• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« כל מה שאיננו יודעים
סופר במיטבו »

המכים על חזה זולתם

16 באפריל 2017 על-ידי נעמה

לפני ימים אחדים ראיתי כי מישהו כתב באחת הרשתות החברתיות על ההבדל בין שמאל לימין, כשמתפרסמים באחד מהצדדים דברי בלע נגד הצד השני: כשזה קורה מימין נגד השמאל, הימנים מסתייגים קלות מהסגנון ויוצאים נגד השמאל. וכשזה קורה משמאל נגד הימין, השמאלנים מתפרקים מהסגנון ויוצאים נגד השמאל. וזה, כך הכותרת שהוא נתן לתיאור שלו, “למה אנחנו מפסידים”. 

ובכן, אני לא יודעת אם זה נכון, אני דווקא מתרשמת  שהפרקטיקה של מעבר מיידי להאשמת הצד השני קיימת בשני הצדדים. אבל אם נניח שכן – אני ממש מעדיפה שזה יישאר כך. ואין לי שום חשק ללמוד מהימין אם זאת אכן הפרקטיקה שלו. אני מעדיפה שזה יישאר כך כי נכון בעיני לבדוק את עצמי, לראות אם שגיתי, ובעיקר לתקן קודם כל את עצמי. כי אני אחראית קודם כל לעצמי, ולקבוצת ההשתייכות שלי או זאת שאני יותר קרובה אליה.  כי כן, קל מאוד להכות על חזה הזולת, אבל זה אמור להיות, mind you, על החזה שלנו. כמו שכתבתי פעם על הקריאה לאחרים לעשות חשבון נפש:

כדאי אולי לזכור שהרעיון של חשבון נפש הוא שכל אחד עושה את שלו. אז למרות שקל הרבה יותר להכות על חזה הזולת, לשון התפילה איננה בגוף שני “חטאת עווית פשעת”, אלא בגוף ראשון: “חטאתי עוויתי פשעתי”. ולא סתם. יש כאן איזה רעיון.
מי שנורא רוצה את גוף הרבים, למען יקל לו, ילך לתפילת אשמנו. אבל גם שם זה גוף ראשון רבים, לא גוף שני.

את זה צריך לזכור גם דב חנין, שלפני שהוא מפרסם מאמר על השמאל ש”חייב לעלות למתקפה”, כדאי שידאג שבמפלגה שלו לא יטרפדו גינוי למתקפה (ha) הכימית של אסד נגד אזרחיו.

Think global – Act local היא אחת האמרות המנחות האהובות עלי, שאני משתדלת לפעול על פיה. לפני זמן מה אמר לי מישהו שאין לו אחריות על מה שמתפרסם מצד אחרים על קיר הפייסבוק שלו. לא הסכמתי. והאמרה הזאת היתה ברקע זה שכתבתי לו שאם כל אחד ישמור על המקום הקטן שלו – גם המרחב הציבורי יתנקה. וגם למרחב הציבורי יש לנו אחריות.

Cosi fan tutteהאחריות של עיתונאי איננה כגודל אחריותו של ראש ממשלה מסית, זה ברור. אבל עדיין לעיתונאים יש אחריות. וטוב יעשו אם יבינו זאת ולא יתנערו ממנה. למרות שכבר מזמן כתבתי שהעיתונות נהפכת לפייסבוקאות -  כדאי לזכור את ההבדל. ואת זה שעיתונאים מחויבים לכללי אתיקה. כשמה שיש לעיתונאי לומר להגנתו, אפרופו הפרשייה האחרונה, הוא בסגנון של “הם התחילו”, ו”כולם מכלילים אז גם אני” – הוא מוציא שם רע לפאתטיות.
אם במקום לגלות אחריות למילותיהם, עיתונאים ידרדרו עוד ועוד את השיח הציבורי, עד שלא ניתן להבחין בין עיתון (ועוד בעל יומרות) לבין סטטוסים בפייסבוק – הם מועלים בתפקידם.
שום דבר לא ישתנה כאן אם כולנו לא ניקח אחריות על מעשינו. במקום להוסיף לכלוך כי “כך עושות כולן” –
עדיף שנתחיל לנקות. מהפינה הפרטית שלנו ועד למרחב הציבורי.

את הרשימה המצוטטת מעלה סיימתי ב: “רעיון התיקון ביהדות הוא גדול מאוד. אבל התשובה היא פרטית ואדם נוטל קודם כל אחריות על מעשיו הוא.” אז אמנם זה נכתב ליום כיפור והיום פסח, אבל הרעיון של ליטול אחריות קודם כל על מעשינו אנו יפה תמיד. חג שמח.

עיתונות היא הפייסבוקאות החדשה
שנאה ושינוי חברתי
אחריות בין יחיד לחברה

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם במדיה, שונות | מתויג Cosi fan tutte, הארץ, ימין, מדיה חברתית, עיתונות, פייסבוק, שמאל |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 647 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    התיקון החוקתי שאינו חוקתי
    למילים יש כוח
    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 647 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה