ולמה טיפול נפשי עולה כל כך הרבה
כן, קשה להאמין, אבל בימים אלה מלאו 20 שנים לבלוג. שנפתח במאי 2003 במסגרת פרוייקט רשימות. למעשה חשבתי שזה היום ממש, אבל מצאתי את הרשימה שכתבתי במלאת עשור לבלוג, וראיתי שהרשימה הראשונה שלי בבלוג פורסמה ב-7.5.2003. (הפרוייקט הושק רשמית ב-17.5.2003). מאז אפריל 2010 הבלוג עבר לוורדפרס תחת הכתובת העצמאית הנוכחית.
לפני 10 שנים כתבתי:
“הבלוג היה לחלק משמעותי וחשוב בחיי. המעניק לי חירות לעשות את הדבר שאני אוהבת ביותר: לכתוב”.
זה עדיין נכון אבל כתיבתי התמעטה מכל מיני סיבות ולצערי היא פחות מרכזית בחיי היום.
אתמול, 9.5, היה יום הולדתה של חברתי הגר, שנפטרה בתחילת נובמבר. מאז מותה התקשיתי לכתוב באופן מיוחד.
כשלושה חודשים לפני מותה היא כתבה לי:
לפי דעתי המאמר הבא שלך בבלוג צריך להיות בדיוק על הנקודה המוראלית והאתית שבלקיחת סכומי עתק בשביל תראפיה. שערוריה.
אז זה סוג של צוואה שלה, מבחינתי, שאני מנסה למלא היום.
למה טיפול נפשי עולה כל כך הרבה
אקדים ואומר שאני מתייחסת כאן לטיפול נפשי במסגרת פרטית. קיימים טיפולים במסגרת ציבורית, אבל ההמתנה אליהם ארוכה באופן לא סביר, הם מוגבלים בזמן, ויש בהם היבטים שפוגעים בפרטיות. אין ספק שהמדינה צריכה לעשות הרבה יותר כדי להנגיש ולשפר אותם, אבל אני מתמקדת כאן בטיפולים פרטיים.
הנימוקים שנשמעים בדרך-כלל להצדקת העלות הגבוהה של טיפולים אלה, כאשר מטופלים או מטופלים פוטנציאליים מתלוננים על כך, הם:
* ההכשרה של מטפלים מוסמכים היא ארוכה ובמהלכה כושר ההשתכרות שלהם נמוך מאד.
* יש להם הרבה הוצאות: קליניקה, הדרכה, המשך הכשרה, והם גם משלמים מס הכנסה אז לא נשאר הרבה.
* כשהולכים לרופא/ה פרטי משלמים הרבה יותר. ואפילו לאינסטלטור.
אני חייבת לציין שהנימוק של מס הכנסה משעשע אותי במיוחד – תגלית: יש בישראל מס הכנסה! האם אתן היחידות שמשלמות מס הכנסה על עבודתכן?..
אבל אני רוצה להתמקד בנימוק האחרון משום שהוא מטעה. אם אני הולכת לרופאה פרטית מדובר בייעוץ חד-פעמי. טיפול נפשי, לעומת זאת, מתקיים אחת לשבוע ויכול להימשך שנים ארוכות. אני מודה שההשוואה הזאת פשוט מניפולטיבית בעיני.
אז כן, זה מקצוע חופשי, ויש שוק חופשי, וכל אחת רשאית לגבות כמה שמתחשק לה ולגלם את ההכשרה וההוצאות שיש לה (יש לה כמו לכל אשת מקצוע, גם בזה אין שום ייחוד) בתעריף השירות שלה. היצע וביקוש.
ועם זאת, אני מוצאת שזאת הסתכלות שלא לוקחת בחשבון את ההוצאה הכבדה שמוטלת על מטופלים כהוצאה קבועה במשך שנים. האם מוצדק, בתור דוגמא, שעובדת סוציאלית תגבה 450 ש”ח לפגישה שבועית בת 50 דקות? עבור המטופל שלה מדובר בהוצאה שבועית שמסתכמת באלפים רבים מאד של שקלים לשנה.
כולם צריכים להתפרנס. רק לא בטוח שהסתכלות טהורה של “שוק חופשי” מתאימה למקצוע שנועד להקל על סבלם של אנשים. סבל שבגינו הם מגיעים לטיפול.
קרוא וכתוב 
ברכות לסגירת העשור השני לימי הבלוג.
יש לך בלוג מרתק, ייחוד, חכם ורווי דעת.
אל תפסיקי לכתוב. פשוט אל.
תודה רבה הלנה! 🙏🏼
ברכות לבלוגולדת. זה אומר שגם שלי מתקרב. מאז ומתמיד היית מהאהובות עלי ברשימות, גם אם לא תמיד הסכמתי איתך. אני גם לא בטוחה שאני מסכימה בנוגע לטיפולים, אף שגם אני צרכנית מדי פעם, אבל צריכה לחשוב על זה.
תודה ימימה. חסד גדול להיות אהובה ע"י מי שלא מסכימים איתי.
ברכות לבלוגולדת! 20 שנים זה באמת המון זמן. הבלוג שלי “רק” בן 13, ואני מרגישה כמוך בנושא הכתיבה (למרות שהנושאים שלי שונים מאד…)
ואני מאד מסכימה עם נושא עלות הטיפול הנפשי – הרבה אנשים שצריכים פשוט לא יכולים להרשות לעצם אותו, וזה חלק מהרעות החולות של הקפיטליזם.
תודה. בלוגולדת זאת הברקה 🙃
נעמה יקרה, אני קוראת ותיקה של הבלוג שלך. ברכות חמות ליומולדת העשרים של הבלוג. אני, כמוך, הצטרפתי באותה שנה לאתר רשימות. האתר משך קוראים איכותיים שהגיבו עניינית לכולנו. רשימותיך איכותיות ומחכימות. תודה לך ויישר כח בהמשך. כל טוב, תרצה
תודה רבה תרצה
למה באמת?
אולי כדי למדר אנשים בעלי הכנסה נמוכה?
ככה המטפלים מטפלים באנשים “כמוהם” ולא בעניי עירך.
אני לא מאמין שאני קורא מאמרים שלך כבר 20 שנה… ברכות!
בעניין התשלום למטפלים:
1: חלק מהמטופלים יכולים לקבל החזרים של עשרות אחוזים מהתשלום מקופות החולים ו/או מביטוחי בריאות פרטיים. מעניין אם זה שיקול שמשפיע על התמחור. לא נעים לגבות ממישהו 450 ש״ח ל-50 דקות, אבל אם קופ״ח משלמת 250 מתוכם זה כבר פחות מציק (וכן, ברור שמי שמחזיק בביטוח בריאות פרטי או בתוכניות משודרגות של קופ״ח מלכתחילה לא נמצא בתחתית השרשרת, אבל גם לא מדובר רק על האלפיון העליון).
2: טיפול פסיכולוגי אינו עבודה שאפשר לעשות מתשע עד חמש. מספר השעות שאפשר לעבוד בהם בריכוז הדרוש מוגבל, ותשלום של 400-450 ש״ח לשעה (כולל מע״מ) מגלם שורה ארוכה של הוצאות שמותחות את הפער בין הסכום הזה לסכום שיכנס לחשבון הבנק. כפי שציינת בעצמך, קליניקה עולה הרבה כסף, הדרכה עולה הרבה כסף, והכשרה עולה המון כסף ואורכת שנים רבות. גם אם לא מחשבים את שנות ההכשרה, בהכנסה השוטפת מ-400-450 ש״ח נשאר אולי חצי. זה לא שכר מינימום, אבל גם לא שכר שמתעשרים ממנו.
מופרך.
הלוואי עליי שכר של 200-250 ש”ח לשעה !!!
כל מרצה מן החוץ במכללה מקבל יותר מזה.
וצריך לקחת בחשבון שגם אין פה הטבות סוציאליות, אין ימי מחלה או חופשה, בכל פעם שמטופל מבטל פגישה מפסידים שעה.
אפשר לקבל שכר ראוי במקצוע הזה, אבל כאמור, לא מתעשרים ממנו.