• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« היפרמות
אי-הצבעה: הזכות, הראוּיוּת והתבונה »

הצד שמנגד: ובחרת בחיים

19 בינואר 2013 על-ידי נעמה

ילדת הביצות מאת שיבון דואד. מאנגלית: יחיעם פדן. הקיבוץ המאוחד/ספרית פועלים 2012, 302 עמ'.

צפון אירלנד בזמן "הצרות" (troubles) – כפי שכינו אותן הבריטים ביבושת אופיינית – היא הזירה שבה מתרחשת עלילת הספר. סמוך מאד לגבול עם הרפובליקה האירית. שנות ה-80 של המאה ה-20 הן אחד משיאי המאבק של צבא השחרור האירי (IRA) בבריטניה ושל הסכסוך הפנימי האלים בין שתי הקהילות בצפון, הקתולית והפרוטסטנטית, בשאלת העתיד של ששת המחוזות. חלק מאסירי המחתרת האירית פתחו בשביתת רעב בתביעה שיוענק להם, בין השאר, מעמד של אסירים פוליטיים. עבור עשרה מהם היתה זאת שביתה עד מוות.

פרגוס לומד לבחינות הסיום של בית הספר. שלושה ציוני 8 יעניקו לו את האפשרות לנסוע ללמוד רפואה בסקוטלנד. בינתיים הוא גם לומד נהיגה עם דודו ורץ בהרים. באחד מסיוריו המשותפים עם הדוד טאלי הוא מגלה את הגופה. מהר מתברר כי לא מדובר בגופה הקשורה למאבק האלים המתחולל באלסטר, לא קורבן של הפרובוס כפי שמניח פרגוס מיד. אבל המאבק הראשון אודותיה דווקא קשור בעקיפין: האם היא התגלתה בצפון אירלנד או ברפובליקה? בסמכותה של איזו רשות?
פרגוס עובר יום יום בריצתו על-יד הביתן של המשמר הבריטי במחסום הגבול. אבל אפשר בקלות לעקוף אותו דרך ההרים. ומישהו רוצה גם להשתמש ביכולת הזאת, ובכך שפרגוס איננו מושך תשומת-לב בריצתו. בצפון אירלנד כל אחד מגויס. גם פרגוס, להעביר חבילות מצד לצד. פרגוס לא רוצה להיות מגויס למאבק הזה. ולא מעורב. הוא רוצה לצאת מצפון אירלנד וללמוד רפואה. אבל אחיו ג'ו יושב בכלא. ולאחרונה הצטרף, למגינת לבה של משפחתו, לשובתי הרעב. מצבו הולך ומתדרדר. הם חוששים לחייו. וקרע נקרע במשפחתם. האב מסרב לנסות לשכנע את ג'ו להפסיק, ואילו אמו עושה זאת בכל דרך. אם יעביר פרגוס את החבילות, הובטח לו, תרד הוראה מהנהגת המחתרת לג'ו להפסיק את שביתתו. וגו', הוא על סף מוות. האם יש לחופש מחיר, שאותו ראוי לשלם? האם מוות יכול להיות מחיר כזה, והאם הוא בכלל ישנה את המציאות הפוליטית שבה, כפי שאומר לו דודו, כולם נהפכים לפנאטיים? אבל ג'ו. ג'ו שלו.
פרגוס חצוי. הוא מוטרד מתוכנן של החבילות שהוא מעביר. מה יש בהן? חומר נפץ? הוא איננו מוכן לקחת חלק בהריגת חפים מפשע. מה יש בחבילות לא מגלים לו, אך מתחייבים בפניו כי מדובר בפעולות שיעדיהן "לגיטימיים בלבד". קשר שהוא יוצר עם אחד החיילים במחסום מגלה בפניו את הצד האנושי גם של הבריטים המגיעים לשטר בצפון אירלנד. ופרגוס רוצה לעצור את ה"משחק" שאליו הוכנס. להפסיק לקחת בו חלק. הספר מסתיים במילים "הצד שכנגד". חלק גדול ממה שלומד פרגוס הוא על מורכבותם של שני הצדדים. ועל כך שלעתים מבט מן הצד שכנגד מאפשר את הפרספקטיווה הרחבה הנדרשת לראייה צלולה. של מה שחשוב באמת.

למעשה יש בספר שני צמדי סיפורים. האישי והלאומי נשזרים זה בזה. סיפור המאבק שפרגוס מוצא עצמו נגרר למעורבות בו בעל כורחו, והתבגרותו האישית, על הקשר שנוצר בינו לבתה של המדענית החוקרת את הגופה, שמגיעה עם אמה למקום. סוג של ספר חניכה, המתאר מהלך שבו נפקחות העיניים. בכמה מובנים. לראות את הדברים לא כפי שנראו בתחילה. צמד שני הם סיפור ההווה וסיפור העבר, הנכרכים דרך הגופה שנמצאת. המתוארכת לתקופת הברזל והשתמרה באופן מדהים הודות לביצת הכאבול שבה שהתה. כיצד מתה? קורבן של מי או של מה היתה? סיפור העבר מוביל ומאיר את סיפור ההווה, לעיתים מופיע לפרגוס בחלומותיו, יוצר מקבילות בין קהילות וחייהן. מי בוחר במוות ומי בחיים, ועבור מי? מי משקר ולמה? ומי מקריב עצמו עבור מטרות גדולות יותר? בסוף יש בחירה. בחירה היא קשה במיוחד כשהיא מתערבת בחיי אחרים. אבל פרגוס למד שלפעמים החטא הגדול יותר הוא דווקא לא להתערב.

Siobhan Dowd, Bog Child

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, ילדת הביצות, צפון אירלנד, שיבון דואד | תגובה אחת

תגובה אחת

  1. ב- 26 בינואר 2013 בשעה 08:37 יחיעם פדן

    תודה לך, נעמה על הכתבה האוהדת. גם בעיני הספר נהדר ויש בו מסר ברור – מתוך הוויכוח; ובעיני שותפתי לעריכת מפרש (סדרת הספרים) יכול הספר לתרום לשיח בין מי שרוצים להשכין שלום אמת, ולכן היא פועלת לאסוף תרומות שיאפשרו לתרגם אותו גם לערבית! יחיעם פדן



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie