קרוא וכתוב

אני אוהבת את חנוכה כי זה חג של אור וחום. בחוץ ובפנים. כי לרבים מאתנו יש נטייה לראות את החשכה מסביב, וזה חג שמזכיר לנו כבר מנר ראשון שלא צריך הרבה כדי לסלק את האפלה. רק להדליק נר. אפילו אחד. והאור הולך וגובר.

לא, זה לא שאין יותר חשכה אחר-כך, זאת התזכורת שמוטב להדליק נר מאשר לקונן על החושך. לעשות מעשה, לנקוט פעולה אקטיבית.

שביתת הנשים המתוכננת ליום שלישי הקרוב היא הדלקת נר גדול. על כל הפונקציות שלו: נר כדי לזכור (את כל קורבנות האלימות); נר של תקווה (למציאות אחרת ולחברה טובה יותר); נר של ריכוז אנרגיה (שמתווה פעולה נכונה). ובעיקר, נר שמזכיר לנו שאם לא נדליק אור – נישאר בחושך.

זאת שביתת נשים. שכל גבר הגון צריך להזדהות איתה. כי אלימות נגד נשים איננה עניין של נשים. אל תשבו מנגד. אל תניחו לחשכה להשתלט. הצטרפו לאור.

עוד בנושא: יום האלימות, יום הנתינה