• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« נדחה ערב ההשקה של ספרי
תומס ה' אוגדן – הבטחה לא ממומשת »

כאב. וסיומם של החיים כפי שהכרת.

7 במאי 2018 על-ידי נעמה

כאב. כאב. כאב.
כאב כל הזמן.
שישה וחצי שבועות של כאבים קשים. ללא אופק, ללא סוף.
משככי כאבים. כל הזמן. שגם הם לא עוזרים די.
אי אפשר למצוא תנוחה נוחה. לא לשבת. לא לעמוד. לא ללכת.
במיטה כל תזוזה מפיקה זצים של כאבי אימים המפלחים את כל הגוף. לעיתים גם בעמידה. הקימה מהמיטה – כאבי תופת. צרחות של כאב.

מוגבלות. תלות. אובדן עצמאות. החיים שלי מופקעים ממני באחת.

במיטה גם אי אפשר לקרוא. רק לשכב על צד אחד. שבועות. ובכל זאת מנסה לקרוא פה ושם, אפילו בעמידה. כי איך אפשר בלי, כי זאת הנחמה היחידה.

שנה של חשיבה מאגית

Didionגם לכתוב ממש לא יכולה. לכן זאת תהיה רק המלצה קצרצרה על  שנה של מחשבות מופלאות של ג’ואן דידיון. ספר מופלא, שכה חבל שתרגום שמו מפספס בגדול: השם באנגלית, וכך גם צריך היה להיתרגם, הוא שנה של חשיבה מאגית.
חשיבה מאגית היא חשיבה האופיינית לילדים וכן לעיתים בדתות עממיות (למשל בדמות אמונות טפלות). בבסיסה נמצאת האמונה הלא רציונלית שהמחשבה שלי יכולה לשנות את המציאות. להחזיר את המת במקרה זה. או לגרום למוות לא לקרות מלכתחילה.
בממואר שלו על מות אמו סוזן סונטג, “לשחות בים של מוות”, מצטט דיוויד רייף את דידיון: “אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים על מנת לחיות”…

את הספר כתבה דידיון בשנה שלאחר מותו הפתאומי של בעלה ג’ון גרגורי דאן, המתמוטט לנגד עיניה בעת שהם יושבים לארוחת ערב בביתם בניו יורק, לאחר שחזרו מבית החולים שם מאושפזת בתם היחידה במצב קשה ביחידה לטיפול נמרץ, במה שנראה כסיבוך של שפעת. הבת קווינטנה תתאושש ותצא מבית החולים, אך תתמוטט שוב במצב אנוש בקליפורניה. בסופו של דבר נפטרה גם קווינטנה, חודשים מעטים לאחר שהספר ראה אור.

כתיבתה של דידיון עמוקה, חודרת. חדה כיהלום. הממואר הזה הוא מופת של התבוננות עצמית רגישה ומאופקת. שהיא שוזרת בה בכישרון קטעי ספרות ומובאות ממחקרים. מספרת את סיפורה האישי אך גם מתהלכת בזהירות, שומרת ונשמרת. על אף שהספר עוסק בהתמודדות קשה עם אובדן, ועם תהליך האבל, הוא איננו מדכא כלל. יותר מכול הוא אנושי.

“את מתיישבת לארוחת ערב והחיים כפי שאת מכירה אותם מסתיימים”. כותבת דידיון.

החיים כפי שהכרת אותם מסתיימים.    

שנה של מחשבות מופלאות מאת ג’ואן דידיון. מאנגלית: אירית מילר, מטר, הדפסה שלישית 2018, 192 עמ’.

Joan Didion, The Year of Magical Thinking.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים, שונות | מתויג אובדן, ביקורות ספרים, ג'ואן דידיון, חשיבה מאגית, כאב, ממואר, שנה של מחשבות מופלאות |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה