קרוא וכתוב

על ניגוד העניינים של גאולה אבן כתבתי לראשונה לפני 10 שנים. כשהיא עוד לא היתה נשואה לגדעון סער, וטרם הוסיפה את שם משפחתו לשלה, רק קיימה איתו קשר רומנטי. כתבתי על העניין הזה לא פחות משלוש פעמים:

• בשביל זה יש כללים (31.12.2012)
• שני גוונים של אפור (12.3.2013)
• שלטון ומיקרופון (24.5.2013)

הפוסט הראשון התייחס לתגובה הלא מספקת של רשות השידור בתחילת הפרשה, כשמדובר היה בהגשת משדר הבחירות על-ידי אבן. ולכך שבדיוק בשביל מקרים כאלה יש כללי אתיקה ואין זה נכון "לסמוך" (על אבן) או "לחכות" שתתעורר בעיה.
הפוסט השני נכתב אחרי שאבן נאלצה לעשות גילוי נאות בשידור חי על הקשר העז והאישי שלה, במילותיה, עם גדעון סער. ועסק בשאלה מתי גילוי נאות אינו מספיק.
הפוסט השלישי נכתב אחרי חתונתם של השניים, והתייחס לכך שעכשיו אמנם הקשר ידוע ורשמי, אך הבעיות רק נערמות ומקשות על אבן לעסוק בענייני אקטואליה ופוליטיקה.
בהמשך אכן נמצאו פתרונות כאלה ואחרים, מספקים יותר או פחות, לניגוד העניינים הנ”ל.

אני חוזרת לנושא כי היום הודיעה אבן-סער שהיא מתפטרת מהתאגיד, בעקבות ההחלטה שם כי אבן־סער לא תגיש את תוכנית ‘השבוע’ במהלך מערכת הבחירות לכנסת בשל חשש לניגוד עניינים חמור. ואמרה בין היתר ש”אשה היא לא רק הגבר שהיא נשואה לו”. זאת אמירה מאד נכונה, אך אין דבר בינה לבין ניגוד העניינים שאליו קולעת את גאולה אבן-סער במקרה זה עובדת נישואיה.
לטענה שהיא כאשה משלמת את המחיר התייחסתי כבר ברשימות הקודמות. איש לא מונע מהזוג אבן-סער להחליט ביניהם שסער הוא זה שיפרוש מהפוליטיקה ולא אבן מעיסוקה. אבל כעיתונאית אבן-סער היא הכפופה לכללי אתיקה מקצועית. 
אתיקה מקצועית תמיד כובלת את ידי העוסקים במקצוע שהיא מסדירה על-מנת להבטיח את ערכי העיסוק. והאתיקה העיתונאית אינה יוצאת מכלל זה. אבן-סער גם יכולה היתה לעבור להגיש תכניות בתחומים שאינם פוליטיים. 
תסכולה המקצועי של אבן סער מובן, וזכותה כמובן להתפטר. אכן חבל שאנחנו מפסידים עיתונאית טובה ומקצועית, שבנתה את עצמה ככזאת עוד שנים טרם נישואיה לפוליטיקאי. אבל לבחירות יש גם מחיר. גם לבחירה למי להינשא.

אם יש עיתונאים נוספים בכלי תקשורת אחרים שמצויים בניגוד עניינים דומה – יש לטפל בזה שלהם. הדרך איננה לא לטפל גם בזה של אבן-סער. התאגיד, בכל מקרה, יכול להחליט רק לגבי עיתונאיו שלו ולא לגבי עיתונאים בכלי תקשורת אחרים.

החלטת התאגיד מתבקשת וראויה, וחבל שאבן-סער לא מבחינה שניגוד העניינים שהיא נמצאת בו הוא מובנה, ושאין לכך כל קשר למקצועיותה וליושרתה האישית, אלא להכרח למנוע ניגוד עניינים ואפילו חשש לו או מראית עין לו.
כל הרעיון של אתיקה מקצועית הוא שאין די בשיקול דעת, יושרה ומקצועיות ברמה האישית. לכולנו נקודות עיוורות ביחס לעצמנו, ותפקידם של כללי האתיקה למנוע מעידות אפשריות, לספק לציבור רשת הגנה רחבה יותר משיקול הדעת האישי של אדם זה או אחר, ולחתור לניקיון מרבי מאינטרסים זרים. מה שלא תעשה אבן-סער, היא תיחשד מראש. כללי ניגוד העניינים הם במקומם, ומצער שאבן-סער לא מבינה זאת.

עוד בנושא:
בשביל זה יש כללים
שני גוונים של אפור
שלטון ומיקרופון