו של אדם בעל כורחו – שקולה להסרתו מביתו בידי שכן שזה לא מוצא חן בעיניו. ככה זה: יש הבחנה בין רשות הפרט לרשות הרבים. לידיעת המועצה האזורית משגב.
אבל ברור שבכך לא מסתכם העניין. לא מדובר בסתם אנשים הלוקים בהבחנה הזאת, ונוהגים על פי מה שהמשנה מכנה מידת הרָשָׁע: “שלי שלי ושלך שלי”. אני מרשה לעצמי לשער שאין אלה אנשים הרואים בכול את רשות הרבים או להיפך, את רשות הפרט שלהם. יש להניח שהם לא היו מתירים גישה לכל אחד לביתם הפרטי. אבל מגרשם הפרטי של אחרים נהפך פתאום, בעיניהם, לרשות הרבים. לא, בואו נדייק: מגרשם של ערבים. שהרהיבו עוז לבנות את ביתם ביישוב יהודי. הם אורחים כאן. ואנחנו נראה להם בדיוק מאיפה הוא משתין, הדג. שיבינו אחת ולתמיד מי הבעלבתים כאן. ברקפת ובמדינה.
זה מה שמותיר אצלי את ההרגשה הקשה. לא הדרך שבה נהגו בני הזוג זבידאת, שאם התיאור בעיתון נכון עשו זאת בנימוס וברגישות. אין ספק שיש כאן פרובוקציה. רק שהיא לא באה מצד משפחת זבידאת אלא מצד מי שהחליטו “לציין” אותם.
חג שמח.
קרוא וכתוב 
את צודקת כמובן אבל נותרתי עם תהיה מציקה: מה מזכירים לך כיסויי המראות ברכבים?
ואם היית אומרת את ההיפך, היית יכולה להמשיך להרצות, לחקור ולכתוב באותה קלות כמו היום?
יש כאן כישלון ערכי ומוסרי של המועצה האזורית משגב. מאכזב מאוד.
מהתמונה בכתבה ברור שהשכנים תלו את הדגל על הגדר המשותפת בצד שלהם, והרוח העיפה את הדגל לצד של משפחת זבידאת.
אף אחד לא נכנס לחצר של משפחת זבידאת. אף אחד לא עשה להם "דווקא", ומצער שהעיתונאים וגם את בחרתם להתעלם מהראיה הברורה שבתמונה ולהתלהם על לא כלום.
מצער שזו הדרך שמשפחת זבידאת בחרה להתנהל בה. הרי היו להם כמה אפשרויות פעולה: הפשוטה – לסובב את הדגל למקומו המקורי.
המסובכת – להסיר את הדגל ולהביא אותו למזכירות.
הפרובוקטיבית – להסיר את הדגל, להביא אותו למזכירות אבל לפני כן לצלם את הראייה המרשיעה ולשלוח לעיתונות. אני תוהה מדוע משפחת זבידאת בחרה בדרך הזאת. מדוע הם כל כך נחושים לריב עם השכנים שלהם.
נכון לגמרי!
ה"ראיה" סקרנה אותי וניגשתי לבדוק. מבט דקדקני יותר היה מביא אותך למסקנה שמישהו קשר את הדגל בצידו התחתון לגדר האבן, בצד של משפחת זבידאת, כפי שהרוח המנפחת את הבד מוכיחה. בכמה שטויות עוד נתעסק כדי לא להביט במראה?
לערבי בישראל יש בעיה אמיתית. גם אם הוא רוצה לשאת את סמלי המדינה, הרי סמלים אלה אינם פוליטיים או רשמיים של הדמינה כגוף משותף. אלה סמלים של הדת היהודית. הדגל הוא טלית התפילה עם מגן דוד, המנורה שהיא סמל דת יהודי מובהק. ההמנון שלא מזמן הייתה המולה סביב השופט ג'ובראן שלא שר אותו, כולם סמלים דתיים יהודיים פרטקולאריים מדירים. הם לא מותירים לערבי את אופציית הבחירה באם להזדהות עם הסמלים, הסמלים מדירים ומעידים שהרוב היהודי אינו רגיש כלל למיעוט. הדורסנות הזו מקורה באידיאולוגיה הציונית הרואה במקומיים נטל וגורם בלתי רצוי, בלי קשר למעשיהם או רצונותיהם (ראו את היחס לדרוזים למשל, שאינו שונה כלל מהיחס לשאר בני המיעוט הערבי). הרוב מכתיב, ובאופן חד-צדדי. המיעוט רק נענש. ללא קשר למעשיו או רצונותיו, הוא תמיד נענש
תודה
תודה לך נעמה על יושרך האינטלקטואלי ועל מקומו העיקבי של הסנטימנט המוסרי בהגותך. זהו אחד מתפקידיו של האדם הסוקרטי בחברה מתבהמת – להסיר מסכות, לחשוף את ערוות המלכות, ולעמת אותנו עם ערכי יסוד.
משגב וכרמיאל הם 2 מפעלים ציוניים מפוארים והיי-טקיסטים הנגועים בגזענות. אינני יודע אם היא ממארת או רק שפירה. כמחנך אני מאמין ופועל לעקירתה, נעזר בכלי הניתוח של הנאורות, של בג"ץ קעאדן, של מגילת העצמאות, של מוסר נביאי ישראל.
בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ביקשה משפחה נעימה וידידותית מדיר חנא להצטרף לישוב הררית במשגב. הם עברו בהצלחה יתרה את קורס המדיטציה שהיווה בזמנו את תנאי הקבלה לישוב הרוחני, וקיבלו המלצה חמה של ועדת הקליטה (ועדה שכללה אשת משפט מוכשרת תושבת הישוב).
ערב הבאת מועמדותם לדיון באספת הישוב, נכנסו כמה תושבים מוסמכי-ציונות למזכירות, והזהירו שקליטת משפחה ערבית בהררית "תהיה רק על גופתנו המתה". ועדת הקליטה דיווחה למשפחה, וזו נסוגה מבקשת המועמדות. גם אני צנחתי ברוחי, כי כמה חודשים קודם לכן, כאשר משפחתי ואני הגענו לוועדת הקליטה, שאלתי האם זה ישוב הסגור לערבים, ונענתי ע"י אשת המשפט יו"ר הועדה, שמממש לא, ובהררית הקליטה היא שיוויונית, למודטים.
כמה חודשים אח"כ, באירועי אוקטובר 2000, באינתיפאדת אל-אקצא, נקטלו 13 מפגינים ערביים (12 מהם אזרחי מדינת ישראל הדמוקרטית), ע"י כוחות הביטחון. קטילות אשר הוגדרו ע"י ועדת אור ככאלו שנעשו לא בנסיבות של סכנת חיים לצלפים וליורים. 5 מהנקטלים היו מהכפרים השכנים להררית: עראבה, סכנין, ומנדא.
באותו מרחב גאוגרפי-משפטי-אידאולוגי-גזעני, מונע כבר שנים, ראש עיריית כרמיאל המוכשר, ותיק הוותיקים משועי המוניציפאליה בארצנו הקדושה, חשמל ושירותי יסוד, מהקהילה הבדואית של כרמיאל, תושבי שכונת ראמיה, המתגוררים בבתים ישנים בתוככי שכונות רבין ומכוש, המפוארות ביותר בעיר (200 נפשות גברים, נשים, קשישים וטף).
כהיסטוריון למדתי שדמוקרטיה איננה פוליסת ביטוח להתנהגות נאורה ומכבדת זכויות אדם של שילטון רוב אתנוצנטרי ומיליטריסטי. ולעיתים עמים מאבדים את התנהלותם הדמוקרטית, ורק לאחר ימים רבים ודמים רבים – עשויה לחזור אליהם הדמוקרטיה.
אני מקווה שכפי שאנו אלופי העולם בטכנולוגיה וסטרטאפים, כך יקומו בקרבנו ובעמנו כוחות חינוכיים ומשפטיים עזי אומץ ותנופה – אשר ישמרו שגידול הגזענות בארצנו הקדושה, ישאר שפיר, ולא ממאיר.
הטיפשות כסובייקט: פעם אחרונה שבדקתי ללא מעט מדינות אירופה יש דגלים עם צלבים האם זה לא סמלים דתיים ומדירים?
בדיוק באותו עיתון פורסמה ידיעה על כך שבבית שמש לא תלו דגלים בגלל החרדים. אז לחרדים "מותר" מפני שהם "יהודים"?
"אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום-העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה" – תיאודור הרצל "מדינת היהודים".
בבחירת טלית כדגל החליטה מדינת ישראל כי היא בוחרת בסימן דתי ולא ב"סימן העבודה" כפי שביקש הרצל.
"זה יהיה מאוד לא הוגן מצדנו למנוע מאדם אחר – יהיו מוצאו, גזעו או אמונתו אשר יהיו – את הזכות להיות שותף בהישגים שלנו, אנחנו בעצמנו עומדים על כתפיהם של שאר עמי התרבות. אם מישהו רוצה לחבור אלינו, להכיר בסדר החברתי שלנו ולקבל על עצמו את החובות החברתיות שלנו, מגיע לו גם ליהנות מכל הזכויות שלנו, במלואן,,,היום כפר חדש ( שם בדוי של ישוב שיתופי – י.ב.מ.) הוא גן פורח, גן נפלא. טוב לחיות בו, אבל שימו לב – כל מה שנטעתם במקום הזה יהיה חסר ערך ויקמל, אם חופש המחשבה והביטוי, הנדיבות ואהבת הבריאות לא יפרחו בו".- תיאודור הרצל "אלטנוילנד".
הרצל ביקש לכבד כל אדם ואמונתו ולקבל אותו בקרבנו בתנאי שיקיים את החובות "החברתיות" ותו לאו. להיכנס לשטח של שכן – עבירת הסגת גבול, ולאכוף עליו לתלות דגל (כל דגל) הוא מעשה שאינו שונה במהותו ממעשי האינקביזיציה שחייבה יהודים לדקלם תפילות ולהצטלב בפומבי כסימן היכר לנאמנותם למלכי ספרד.
הטענה ש"הרוח העיפה את הדגל לצד של משפחת זבידאת" כפי שנטען באחת מהתגוביות לעיל מוטב היה אלמלא נטענה.
ובפראפרזה על דברי הרצל, נראה שרקפות לא יפרחו ברקפת והישוב יהפך ל"רקבת" אלא אם כן אנשים טובים יקומו ויביאו צר על מעשה הביריונות של אחד מקירבתם ויקבלו את משפחת זבידאת בחיבוק חם.
ושוב מהדהד קולו של חוזה המדינה: "שימו לב – כל מה שנטעתם במקום הזה יהיה חסר ערך ויקמל, אם חופש המחשבה והביטוי, הנדיבות ואהבת הבריאות לא יפרחו בו".
למען הגילוי הנאות – יצוין כי המגיב הוא יועץ משפטי של עמותת "אני ישראלי" הנאבקת על הכרת הלאום הישראלי, בלי הבדל דת, גזע ומין.
אוקיי, ואחרי שכולכם הוכחתם שאתם צדקנים… מה לגבי האפשרות שבני הזוג הערביים, כמו גם בני הזוג קעדאן בקציר, עשו את מה שעשו בשליחות ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל והקרן לישראל חדשה, ולא סתם ככה בגלל שמצאה חן בעיניהם רמת החיים ביישוב הציוני הקהילתי? מותר להעלות אפשרות זו? לחשוב עליה?
ומה לגבי השאלה — מדוע לערבים מותר לגור ביישוב יהודי וליהודים אסור לגור ביישוב ערבי? אירדנטיזם זו זכות של הערבים בלבד? הרשו לי לגחך.
למה לעצור כאן?
אני חושב שהם נשלחו ע"י ברגותי ומשמרות המהפכה האיראניים.
והאם אתה מכיר מקרים רבים של יהודים שקצה נפשם ברמת החיים ביישוב הציוני הקהילתי, חצו את הכביש לכפר הערבי וסולקו ממנו?
רשאי להמשיך לגחך.
(ותהייה – האם לא יכלת להביע את חוסר הסכמתך למה שנעמה כתבה בלי לפתוח באמירה שכולם כאן צדקנים? אבל לא יכלת לבסס טיעון בלי להתחיל בהגכחת והקטנת שאר המתדיינים?)
יוני, אני ניסיתי פעם להירשם לפרוייקט בנה ביתך באום אל-פחם ואמרו לי שזה רק לתושבי המקום. יהודים אחרים ניסו לרכוש דירות בכפרים ערבים וחטפו מכות ואיומים. לך נראה שלחיות בכפר ערבי זה נורא ואיום כי אתה כנראה צפונבון מצוי אבל יש אנשים שחושבים שזה דווקא פיתרון נוח. ערבים מאום אל-פחם שבאו אלינו לקציר לא האמינו שאנחנו גרים בכאלה בתי דיקט עלובים ושסביב זה עושים את כל הרעש על קולוניאליזם יהודי.
אתה יכול לגחך כמה שתרצה, המשפחות האלה אכן פועלות בתיאום עם ההנהגה הערבית. מה לעשות? ככה זה. אולי יום אחד כשתחווה חוויה בנוסח תרפ"ט ייפול לך האסימון אבל אני מסופק.
זה פשוט לא נכון. יהודים רכשו בתים באבו-גוש למשל וסטודמטים יהודים גרים בעוספייה.
תודה רבה נעמה.
וגיל – אני אחסוך ממך מה אני חושב שאתה הוכחת בטענה שכל ניסיון של ערבים לשפר את איכות חייהם הוא מהלך פוליטי מתוחכם וקונספירטיבי, ולא פשוט רצון לשפר את איכות חייהם, לא לחיות עם ביוב ברחובות, לשלוח את ילדיהם לבתי ספר טובים בהם המדינה אשכרה מוכנה להשקיע משאבים (בניגוד לבתי הספר הערביים, שתנאי התחזוקה שלהם תואמים אולי את מדינות העולם השלישי). אבל הכי מגניב היא הטענה של הימנים הבורים לפי ליהודים "אסור" לגור ביישוב ערבי. לא רק זה ש"מותר" להם, הם גם עושים זאת כל הזמן. גם אם נעזוב את ההתנחלויות הקמות תחת כל עץ זית רענן ששתל פלסטיני לפני 100 שנה, מה בדיוק קורה בשייח' ג'ראח, בעג'מי, בסיוואן, בלוד ובעכו? לא רק זה שיהודים באים "לגור", מדובר בעמותות של "יהודים דתיים" שקונים אדמות כדי בלב שכונות ערביות להקים משכנות ליהודים (דתיים) בלבד. אז מי כאן רוצה לשפר את איכות החיים, ומי כאן עושה מהלך פוליטי? אגב, במקרה הצורך (כמו בסילוואן), מדינת ישראל גם מממנת שמירה על בתי התושבים הללו, מכספי המיסים שלי (ושלך, אבל לך בטח לא אכפת), בסכומים העולים על כל מה שהיא השקיעה בדיור הציבורי (שקיים, אגב, ליהודים בלבד).
אמיר, עובדה ידועה היא שיהודי שינסה להתיישב בכפר ערבי יישחט וביתו יישרף. נסה אתה לקנות בית באום אל-פחם או בכל כפר ערבי אחר, אם בתוככי מדינת ישראל, אם מזרח ירושלים או יו"ש. יש יהודים שלא מוכנים לקבל את המצב הזה וקונים בדרך-לא-דרך בתים, והם אכן נזקקים לתמיכה של עמותות ולשמירה צמודה בכדי שלא יישרפו עם ילדיהם. זה קורה בעיקר בירושלים ובמקומות שנחשבים לקדושים.
מדוע בני הזוג זביידאת לא צריכים שמירה? למה שלא יחששו לחייהם כמו יהודי שקונה בית אצל ערבים? לגבי לוד, עכו, יפו — מה שקורה זו התנכלות של ערבים ליהודים שכוללת אלימות קשה ביותר, שלא מעניינת אותך ואת "ארגוני הזכויות" שלכם כלל, כי זו אלימות לגיטימית של ילידים מנושלים לדעתכם, או משהו פרברטי מהסוג הזה.
זביידאת וקעדאן הם שלוחות של השייח' רא'אד, הייתי פעיל מאוד בנושא הזה כשגרתי בקציר ואין פה בכלל ספק שמדובר בפרוייקט לאומני. אולי אתה חושב שהערבים לא מסוגלים לתכנן מהלכים לאומניים? אז מי הגזען?
אגב, עוד אדם נחמד שבא לגור בקציר היה אורי דייוויס, אחרי שניסה להעביר את הבית שבנה עבורו קבלן מאום אל-פחם, אל הקבלן (בימ"ש לא קיבל זאת וקבע כי היתה כאן מרמה). האם לדעתך גם הוא לא איש פוליטי? אדם נוסף שקנה בית באותו זמן כמו קעדאן הוא עו"ד תאופיק ג'בארין מאום אל-פחם, איש פוליטי. בנוסף עודדו זוגות ערבים לשכור דירות בקציר. מקורותי באום אל-פחם סיפרו לי כי הפרוייקט נקרא אצלם "כיבוש קציר".
ונניח שכן, אז מה? במה זה שונה מ"ייהוד הגליל" שלא לדבר על התנחלויות ושכונות יהודיות במזרח ירושלים.
גיל, הצלחת לכתוב ולכתוב ולא לענות. חוץ מאמירות ריקות המתבססות על כך ש"עובדה ידועה היא",, "מקורותיי מוסרים לי ש…", "אין ספק ש…" – הכל קלישאות ריקות מתוכן, עטופות בשכבה עבה של גזענות מתפרצת. ברור שערבים מסוגלים למעשים פוליטיים, ואני חושב שערבי שלא פועל באופן פוליטי ולא אלים (בניגוד לפעולות הפרובוקציה האלימות של הימין בכל מקום אליו הם מגיעים) הוא חסר אחריות. אבל מה לעשות, אני מכיר (כן, גם לי מותר "להכיר") לא מעט ערבים שפושט רוצים חיים נעימים של בני המעמד הבינוני, עם רמת חיים סבירה. וראה איזה פלא, זה בדיוק מה שעאדל קעדאן, ראש צוות במחלקה הכירורגית בבית חולים, אומר שהוא רצה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2913841,00.html
וזה כל מה שרוצים בני הזוג זבידאת, אדריכלים שלמדו בבצלאל – להתערות בחברה הישראלית, לחיות חיים שלא דוחפים להם את הלאומנות הישראלית בגרון, את התחושה שהם שונים, שלא לומר – נחותים. אבל אנשים כמוך, וכמו האידיוט שתלה להם דגל על השטח שלהם – לא ייתנו לזה לקרות. אתם תמשיכו עם הסטריאוטיפים הגזעניים לפיהם הערבים הם אלו שרוצים לשחוט את היהודים, בהתעלם מאלפי אוהדי כדורגל שצועקים מוות לערבים, ממאות פעילי כך שצועדים ביפו, בעכו ובאום אל פחם עם צעקות זהות, ושאותם פעילים מצליחים להעביר חוקים בצלמם ובדמותם בכנסת. ואיזו דמות מכוערת זו.
גיל רונן, לי נראה שיהודי שיחליט משום מה לעקור לכפר ערבי מתחייב בנפשו בעיקר בגלל התשתיות העלובות שהמדינה מאפשרת לרוב הכפרים האלה, בשם עיקרון השוויון-ליהודים-בלבד. במלים אחרות: למה שיהודי ירצה לעשות דבר כזה?
בינתיים, בשטחים הכבושים ובתוך ישראל הרשמית יושבים יהודים רבים על אדמות פלסטיניות. מי שלח אותם?
בנוגע לטענה שהדגל עף בטעות למגרש השכן, כפי ש"רואים בבירור בתמונה" – אני בטוחה שהשכנים היו מזכירים את העניין הפעוט הזה לו זה היה המצב…
התשתיות העלובות הן כאלה כי הכל שם מושחת והגבייה היא לא גבייה. לא גובים ארנונה אז אין תשתיות. אבל יש גם בתים מרהיבים, ויש שכונות פאר כמו עין איברהים באום אל פחם, ובכלל באוכלוסיה הערבית שיעור בעלי בתים צמודי קרקע גבוה בהרבה מאשר אצל היהודים. לא תראה ערבים שחיים בהמוניהם כמו היהודים בבתים טרומיים למחצה, או בשכירות, או ברבי קומות כמו סרדינים.
לרגע קצר (בפרט עם הכותרת המטעה) כבר הייתה לי הרגשה מלבבת שמישהו כאן בארץ הזאת הולך לעשות באמת כתבה אמיתית ואמיצה על יהודים שהיו פעם ציונים ועכשיו חושבים אחרת..
ומתוך אותה אידאולוגיה החליטו לא לתלות דגל..מה הם מרגישים כשסביבם מתנוססים כל הדגלים הגאים והם..מוטב להם שישתקו.
1. השאלה "למה ירצה" היא מיותרת. העובדה היא שבבג"צ אביטן (1984) נקבע שאסור לו (זה היה יישוב בדואי בנגב, לא אום אל פאחם).
2. אם הדיון כאן משפטי אז אין מקום לדיון על התקציב שמופנה לשמירת בטחונם של תושבים שגרים בבית אותו רכשו כדין.
כל מניעה כזו של אזרח לגור במקום מסוים בגלל שזה יגרום לאלימות – רק מלמדת את הציבור שאם הם לא רוצים משהו – כל מה שהם צריכים לעשות זה לאיים (וכמובן לקיים) באלימות.
אם המדינה רוצה לשמור על בטחונם – שתתכבד ותציב 200 שוטרים שיעצרו כל תוקף ושופטים שיכניסו אותו לכלא.
3. אני לא יודע למה הטיעון שהדגל נתלה מהצד השני של הגדר "מוטב היה שלא ייאמר". קשה לשפוט לפי התמונה, אבל זו אפשרות סבירה. אני לא חושב שאם לך תשובה טובה זה לא אומר שלא צריך להעלות את הטיעון.
במילים אחרות, לדעתי דווקא ה"מוטב היה שלא ייאמר" מוטב היה שלא ייאמר.
אבל בלי שום קשר-
3. נראה לי שכל הכתבה המקורית הזו דווקא מוכיחה את הטיעון הראשון של תושבי רקפת – המשפחה לא מתאימה למרקם החברתי של הישוב הקהילתי אם דגל שתלוי ביום העצמאות על גדר המפרידה בין שני בתים (ולצורך הטיעון הזה הכייון ממנו נתלה הדגל לא רלוונטי) גורם לסכסוך שכנים שמגיע לכותרות העיתונים.
נראה לי – אם אינני טועה ואני מאוד מקווה שאני טועה, שאתה מאיים על משפחת זבידאת בפגיעה פיזית. לפני כשבוע היה יום השואה ולאיים על מישהו על רקע השתייכות אתנית מזכיר לי תמונה שראיתי ב"יד ושם" – שלט שהוצב בשנות ה- 30 המוקדמות בכניסה לישוב קטן באיזה מקום במרכז אירופה בו נאמר: "יהודים הנכנסים למקום מסתכנים על אחריותם".
בעניין אביטן הבדואיים לא התנגדו, ממשלת ישראל הייתה המתנגדת.
גם הם בסך הכול לא התאימו למרקם החברתי :
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-53676-00.html
יופי. הרמה הסטנדרטית של הטיעונים נשמרת. רק שכחת לצווח שאני רצחתי את רבין.
הגזענות היחידה כאן היא שבג"צ מניח שכל הערבים רוצחים, לכן אסור ליהודים לגור איפה שהערבים לא רוצים אותם (וזה שממשלת ישראל היא זו שהתנגדה זה טיעון מיותר. טוב. אז שתתנגד גם ברקפת והכל יהיה בסדר). אני לא אומר שהם לא צודקים. ומהדברים שלכם עולה שגם אתם מסכימים.
אבל רק שיהיה ברור – אם אוסרים על יהודים לגור בכפרים ערביים בטיעון של שמירה על חייהם, מניחים שהערבים רוצחים ובורחים מהתמודדות עם איומי האלימות.
ד"ר נעמה המכובדת !
האם יצא לך פעם כחוקרת לחשוב מחוץ למבחנה שלך מי הוא הגוף שעומד ותומך כספית בזוג התמים זבידאת מרקפת ???
אנא בטובך Think big
האם יתכן שהזוג זבידאת משמשים כפיונים במשחק סמוי שמופעל בשלט-רחוק ע"י עב"מים,
דהיינו ערבים בלתי-מזוהיים עם חלומות זדוניים ורטובים בשיתוף "הארץ" ???
קשה לי להאמין שהם באמת היו רוצים לעשות לעצמם "סיפתח" כזה עם השכן בגדר המשותפת
וכל תושבי רקפת, אילמלא הלחץ והרוח הגבית שמופעלת עליהם אליבא דה עב"מים מהחלל החיצון,
רצוי היה מכבודך העוסקת גם במחקר תבררי היטב האם משפחת זבידאת בתמימותה נפלה קורבן
למזימות ניסתרות, והיא נימצאת עדין בלחצים או סחיטות,???
אנא בחסדייך,עזרי להם להיחלץ מזה למען יחסי שכנות טובים בעתיד,
וכאשר המבחנה שלך תיתייצב ,תוכלי להבחין בתחתית במישקע אפור, ותגיעי למסקנה שהכל נוצר
בגלל -הרוח,