• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« השדיים של ג’ולי מופקעים
פתוח-סגור: וביום השביעי שבת ויינפש »

Coup d’état והמעודדים

4 ביולי 2013 על-ידי נעמה

המתרחש במצרים מרתק ומעלה חששות בה בעת. אך הן ההתפתחויות הן התגובות להן, מעוררות דז'ה-וו. גם אחרי הפגנות "האביב המצרי", כשהצבא התערב ולקח את השלטון, צהלו המעודדים מיציע הפייסבוק הישראלי (שאם הצבא הישראלי היה מתערב כך היו קצת פחות מרוצים, יש לשער..). זה אכן היה, כך חשבו אז, רק זמני. הנה, התקיימו בחירות דמוקרטיות, נבחר נשיא (לא לטעמי, אם יש צורך לומר, אבל לא השתתפתי בבחירות. וברמה עקרונית יותר, בהליך דמוקרטי התוצאה נקבעת ע"י ההליך עצמו, ולא נקבעת או נשלטת מראש). ועכשיו שידור חוזר: העם אינו מרוצה, הצבא מתערב. הוא מסלק את מורסי – מנהיג נבחר בבחירות דמוקרטיות, לא מיותר להזכיר שוב – ועוצר אותו במעצר בית. ושוב צהלה בפייסבוק. (פייסבוק הוא לא ראיה לכלום? ספרו את זה לפוליטיקאים שמנהלים שם את המדינה, לצערי). לפעמים הצהלה מסויגת (הם מסבירים לנו בכובד ראש שזה הרע במיעוטו); אבל לפעמים בלי שום הסתייגויות, פשוט מברכים את העם המצרי באיחולי מזל טוב.

ובכן, מזל טוב על מה? דמוקרטיה בהחלט איננה רק קבלת רוב בקלפי. אבל – וזה אבל גדול שיש לזכור – הדחה אלימה של מי שכן קיבל רוב בקלפי בוודאי איננה דמוקרטיה. ועוד כשהיא נעשית בידי הצבא. אז כן, המצב במצרים מורכב. אבל המהלך האחרון מצביע על תופעה המוכרת ממדינות שנשלטו שנים רבות בידי דיקטטורות, על כל השינויים המתחייבים. כל אחת לפי אופייה ומאפייניה. רובן לא בדיוק מצליחות לעבור להיות דמוקרטיות ממש. במקרה של מצרים, נראה שהצבא ממשיך לשלוט שם, בין אם בקדמת הבמה בין אם ברקע. ולהדחת מנהיג נבחר בידיו מתאים יותר לקרוא Coup d’état. הפיכה צבאית. גם אם היא נעשתה "בשם העם" (כמו כמעט כל המהפכות המוכרות לנו, כמובן… וכמה נוח לשכוח שזה אותו צבא שבעזרתו השליטה הדיקטטורה הקודמת את כוחה).

הצהלה של פעילים חברתיים או סתם מתקדמים בעיני עצמם נוכח סילוקו של מורסי בידי הצבא איננה מובנת במקרה הטוב ומדאיגה במקרה הרע. מחלקם באמת קשה לצפות ליותר. יש בהם כאלה שקראו גם אצלנו לכך שההפגנות ייערבו הפרות חוק ואף אלימוּת (לפחות כלפי רכוש ולעיתים אולי יותר). כי גם כאן צריך מהפכה! אבל מחלקם כן אפשר לצפות ליותר.
מה בעצם הציפייה של כל הצוהלים, שההפגנות כאן על סדרי העדיפויות הכלכליים-חברתיים ועל שינוי השיטה, שלא הצליחו למרבה הצער להביא לתוצאה המקוּוה בקלפי, יגרמו לגנץ להכניס את ביבי למעצר בית ולהכריז שגרוניס, נניח (אה, רגע, את זה הם יאהבו פחות), הוא ראש הממשלה?

הפגנות וצורות אחרות של מעורבות חברתית ואזרחות פעילה הן בוודאי אמצעי לא רק לגיטימי אלא אף חיוני כדי להשפיע על השלטון וסדר העדיפויות שלו. "דמוקרטיה איננה מסתכמת במימושה של זכות ההצבעה בקלפי אחת לארבע שנים. את ההשפעה שלנו צריך לתרגל מדי יום, בכל הכלים האזרחיים העומדים לרשותנו." כתבתי כאן. אבל הדחת מנהיג נבחר על-ידי הצבא איננה "כלי אזרחי" לגיטימי. "את הנבחרים מחזירים הביתה רק האזרחים", כתבתי במקום אחר. יש מגוון אמצעים דמוקרטיים לגיטימיים להפעלת לחץ על השלטון. אבל שלטון דמוקרטי מחליפים בקלפי. ככה זה. מוטב לספור ראשים מלכרות ראשים, כבר הזכרתי בפוסט קודם.
ומי שעניינים מהותיים/עקרוניים לא מעסיקים אותו, כדאי שיזכור שהחלפה בכוח של שלטון יכולה לעבוד לכל הכיוונים. היא לא מחליפה רק את זה של “הרעים”.

ועוד לא אמרנו אף מלה על כל ההרוגים ועל הנאנסות בכיכר תחריר. Human Rights Watch כינה את התופעה האחרונה ‘מגפה של אלימות מינית‘. אבל ככה זה, אתם יודעים. כמו בכל מהפכה. כשחוטבים עצים ניתזים שבבים…

עוד בנושא: בקרוב הגיליוטינות

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות | מתויג דמוקרטיה, מהפכה, מורסי, מצרים, סטלין |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
    • מי יגן על החולים?
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie