• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« תהום קורא
המכים על חזה זולתם »

כל מה שאיננו יודעים

3 באפריל 2017 על-ידי נעמה

כל מה שלא סיפרתי מאת סלסט אינג. מאנגלית: נעה שביט. תמיר/סנדיק 2016, 277 עמ'.

כל-מה-שסיפרתילידיה מתה. אבל הם עדיין לא יודעים זאת". שורת הפתיחה של רומן הביכורים של סלסט אנג מבהירה מיד שמוקד הרומן הזה יהיה מה שיתגלה, שיוודע, לאחר מותה של לידיה, בתם השנייה והאהובה של ג'יימס ומרילין לי. התעלומה בספר סובבת כביכול סביב השאלה מה קרה ללידיה, כלומר, מה הביא למותה (שכן אודות עצם מותה אנו יודעים מיד, כאמור). אבל המוקד האמיתי של הספר הוא מה שאיננו יודעים. מה שלא יודעים הוריה של לידיה על בתם, ולא פחות מכך על ילדיהם האחרים, ניית והאנה. שכן ג'יימס ומרילין, כל אחד בדרכו ובדרכה, לא רואים באמת את לידיה. ואת שני ילדיהם האחרים כמעט אינם רואים כלל. כמו שקורה לא מעט, הם משליכים על לידיה את ציפיותיהם הנכזבות מחייהם הם. והספר משרטט לפנינו כיצד משא של ציפיות יכול להביא אדם צעיר לקרוס תחתיו. התבגרות אמיתית יכולה לקרות כאשר אדם מוצא את דרכו הוא. זהו סיפור החניכה הקלאסי. במקרה הזה, לא תתקיים חניכה, לפחות לא של הגיבורה המתה. אבל הוריה יזכו לחניכה מאוחרת, ובעיקר לסוג של תיקון. אף כי במחיר כבד מנשוא.

"שוני" הוא מושג מרכזי ב'כל מה שלא סיפרתי'. משפחת לי היא משפחה מעורבת: אב אמריקאי ממוצא סיני ואם אמריקאית לבנה. אבל כל אחד מבני הזוג רואה ומפרש שוני בצורה שונה מאוד. וחלק גדול מאי-ההבנה ההדדית, ומקשיי התקשורת, נובע מכך. עבור ג'יימס השוני הבולט לעין במוצאו מסמן אותו כאחר. שלעד יבלוט ככזה. עבור מרילין, השוני הוא יעד נכסף, שכן מנעוריה ביקשה להיות שונה: להימלט מהייעוד של אשה ואם שמייעדת לה אמה, ולממש קריירה כרופאה. את היעד המוחמץ הזה היא משליכה על לידיה בתה, העושה הכול כדי לרצות אותה. אביה, לעומת זאת, שמשאת נפשו היא להתקבל, מטיל עליה את העול של להיות נערה חברותית ואהובה. ולידיה תזייף זאת עבורו כשלמעשה היא בודדה ונטולת חברים. במשא הכפול הזה של הציפיות אי-אפשר לעמוד. משמעותו להיות לא היא. לא מה שהיא רוצה להיות. האור היחיד באפלה הזאת הוא אחיה ניית, הרואה אותה ומבין ללבה. אך הוא עומד לעזוב לאוניברסיטה, ולידיה מתקשה לשאת את המחשבה על כך. ואת המחנק שיסגור עליה בהיעדרו.

לידיה, השקועה בקשייה, מתקשה אף היא לראות את האחרים. ואת העובדה שמשא הציפיות הכבד המוטל עליה הוא גם אות לאהבה מיוחדת של הוריה, המזניחים את שני אחיה. את ניית ושאיפותיו, המצליח להתקבל להרווארד, ואת האנה הקטנה, שבדמותה השברירית והחומלת, מלאת האור והרגישות, מתגלמות כל הראייה והידיעה האפשריות: האנה רואה הכול, הכול גלוי לפניה. אך היא אינה נראית. איש אינו שם לב אליה. היא מתכדררת בפינה, רוצה לצעוק את כל מה שמתגלה לה, אך קולה לא נשמע לאיש. היא נשכחת מלב.

מותה של לידיה גורם לאיזון העדין במשפחתה, איזון שהעלה קורבן את כל אחד מחבריה, להיקרע. מהקרע הזה, מהאיום המוטל על פתחם שיאבדו את כל מה שהיה להם – יבינו הוריה של לידיה את הצורך לראות שוב את האחר כפי שהוא. על חלומותיו, רצונותיו ופחדיו. את לידיה כפי שהיא יוכלו רק לשחזר לאחור, בזיכרון. אך את היכולת להבין ולראות באמת זה את זו, ואת שני ילדיהם האחרים – יוכלו לבנות מחדש, מן היסודות. כל מה שאיבדנו, לעיתים, הוא המפתח לגלות מחדש ולמצוא. לפחות את מה שעדיין אפשר למצוא.

Celeste Ng, Everything I never told you.

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, כל מה שלא סיפרתי, סלסט אינג, תמיר סנדיק |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-648 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • בורדרליין
    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
  • סימניה

    התחקיר הבא
    מחר שוב תהיה לנו גינה פורחת
    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


ביטול

אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.

טוען תגובות...
תגובה
    ×
    loading בטל
    הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
    הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
    מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
    פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
    לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie