קרוא וכתוב

משכילה מאת טארה וסטאובר. מאנגלית: אורה דנקנר. שוקן 2020, 350 עמ'.

טארה וסטאובר מספרת ב'משכילה' את סיפורה. ילדה שגדלה באזור מבודד באיידהו, הבת הצעירה בין 7 אחים במשפחה מורמונית אדוקה. האב – בשילוב של אמונה דתית קיצונית והפרעה נפשית שרק שנים לאחר מכן, כשתגיע לאוניברסיטה, תלמד שיש לה שם – מתכונן לסוף העולם ואוגר בסביבת הבית מוצרי מזון, נשק ודלק. את פרנסתו העיקרית הוא מוצא במגרש גרוטאות ואיסוף מתכת, בעוד אמה משמשת כמרפאה אלטרנטיבית הרוקחת תמציות צמחים ושמנים ואף מיילדת לעת מצוא. האויב האולטימטיבי הוא הממשלה: לוסטאובר אין תעודת לידה והיא איננה רשומה אצל הרשויות, היא לא נשלחת לבית-ספר והוריה הם סרבני טיפול רפואי קונבנציונלי. אחד האחים סובל מהתקפי אלימות רצחנית המופנים אל אחיו ובעיקר אל טארה הקטנה. חלק מהתיאורים בספר קשים ושוברי לב.

מהגורל הזה ומהיעוד שזומן לה מצליחה טארה להיחלץ. תחילה למצוא עבודה מחוץ למגרש הגרוטאות כדי להתחיל להרוויח כסף משלה, ואחר כך לפלס את דרכה להשכלה. קשה להבין כיצד היא מצליחה בכוחות על אנושיים ללמוד בעצמה לקראת המבחן הפסיכומטרי, כשהיא מחליטה לנסות לעבור אותו כדי להתקבל לאוניברסיטת בריגהם יאנג, המקבלת גם בוגרי "חינוך ביתי" (שמעולם לא קיבלה למעשה). כשהיא עושה את הלא-יאומן ומצליחה, נפרש לפניה עולם חדש. אך הקשיים לא מסתיימים. זהו עולם שהיא איננה ערוכה לו. לא מבחינת ידיעותיה (היא מעולם לא שמעה על השואה או על נפוליאון עד הגיעה לאוניברסיטה בהיותה בת 17), לא מבחינת ערכי הצניעות הקיצוניים שנכפו עליה שמקשים עליה להתערות, ולא מבחינת הקשיים הכלכליים הקשים שהיא מתמודדת איתם ובכל פעם כמעט גורמים לה להרים ידיים. אבל מכאן נפרשת הדרך, לפחות אל ההשכלה. אל האוניברסיטה הגיעה במטרה ללמוד מוזיקה, כדי שתוכל לנצח על מקהלת הכנסייה ולחזור ולהשתלב בייעוד שהותווה לה. אבל בשלב מסוים היא משנה מסלול. היא רואה ברשימת הקורסים את הקורסים בגיאוגרפיה, היסטוריה ופוליטיקה. "הרגשתי משהו אינסופי, ורציתי טעימה מהאינסופיות הזאת". בעזרת המרצה שלה להיסטוריה יהודית היא מתקבלת לתכנית באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. למרות שהיא מוסיפה להרגיש נטע זר, ברק כשרונה משאיר את רישומו על המרצים שלה. וסטאובר תחזור לקיימברידג' ללימודי התואר השני, תקבל מלגת מחקר בהרווארד ותחזור לקיימברידג' להשלים את הדוקטורט בהיסטוריה.

המחיר האישי והמשפחתי שתשלם וסטאובר יהיה גבוה. הוריה לא ישלימו עם הדרך שבחרה והנתק שנכפה עליה מכאיב וקשה. חלק מאחיה מרכינים את ראשם בפני מצוות הפטריארכיה ומתנכרים לה אף הם, אך חלקם, וחלק רחוק של המשפחה, יהיו שם בשבילה ויהוו מקור תמיכה מסוים. ההשכלה שהיא מצליחה לרכוש בזכות נחישותה, במאמצים כבירים, היא שמאפשרת לה לצמוח לאדם אוטונומי ולהבין מה מעוללת לה משפחתה ואיזה מחיר תשלם אם תרכין אף היא את ראשה. ועל אף הקשיים בכל תחום ותחום של החיים, היא יודעת כי איננה מסוגלת לכך. היא מסרבת.
וסטאובר מספרת את הדברים בעדינות ובאומץ. וכך היא מסיימת את הספר:

אלה היו החלטות של אדם שהשתנה, שאימץ לעצמו זהות חדשה.
את תהליך השינוי הזה אפשר לכנות בשמות רבים: טרנספורמציה. מטמורפוזה. רמאות. בגידה.
אני מכנה אותו השכלה.

"משכילה" הוא ספר מעורר השראה, שממחיש את עוצמתם של נאורות והומניזם לא כמושגים ערטילאיים אלא ככאלה המשנים לבלי הכר את חייו של אדם יחיד. זהו שיר הלל לרוח האנושית.

Tara Westover, Educated.

כל ביקורות הספרים