קרוא וכתוב

מזל קטן מאת קלאודיה פיניירו. מספרדית: יוסי טל. תשע נשמות, 2016, 245 עמ'.

על כריכת הרומן היפה הזה הוא מתואר כ"'מותחן מלודרמטי' מלא עוצמה". זהו אכן ספר מלא עוצמה שקטה, אך הכותרת "מותחן מלודרמטי" עושה לו עוול בעיני. העלילה ללא ספק בונה מתח מסוים, באשר מפתיחת הספר ברור לנו שמשהו נורא קרה, והוא מתגלה אט אט. לכן גם אמנע מספוילרים. אך למעשה הארוע הטראומתי, שטלטל את חייה של הגיבורה, נחשף במלואו בערך בשליש הספר. כשחלקו השני – הנקרא ‘טוב לבם של זרים’ – מוקדש לניסיונה להבין את מה שקרה לה בעקבותיו.

זהו ספר שהמוקד שלו הוא יותר החיים על סף תהום. שיחד עם החשש ממנה והניסיון להימנע מהתמודדות איתה, ניסיון לבנות חיים חדשים במקום אחר בלי להסתכל מאחור, היא ממשיכה לקרוא לנו, כפי שיודעת כל מי שחיה על סף תהום. הדחף הבלתי נשלט בסופו של דבר לחזור אל התהום הזאת, כדי להבין אותה וכיצד שינתה את חייה – גרם לה לקום ולברוח ולנטוש הכול מאחוריה – נמצא במרכז הספר, שיותר מכל אולי הוא חקירה פסיכולוגית עצמית. אבל למה בעצם צריך לסווג, כשמדובר בספר נפלא כל-כך.
מזל קטן, אגב, איננו שם אירוני. למרות ביש המזל הגדול שעיצב את חייה של הגיבורה.

לא פחות מכך זהו ספר של כתיבה, ועל כתיבה. פיניירו כותבת פרוזה מדויקת, המתארת גם את הקושי להעביר את מה שקשה לתאר במילים, ואת הטווח – החלל והזמן – הנפרש בין מה שמתרחש ברגע במציאות, לבין המילים הרבות שאנו נדרשים להן כדי לתאר אותו ואת כל מה שהתלווה אליו, לא רק בעולם החיצוני אלא גם בעולם הפנימי.

קראתי את הספר הזה מיד אחרי ספר של סופרת מקומית, שבקיאה במיומנויות הכתיבה ואריגת העלילה. אך למרות הליטוש של כתיבתה, ספריה משאירים אחריה ריק מוחלט – אין בהם שום ערך מוסף שאנו מצפים מספרות במיטבה לתת לנו. כזה שפיניירו ב'מזל קטן' נותנת לנו בנדיבות, ובעיקר במדויק.

גם קוראים זקוקים למזל קטן, לעיתים, כזה שמזמן להם את הספר הנכון.

Claudia Piñeiro, Una suerte pequeña.

כל ביקורות הספרים