קרוא וכתוב

אוסף גינקולוגים וגינקולוגיות חסרי וחסרות מודעת עצמית התקבצו להציג לנו מופע מדהים של האשמת הקורבן בחסות ערוץ 13. תשע דקות תמימות נאלצנו לחזות במופע התקרבנות של "אכלו לי שתו לי", שבו סיפרו הרופאים האומללים שהם הם הקורבנות המסכנים והרדופים של האווירה שנוצרה בעקבות התלונות על הטרדות ותקיפות מיניות שעברו נשים אצל קולגות שלהם.

ובכן, רופאים ורופאות יקרים: אתם לא הסיפור, אתם לא העניין, ואתם לא הקורבן. אלא הנשים שאתם אמורים לטפל בהן. לא אנחנו פוגעות לכם במקצוע אלא הקולגות שלכם. התופעה המסוכנת שבה נשים נמנעות מלהגיע לבדיקות רפואיות קורית לא בגלל "קבוצות פייסבוק" אלא בגלל היחס שהן קיבלו אצל רופאים ורופאות. תדאגו שיטפלו בעמיתיכם הסוררים בנחישות, במקום להתקרבן ולהאשים "קבוצות פייסבוק" שבהן נשים מעיזות סוף סוף להשמיע את קולן ולספר מה הן עברו בבדיקות גינקולוגיות, בטיפולים רפואיים ובלידות, מתוך ניסיון לחולל שינוי. את הפציינטיות היה ראוי שתשימו במרכז הכתבה הזאת, לא את עצמכם. במוקד היתה צריכה להיות השאלה כיצד אתם מתחייבים לנשים לשנות את המצב ונרתמים לכך, וכיצד מתקנים את הפגמים המערכתיים, ובזה מדובר, לא בכמה "תפוחים רקובים". כל המקרים שהתפרסמו לאחרונה היו ידועים. ידועים לרופאים מן השורה שבחרו לשתוק, וידועים לגורמים במערכת שבחרו למסמס ולא לטפל. באווירה כזאת הקריאה בסוף הכתבה "להתלונן" היא לעג לרש כאשר אין למי וכאשר ידוע לכול מה נעשה במערכת הבריאות עם תלונות שמגיעות. אולי במקום "מונולוגים של גינקולוגים" תנסו דיאלוגים. עם המטופלות. ולמען ביטחונן ובריאותן תפנו דרישות לאיגוד שלכם, לקופת החולים ולמשרד הבריאות.

לרופאה שהתבכיינה שהיא חוששת שבן זוגה – גינקולוג אף הוא – יואשם במשהו כי "יפרשו" לא נכון אמירה שלו, יש לומר: זה הזמן לעבוד על גבולות! מי ששומר על גבולות – לא יואשם בחצייתם. מי שהגבולות שלו פרוצים מדבר על "פרשנות". מדהים שצריך להגיד לאנשים בוגרים שהוסמכו כרופאים שכן, הם צריכים לחשוב (אולי אפילו פעמיים) על מה שהם מוציאים מהפה ואומרים לפציינטיות, ושיש להם אחריות לגלות רגישות וכבוד לבנות אדם שמגיעות אליהם לטיפול כשהן חוששות, כאובות ומוחלשות, בסיטואציה רגישה ולא סימטרית מולכם. נסו פעם לעמוד על שלכם בתנוחה שבה משכיבים נשים בבדיקה גינקולוגית, מפוסקות רגליים, כשאיבריכן המוצנעים חשופים ודוחפים לתוך גופכן ידיים ומכשירים. מדהים שרופא מספר בכתבה שבעקבות הארועים התחיל להגיד "סליחה" לפני שהוא בודק: כן, יש עליך חובה לומר בדיוק מה אתה עומד לעשות ולבקש את רשותה של האשה לכך, זה חדש לך? ואל תאיימו עלינו, כמו שעשית, שבגלל זה לא תהיו "חמים" כלפינו. חדשות לי עבורכם: אנחנו לא צריכות רופאים "חמים". אנחנו צריכות רופאים רגישים, אנושיים, ואמפתיים. שמתייחסים אלינו כאל בנות אדם ולא מקטינים אותנו או מזלזלים בנו. מדהים היה גם לשמוע מכם שההתמחות בגינקולוגיה לא השתנתה ב-50-60 השנים האחרונות. כי תרשו לי לגלות לכם סוד: העולם כן השתנה בזמן הזה. למרות שכשצפינו בכם נראה כאילו זה פסח על חלקים נרחבים במקצוע. אל נשים ממשיכים להתייחס כאל היסטריות, ולבטל את הסבל שלהן מהליכים רפואיים מכאיבים בטירוף, שלו היו נעשים לגברים כבר מזמן היו מתבצעים באלחוש או הרדמה. ובשולי הדברים, הזוי היה לשמוע שרופא מתהדר בכך שכששמע אשה בוכה במחלקה שלו הציע לה "חטיף או ארטיק". מה היא ילד, שמקבל עוגייה אחרי שהיה אצל הרופא? אשה בוכה אצלך וזה מה שאתה חושב להציע לה? לגינקולוגית שבסוף אמרה שהיא אופטימית והם יצליחו לצאת ממה שהיא תיארה כ"שברון" כבר לא נשארו לי מילים. דברי עם נפגעות לפני שאת מתייחסת לזה כאל שברצ'יק קטן. מכה בכנף המקצוע.

רופאים מטרידים ופוגעים מינית הם מיעוט קטן, אבל מתנשאים ומשפילים הם רבים מאד, כפי שמעידים הסיפורים שחולקות נשים מביקורים אצל רופאים בכלל ואצל גינקולוגים בפרט: כאלה הנותנים לפציינטיות שלהם יחס מחפיר ומתנשא, מעבירים אותן הליכים מכאיבים ללא התראה וללא חמלה, ומפנים כלפיהם הערות משפילות ובדיחות מבזות. על כל זה לא שמענו מהם מלה.

בדיוק כמו ש- #metoo לא "מפריעה לחזר", אלא רק להטריד ולתקוף, כך תלונות לא מפריעות לתת טיפול רפואי נאות. אם כבר הן מאפשרות לטייב אותו. יעידו על כך אותם רופאים מקצועיים ואנושיים, שיודעים מצוין את הגבולות, מוטרדים עד כאב מקולגות פוגעניים, פועלים ומנסים לחנך אחרת את דור העתיד של הרופאים, ולעולם לא יאשימו את הפציינטיות. חלקם עובדים במחלקות שלכם, מומלץ ליצור קשר.

אני יכולה להבין שלרופא הטוב זאת לא תקופה נעימה להיות בה גינקולוג. אבל כתבה כזאת והטון שלה רק מצביעה על עומק הבעיה שפשתה אצלכם. המופע הזה – גינקולוגים מציגים: האשמת הקורבן – היה כל כך מנותק, כל-כך חסר מודעות, שכל משתתפיו ורופאים שמזדהים איתם צריכים לערוך חשבון נפש מעמיק.  כן, רופאים צריכים להיזהר יותר. ייזהר הרופא – חזיז ורעם!

כנראה צריך להזכיר שוב את מה שכל רופא ורופאה צריכים להפנים הפנם היטב: הרופא/ה בחר/ה להיות רופא/ה; החולה לא בחר/ה להיות חולה. ואידך זיל גמור.

עוד בנושא:
צדק ברפואה? – כן!
רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה “חווית טיפול”