• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« את נתניהו חייבים להחליף
שלג – סוף. »

הגוף הסורר

4 במרץ 2019 על-ידי נעמה

רעב: הסיפור של הגוף (שלי) מאת רוקסן גיי. מאנגלית: דבי אילון. הוצאת בבל, 2019, 266 עמ'.

הממואר של רוקסן גיי הוא כלשון כותרת המשנה של הספר, על הגוף שלה. אבל הוא על הרבה יותר מזה. הוא על האופן שבו מגיבות נשים לטראומה מינית, לריסוק הטוטלי שעברו, בלי שתהיה להן דרך להרכיב את עצמן בחזרה ולהירפא. הדרך של גיי היה למלא את הריקנות האדירה שנשארה בה ("רוקנו לי את הפנים עד שנהייתי חלולה") באכילה אינסופית. בתקווה שהגוף הגדול והלא מושך יגן עליה. (קלינית, מוגדר משקלה של רוקסן כ"השמנת יתר חולנית קיצונית ביותר" – Super morbid obesity, עם BMI הגבוה מ-50).

באופן פרדוקסלי, כפי שהיא מתארת בספרה, הגוף התופס כל-כך הרבה מקום במרחב הוא פעמים רבות גם גוף שקוף שמתעלמים ממנו כאילו לא היה קיים.

מעבר לכך שזהו ספר נוסף שמאפשר מגע עם האופן שבו שוברת תקיפה מינית את גופן ונשמתן של קורבנותיה, עם הענישה העצמית המתמדת שבאה בעקבותיה, שכן זאת הדרך היחידה שהן מכירות להתייחס לגופן, זהו גם ספר מאלף על הדרך שבה החברה שלנו מתייחסת לאנשים שמנים. שמנים מאוד או שמנים פחות. המתאר את המגבלות והכאב הפיזי והנפשי המלווים את המצב הגופני הזה ואת התיעוב העצמי שבלחיות עם "גוף סורר", שלא מצליחים להשלים ולהתפייס איתו, לא כל שכן לאהוב אותו. ואת הניסיון לעשות זאת, ולמצוא קבלה עצמית ואמפתיה לעצמה, על אף כל המכשולים האכזריים שמעמידה לכך החברה השמנופובית בדרך. זה ספר ששובר שתיקה, את שתיקתה של גיי עצמה, מאיר מקומות חשוכים ומציב בפנינו מראה חשובה. "ואולי זאת הבושה של מישהו אחר, ואני רק זאת שנאלצת לשאת אותה".

הפסיכואנליטיקאית הבריטית סוזי אורבך כתבה כבר לפני שנים רבות את ספרה Fat is a Feminist Issue. הממואר של גיי יוצק בחלק מהתובנות שלה את החיים שכתיבה ספרותית (על אף שזהו ממואר) מאפשרת.

בלעתי את הסודות שלי וגרמתי לגוף שלי להתרחב ולהתפוצץ. מצאתי דרכים להתחבא לעין-כול, להמשיך להזין רעב שלעולם לא יוכל לבוא על סיפוקו – הרעב להפסיק לכאוב. הגדלתי את עצמי. אבטחתי את עצמי. יצרתי חיץ ברור ביני ובין כל מי שהעז לגשת אלי.

פחות התחברתי לכתיבתה של גיי בקובץ המאמרים שלה Bad Reminist. ברעב – ספרה הראשון המתורגם לעברית – רוקסן גיי כותבת נפלא. יש לציין גם את העיצוב המשובח במיוחד של הספר, על העימוד האסתטי לעילא שלו וכריכתו היפהפיה.

Roxane Gay, Hunger: a memoir of (my) body.

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים, פמיניזם | מתויג ביקורות ספרים, רוקסן גיי, רעב | תגובה אחת

תגובה אחת

  1. ב- 4 במרץ 2019 בשעה 12:46 ronitlib

    אנסה לשאול. הספר הקודם (נשים וחתולים) שהמלצת עליו, לא נרכש על ידי הספרייה הקלב"ית ומתעבת את בית אריאלה. נראה.



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-647 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • בורדרליין
    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
  • סימניה

    התחקיר הבא
    מחר שוב תהיה לנו גינה פורחת
    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie