• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« כמה זה בסולם בית הקלפים? ולמה נזכרת רק עכשיו?
עסקת פולארד: משמורת על הילדים של השופט »

משפט אולמרט: שמח או עצוב?

1 באפריל 2014 על-ידי נעמה

בשולי הדיון הציבורי אתמול בעקבות הכרעת הדין במשפט הולילנד, ביטאו מגיבים את תחושתם שזה “יום עצוב”, “יום שמח”, ”יום עצוב-שמח” וכיו”ב. היו בהם גם שהתייחסו להתייחסויות האמוטיביות של זולתם והסבירו מדוע הם חולקים עליהן או מסכימים איתן.

ובכן, שמח או עצוב? כמובן ש”עצוב-שמח” (או “שמח-עצוב”) מושך את הלב: הוא מכיל הכול, מורכב ואמביוולנטי. אבל ה”ציון” שלי הוא “שמח”. וזאת למה?

העצב הוא על מה שקרה במציאות. על השחיתות הפושה במסדרונות של רשויות השלטון. על כך ש(חלק מ)נבחרינו, עד לראש הפירמידה, מוכרים אותנו לכל המרבה במחיר. העצב הוא על תמונת המצב שנפרשה במשפט הולילנד ובמשפטים אחרים (שבחלקם היתה הכרעה אחרת) – הרבה קודם להכרעת הדין של דוד רוזן אתמול. והיא היתה כזאת גם בלעדיה. איזו מדינה…

אז לשמחה מה זו עושה? השמחה היא על כך שאותה מדינה עצמה שבה נפרשת לעינינו תמונה כה עגומה, משכילה ומצליחה להביא את נבחריה ושאר פושעים לבית המשפט. ולהרשיעם כשנמצאות הראיות לכך. בלי להדר פני גדול. השמחה היא שיש דין ויש דיין. לפחות במקרה זה, שאין להקל בו ראש. השמחה היא שעל ההתנהלות הלא-מוסרית והעבריינית הזאת יש כיום חותם פלילי של בית משפט. ושלמציאות העצובה הזאת יש גם תג מחיר. איזו מדינה!

זה עדיין לא הסתיים. אבל מותר גם לשמוח ביום כזה.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בחוק ואתיקה | מתויג אהוד אולמרט, דוד רוזן, משפט, משפט הולילנד, שחיתות, שמחה | 2 תגובות

2 תגובות

  1. ב- 1 באפריל 2014 בשעה 15:22 nina ramon

    הבעיה המטרידה היא שה"יש דין ויש דיין" הוא תלוי מקום.


  2. ב- 1 באפריל 2014 בשעה 18:19 גולדבלט משה

    מדוע אני עצוב?
    אני עצוב מאחר וברור לי שפרשת הולילנד היא חריג הואיל והמעורבים בה התנהגו בטיפשות ובחוסר זהירות רבה, שאינה מאפיינת בדרך כלל את השחיתות בצמרת הפוליטית בראש ובראשונה על ידי אי קניית עד המדינה בזמן הנכון ומעבר לכך על ידי שאפשרו שכסף יעבור מהמשחד למשוחד או מקורבו באופן די ישיר.

    השחיתות המקובלת מתבצעת בדרך אחרת וללא עקבות מפלילים. היא כוללת למשל עורכי דין מפורסמים שמעניקים שירותים משפטיים ללא תמורה [חסיון עו"ד לקוח] ומקבלים עבודה משפטית מכניסה במיליונים ממשרדי הממשלה והעדפה עניינית ללקוחותיהם [רמז תבדקי מי מתגייס עכשיו לטובת אולמרט]. היא כוללת פקידות בכירה שלא אוכפת רגולציה ואחר כך ,לאחר צינון מינימלי, מוצאים אותה בצמרת הפירמידה העסקית, זוכה למשכורות עתק ומנצלת את קשריה משכבר. תקצר היריעה להסביר כיצד פועל כאן מנגנון השוחד וההעדפה.

    כמו שנאמר בסיומו של הסרט חלום אמריקאי -עוד לא התקרבנו בכלל לכסף הגדול. מאחר שבשום מדינה לא הצליחו במשימה הזאת הרי שהשחיתות אתנו לתמיד.



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie