קרוא וכתוב

ילדת הביצות מאת שיבון דואד. מאנגלית: יחיעם פדן. הקיבוץ המאוחד/ספרית פועלים 2012, 302 עמ'.

צפון אירלנד בזמן "הצרות" (troubles) – כפי שכינו אותן הבריטים ביבושת אופיינית – היא הזירה שבה מתרחשת עלילת הספר. סמוך מאד לגבול עם הרפובליקה האירית. שנות ה-80 של המאה ה-20 הן אחד משיאי המאבק של צבא השחרור האירי (IRA) בבריטניה ושל הסכסוך הפנימי האלים בין שתי הקהילות בצפון, הקתולית והפרוטסטנטית, בשאלת העתיד של ששת המחוזות. חלק מאסירי המחתרת האירית פתחו בשביתת רעב בתביעה שיוענק להם, בין השאר, מעמד של אסירים פוליטיים. עבור עשרה מהם היתה זאת שביתה עד מוות.

פרגוס לומד לבחינות הסיום של בית הספר. שלושה ציוני 8 יעניקו לו את האפשרות לנסוע ללמוד רפואה בסקוטלנד. בינתיים הוא גם לומד נהיגה עם דודו ורץ בהרים. באחד מסיוריו המשותפים עם הדוד טאלי הוא מגלה את הגופה. מהר מתברר כי לא מדובר בגופה הקשורה למאבק האלים המתחולל באלסטר, לא קורבן של הפרובוס כפי שמניח פרגוס מיד. אבל המאבק הראשון אודותיה דווקא קשור בעקיפין: האם היא התגלתה בצפון אירלנד או ברפובליקה? בסמכותה של איזו רשות?
פרגוס עובר יום יום בריצתו על-יד הביתן של המשמר הבריטי במחסום הגבול. אבל אפשר בקלות לעקוף אותו דרך ההרים. ומישהו רוצה גם להשתמש ביכולת הזאת, ובכך שפרגוס איננו מושך תשומת-לב בריצתו. בצפון אירלנד כל אחד מגויס. גם פרגוס, להעביר חבילות מצד לצד. פרגוס לא רוצה להיות מגויס למאבק הזה. ולא מעורב. הוא רוצה לצאת מצפון אירלנד וללמוד רפואה. אבל אחיו ג'ו יושב בכלא. ולאחרונה הצטרף, למגינת לבה של משפחתו, לשובתי הרעב. מצבו הולך ומתדרדר. הם חוששים לחייו. וקרע נקרע במשפחתם. האב מסרב לנסות לשכנע את ג'ו להפסיק, ואילו אמו עושה זאת בכל דרך. אם יעביר פרגוס את החבילות, הובטח לו, תרד הוראה מהנהגת המחתרת לג'ו להפסיק את שביתתו. וגו', הוא על סף מוות. האם יש לחופש מחיר, שאותו ראוי לשלם? האם מוות יכול להיות מחיר כזה, והאם הוא בכלל ישנה את המציאות הפוליטית שבה, כפי שאומר לו דודו, כולם נהפכים לפנאטיים? אבל ג'ו. ג'ו שלו.
פרגוס חצוי. הוא מוטרד מתוכנן של החבילות שהוא מעביר. מה יש בהן? חומר נפץ? הוא איננו מוכן לקחת חלק בהריגת חפים מפשע. מה יש בחבילות לא מגלים לו, אך מתחייבים בפניו כי מדובר בפעולות שיעדיהן "לגיטימיים בלבד". קשר שהוא יוצר עם אחד החיילים במחסום מגלה בפניו את הצד האנושי גם של הבריטים המגיעים לשטר בצפון אירלנד. ופרגוס רוצה לעצור את ה"משחק" שאליו הוכנס. להפסיק לקחת בו חלק. הספר מסתיים במילים "הצד שכנגד". חלק גדול ממה שלומד פרגוס הוא על מורכבותם של שני הצדדים. ועל כך שלעתים מבט מן הצד שכנגד מאפשר את הפרספקטיווה הרחבה הנדרשת לראייה צלולה. של מה שחשוב באמת.

למעשה יש בספר שני צמדי סיפורים. האישי והלאומי נשזרים זה בזה. סיפור המאבק שפרגוס מוצא עצמו נגרר למעורבות בו בעל כורחו, והתבגרותו האישית, על הקשר שנוצר בינו לבתה של המדענית החוקרת את הגופה, שמגיעה עם אמה למקום. סוג של ספר חניכה, המתאר מהלך שבו נפקחות העיניים. בכמה מובנים. לראות את הדברים לא כפי שנראו בתחילה. צמד שני הם סיפור ההווה וסיפור העבר, הנכרכים דרך הגופה שנמצאת. המתוארכת לתקופת הברזל והשתמרה באופן מדהים הודות לביצת הכאבול שבה שהתה. כיצד מתה? קורבן של מי או של מה היתה? סיפור העבר מוביל ומאיר את סיפור ההווה, לעיתים מופיע לפרגוס בחלומותיו, יוצר מקבילות בין קהילות וחייהן. מי בוחר במוות ומי בחיים, ועבור מי? מי משקר ולמה? ומי מקריב עצמו עבור מטרות גדולות יותר? בסוף יש בחירה. בחירה היא קשה במיוחד כשהיא מתערבת בחיי אחרים. אבל פרגוס למד שלפעמים החטא הגדול יותר הוא דווקא לא להתערב.

Siobhan Dowd, Bog Child

כל ביקורות הספרים