קרוא וכתוב

רוז’ה גארודי, שנפטר לפני ימים אחדים בגיל 98, הורשע בשנות התשעים של המאה שעברה על הכחשת שואה. זאת על-פי חוק Fabius-Gayssot, שהעבירה ב-1990 הממשלה הסוציאליסטית הצרפתית. גארודי, הוגה דעות, קומוניסט לשעבר שהיה לדברי ההיסטוריון מישל וינוק אחד מראשי “המשטרה האינטלקטואלית” של המפלגה עד שזאת סילקה אותו משורותיה ב-1970 (בין השאר בעקבות ביקורתו על פלישת בריה”מ לצ’כוסלובקיה), פעיל ברזיסטאנס שהיה למכחיש שואה והתאסלם. הוא הועמד לדין על ספרו ‘המיתוסים המכוננים של ישראל’ וביתר דיוק על המיתוס של ששת המיליונים שהוא מפתח בו. לא רק שהמיתוס של רצח ששת המיליונים מעולם לא הוכח, טען גארודי, אלא שלא התרחש ג’נוסייד בזמן המלחמה.

האם יש להפליל הכחשת שואה? ומה היחס בינה לבין חופש הביטוי? על כך כאן.
ויש גם הכחשות נוספות. חומסקי (שהגן על חופש הביטוי של פוריסון להכחיש שואה) על סרברניצה, למשל.