ראש הממשלה נתניהו גינה את שריפת תמונתו של השר אריה דרעי בדרום תל אביב. ובצדק גינה.
לעומת זאת, לא זכור לי ששמעתי ממנו מלת גינוי על התקרית הגזענית המזעזעת שארעה בחוף קרית חיים, שבה הותקפו בברוטאליות שלושה אזרחים תושבי שפרעם רק על שום שהיו ערבים. תקרית מקבילה נגד יהודים בכל אחת ממדינות העולם היתה ודאי סוחטת מנתניהו מנת גינויים גדושה. אבל זה רק כשזה נגד יהודים. כשהגזענות מרימה ראש ופורחת כאן – במדינה שהוא משמש כראש ממשלתה, במשמרת שלו – הוא שומר על שתיקה. ולא במקרה, שלא נתבלבל. הכול מחושב. למסחטת הקולות של הבייס בקלפי. לכאן הגענו. אם לסכם במשפט אחד מפרשת השבוע שתיקרא מחר: “וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה”.
תודה לפעילי ‘תג מאיר’ שהגיעו לשפרעם למפגן סולידריות עם המותקפים, ולכל משתתפי ההפגנה נגד הגזענות אמש בחוף קרית חיים, על שהם מחזירים לנו מעט צלם אנוש.
אני לא מבין את כל "משמרות הגינויים" האלה. כל צד דורש מהצד השני לגנות את מה שנראה לו שהצד השני אחראי לו.
על כל "למה לא גינית גם את זה" אני יכול לתת לך עשרות מקרים של "למה לא גינית" מהצד השני שאת תגידי עליהם "אבל זה בכלל לא קשור אליו", וזו באמת דעתך, אבל לדעתי המקרה *הזה* לא קשור *אליו*.
למחרת אותו ארוע של תקיפה (שלטענת התוקפים היתה בגלל הטרדה מינית של חברתם), היתה תקיפה של יהודי ע"י ערבים (לטענת התוקפים זו היתה בגלל שהעז להעיר להם על ששפכו פסולת בניין בטבע) – למה לא גינית? איפה לבני? למה לא שמעו את איימן עודה?