קרוא וכתוב

כתבה ב'הארץ' מספרת על  התופעה שבה גינקולוגים וקופות חולים מאיימים על פציינטיות בתביעות השתקה בשל כך ששיתפו את מה שעברו אצל רופאים אלו בקבוצות דוגמת 'המלצות ואזהרות על גינקולוגיות.ים' (גילוי נאות: אני חברה בקבוצה). גם מנהלות הקבוצות זוכות לאיומים בתביעות. זאת כתבה חשובה וכדאי לקרוא את כולה. אני רוצה להתרכז דווקא בתגובות של הממסד הרפואי שמובאות בסופה.

ההסתדרות הרפואית, כך מסופר שם, מציעה לרופאים שירות חינמי של 'אנטי-שיימינג' (שלא ברור אם עדיין פועל), וכמו כן "מפעילה מלשינון בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי, שבו אפשר לדווח על פוסטים פוגעניים כלפי רופאים – ולפעול להסרתם מהרשת". שירות נחוץ לדעת יו"ר איגוד הגינקולוגים, פרופ' רוני מימון. "כמו שאני נזהר בכבודן של מטופלות, אני חייב לשמור גם על כבודם של הרופאים", הוא מצוטט. אקבל את מה שפרופ' מימון (שאינני מכירה) מעיד על עצמו, שהוא נזהר בכבודן של מטופלות. אלא מה, שממש לא כל הרופאים נזהרים בכבודן של מטופלות. למעשה הקבוצות האלה נועדו להמליץ על רופאים טובים וראויים, אך בה בעת גם להזהיר מפני רופאים שאינם כאלה. ורוב החוויות שחולקות שם מטופלות נוגעות לרופאים שלא רק שלא נזהרים כלל ועיקר בכבודן של מטופלות, אלא משפילים אותן, גוערים בהן, מכאיבים להן ומזלזלים בהן. אז אולי כדאי שפרופ' מימון יתחיל בדאגה פעילה לכך שרופאים אכן יכבדו מטופלות? שהרי אין שום סימטריה ביחסי רופא-מטופלת ובעלי הכוח במשוואה הזאת הם הרופאים, לא המטופלות. לרשתות החברתיות יש הרבה חסרונות, אבל אחד מהיתרונות שלהן הוא שהן מחזירות מעט מהכוח לידי חסרות הכוח. ממש בקטנה. כמו שכתבתי ברשימה קודמת: ייזהר הרופא.

אבל השיא בתגובתו של פרופ' מימון עוד לפנינו: "המרחק בין שיימינג ברשת לבין פגיעה אלימה ברופא הוא קצר מאוד, ואין לנו רופאים 'ספייר' להחלפה". פגיעה אלימה – לא פחות! אנחנו אכן חוזות בגדודים של מטופלות של גינקולוגים שיוצאות לתקוף אותם באלימות לאחר שקראו עדויות אישיות של נשים אחרות (שגם אינן "שיימינג", אלא ביקורת לגיטימית על נותני שירות חיוני). לא הגזמת קצת? רופאים 'ספייר' להחלפה באמת אין, אבל מטופלות 'ספייר' לעומת זאת יש גם יש! איזה מזל. הרי תמיד יהיו מטופלות שזקוקות לרופא.

פרופ' מימון חותם בכך ש"אם מטופלות רוצות להתלונן – הן יכולות לפנות לאיגוד שלנו". אוקיי, רשמתי לפני. חבל שהפרופ' לא נתן גם את הפרטים איך מגישים תלונה לאיגוד, שננסה לראות שמא יש גורם אחד במערכת הבריאות שיברר תלונות באופן ראוי. כי יש לומר, וזאת אולי הנקודה המרכזית בכל הדיון הזה, שאף גורם רשמי במערכת הבריאות לא מתייחס ברצינות לתלונות. לא קופות החולים, וגם לא משרד הבריאות (על אף שלפחות תגובתו לכתבה זאת נאותה). אני מדברת לא רק מניסיון אישי ומנסיונן של חברותי: זה חוזר ועולה בכל הדיונים באותן קבוצות, שבהם נשים מספרות על התלונות שהגישו ועל ההתעלמות מהן או המריחה והטיוח שלהן. אפילו לכתבה הזאת קופות החולים שהוזכרו בה לא טרחו להעביר תגובה. מה עוד יש להוסיף?

ברשימה שכתבתי לא מזמן מניתי את הצורך ברוויזיה בחינוך הרפואי (החל מהמיון ללימודי הרפואה ועד להכשרות בשטח לצוותים רפואיים), יחד עם טיפול מערכתי נאות בתלונות, העמדת אדם חיצוני למערכת בראש מנגנון בירור התלונות של הקופות, וחובת דיווח שנתית שלהן לכנסת על מספר התלונות שהוגשו ואופן הטיפול בהן, כהתחלת השינוי הדרוש ביחס למטופלים במערכת הבריאות. טיפול ראוי בתלונות צריך לתת הכרה בפגיעה ובזכויות שהופרו, התנצלות בפני הנפגע/ת, למידה לעתיד ותיקון של הטעון תיקון הן ברמת הרופא היחיד והן ברמת המערכת, שחייבת להפנים שחובתה העליונה היא כלפי המטופלות. תוצר הלוואי של זה יהיה עלייה באמון, שהוא רכיב חיוני ביחסי רופא-חולה ותשתית הכרחית למקצוע הרפואה ולבריאות כולנו. כל עוד זה לא נעשה, הרי אל מול יחס משפיל ולא אנושי ופגיעות בכבודן ובגופן, שאינן מטופלות במערכת – לא נותר לפציינטיות אלא לחלוק את סיפורן במטרה להזהיר מפני אותם רופאים ולהמליץ על רופאים טובים כשחברותיהן מחפשות כאלה.

שכן יש לומר, לסיום, שלא פחות מאזהרות יש בקבוצה המדוברת המלצות על רופאים (גינקולוגים במקרה זה) טובים, מקצועיים ואנושיים. אני נמצאת בה מתוך עניין אישי בנושא ורצון לעזור לנשים אחרות: התמזל מזלי להיות מטופלת אצל רופא נפלא ואני שמחה להמליץ עליו כשזה רלוונטי.

עוד בנושא:
ייזהר הרופא: גינקולוגים במופע התקרבנות
רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה “חווית טיפול”
עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן