• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« השנים הלא נראות
גופן של נשים כזירה למאבק פוליטי »

מה שידעו בברית שלום

19 בנובמבר 2015 על-ידי נעמה

בביוגרפיה של בן גוריון שקראתי לא מזמן, מביאה המחברת אניטה שפירא שני קטעים הקשורים לברית שלום, תנועת השמאל שאת הצעתה להקים בארץ משטר דו-לאומי דחה בן גוריון.

הקטע הראשון מתייחס לשיחות שניהל בן גוריון עם אנשי ברית שלום:

“בסופו של דבר, היו כל השיחות הללו בבבחינת תרגילים בסימולציה בין היהודים ובין עצמם, שכן לא נמצאו ערבים שהיו מוכנים להסכים אפילו להצעות של ברית שלום. שנים לאחר מכן סיכם ארתור רופין, יושב ראש ברית שלום, את ניסיונות ההידברות: ‘מה שאנו יכולים לקבל [מידי הערבים] – אינו דרוש לנו ומה שדרוש לנו – לא נוכל לקבל’”. (ההדגשה במקור).

מה שדרוש לנו – לא נוכל לקבל.

ראייתו הנוקבת של ארתור רופין מופיעה שוב בהמשך, כשנכתב על נסיונות ההידברות של בן-גוריון עם גורמים ערבים:

“למרות ניסיונותיו של בן-גוריון הוא לא הצליח להיפגש עם המופתי. עם הזמן, התבררו העמדות היסודיות, שאדם מנוסה כמו ארתור רופין ניסח עוד ב-1931: הערבים היו מוכנים להסכים לקבל את היהודים כמיעוט נצחי בארץ-ישראל – ותו לא”.

היום היו אנשי ברית שלום מוכתרים בידי אנשים מסוימים בשמאל, שחלקם מוכרים לי אישית, כפאשיסטים בשל תפיסתם זאת…

את הכיבוש צריך לסיים מסיבות רבות וטובות. אבל מי שמשלים עצמם שסיומו יסיים גם את הסכסוך היהודי-ערבי – שוגים באשליה שעלולה להתברר כמסוכנת. 
כשמבקשים לנסות ולשנות מציאות צריך, ראשית, לראות אותה נכוחה. גם כשהיא כואבת.

“מיעוט נצחי בארץ-ישראל – ותו לא”.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות | מתויג ארתור רופין, בן גוריון, ברית שלום, יהודים, כיבוש, סכסוך, ערבים | 5 תגובות

5 תגובות

  1. ב- 19 בנובמבר 2015 בשעה 22:57 hiladg

    אש"ף הוקם ב 1964.
    סיום הכיבוש לא יביא לשלום, הוא יביא לסיום הכיבוש. וגם לזה יש יתרונות.


  2. ב- 20 בנובמבר 2015 בשעה 09:00 דב קולר

    ההיסטוריה מלמדת אותנו, ש"אמיתות" אשר נחשבות נצחיות בדור מסוים, אפשר שתשתנינה עם השתנות הנסיבות ההיסטוריות, ועם צמיחתן של אידאולוגיות דומיננטיות חדשות. אני מצפה ממך להכיר בכך, ד"ר נעמה כרמי. דב


    • ב- 20 בנובמבר 2015 בשעה 11:24 נעמה

      אני לא כאן כדי לענות על הציפיות שלך, מר דב קולר.
      אם תרצה שבפעם הבאה תגובתך תתפרסם בבלוג, הואל בטובך לעמוד בדרישות התגובות: להסתפק בחלק הענייני של תגובתך ולהימנע מהתייחסויות אישיות ורמיזות עוקצניות. שבת שלום גם לך.


  3. ב- 20 בנובמבר 2015 בשעה 10:34 גולדבלט משה

    חולשתו הנוראה של השמאל בישראל נובעת [מלבד זו הנובעת מהשנויים החברתיים -תרבותיים ] מאי אמירת אמת על מאפייני היסוד של הסכסוך ועל העובדה שבפערים הקיימים ובגלל מאפיינים נוספים כמו המימד הדתי הסכסוך הוא בלתי פתיר בנקודה הזאת נעמה יש בכתיבתך התקדמות רבה מאד ואני יכול להבין מדוע יש במחנה שלך כמה שמאד לא יאהבו אותה.

    מאידך נשיאת דגל סיום הכיבוש [והאופציה המוצעת היא סיום במהלך חד צדדי שכן מובן שהסכם לא יהיה] ללא התחשבות במחיר הבטחוני-קיומי שאנו עלולים לשלם והתעלמות גם מהקרע פנימי [ויתר על חלק אדמת מולדת -ארץ ישראל תמורת כלום] הופכת את ההצעה הזאת לאבסורד פוליטי ולטעמי גם מוסרי.

    האופציה המעשית יותר היא צמצום הכיבוש על ידי פתרון ביניים יצירת אוטונומיה רחבה ונדיבה ככל הניתן לפלסטינים ,תוך שמירה על כל האינטרסים הבטחוניים. בעולם לא מושלם יש רק פתרונות חלקיים


  4. ב- 20 בנובמבר 2015 בשעה 11:04 Yael

    פוסט יפה כרגיל, אבל אני חושבת שיש משהו א-היסטורי בטיעון הזה. מה ש"הערבים היו מוכנים לקבל" בשנות השלושים לא יכול להיות דומה למה שהם נאלצים או מוכנים לקבל היום, כשהמצב כל כך שונה. מי חשב על הנכבה ב-31'? במובנים מסוימים המצב נשאר דומה אבל התפקידים התהפכו, ועכשיו רוב היהודים מוכנים לקבל את הערבים רק כמיעוט נצחי במדינת היהודים ותו לא (לא אומרת כלום על מה *רוב* הערבים מוכנים, כי אין לי מושג).



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-647 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • בורדרליין
    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
  • סימניה

    התחקיר הבא
    מחר שוב תהיה לנו גינה פורחת
    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie