Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘מאמרים עיתונאיים’ Category

ה-29 בנובמבר הוא מועד מתאים להביא שוב את הביקורת שפירסמתי לפני חמש שנים בהארץ ספרים על גיליון מס' 11 של מצד שני, שעסק בהחלטה 181 של האו"ם (החלטת החלוקה).

מזה זמן שחלק מסוים של הזירה האינטלקטואלית רוחש מגמות של חזרה מהרעיון של שתי מדינות לרעיון של מדינה אחת, דו-לאומית. קישרתי את המאמרים האלו בסימניה שלי בטור הימני, אבל זה הזמן לרכז אותם:

פתח טוני ג'אדט ב-New York Review of Books עם ישראל: האלטרנטיבה; החרתה החזיקה אחריו וירג'יניה טילי ב-London Review of Books על הפתרון של מדינה אחת; בגיליון הבא של ה-New York Review of Books התפרסמו צרור תגובות לג'אדט ותשובתו למגיבים ונרשמו כמה ביטולים של המנוי על העיתון היוקרתי; מאמר של אדוארד רוטשטיין בניו-יורק טיימס שמציע לנסות את הרעיון הדו-לאומי קודם במקום אחר… וכמובן גם אצלנו פרשו מירון בנבנשתי וחיים הנגבי את משנתם הדו-לאומית, איש איש בדרכו. ואתמול התייחס לכל אלו יואל אסתרון ב-הארץ במאמרו מי בעד חיסול ישראל?

החלטה 181 של האו"ם
מפת החלוקה (מוגדלת)

Read Full Post »

הארץ, 18.8.2003

ההצדקות לחוק האזרחות החדש, שבא למנוע זכות ישיבה בארץ לפלשתינאים הנישאים לאזרחי ישראל, מצרפות נימוקי ביטחון לנימוקים של שמירת אופיה היהודי של המדינה. לא אתייחס כאן לסיכונים הביטחוניים הנשקפים מיחידים מסוימים, שיש לבדוק בקפידה האם החוק הגורף מתמודד עמם באופן סביר ומידתי, אלא לקבוצה השנייה של הנימוקים. שמירת אופיה היהודי של ישראל היא מטרה, המציבה למבקשים להצדיק באמצעותה את החוק החדש, וגם למתנגדים לו, אתגר מורכב בהרבה. המשך…

Read Full Post »

מאמר שנכתב עם דוד קרצמר(*)ופורסם בהארץ, 26.6.2003 [לגרסה אנגלית]

שלושים ושש שנות כיבוש הניבו פגיעות חמורות בחייהם של הנכבשים ובזכויותיהם ותוצאות הרות אסון לחברת הכובשים. מערכת צידוקים שלמה הוקמה כדי להגן על הכיבוש ועל האופן שבו מוסיפים לשמר אותו. השאלות הנוגעות לשטחים ולמעמדם העתידי הן בעיקרן פוליטיות, אך כרוכות בהן גם שאלות משפטיות בעלות חשיבות. התבטאויות של דמויות מרכזיות בזירה המשפטית של ישראל מחייבות התייחסות. המשך…

Read Full Post »

נכתב יחד עם אלי הכהן, התפרסם בקפטן אינטרנט.

בחורף האחרון פירסמה סוכנות הידיעות הסינית, ברשת ומחוץ לה, ידיעה יוצאת דופן. בין היתר נאמר שם כי משרד התחבורה הסיני הורה למנהלי חברות "אייר-צ'יינה" ו"שנחאי אייר-ליינס", לטוס ב-1 בינואר 2000; לכל יעד שהוא, ולא חשוב באיזה מטוס. כך, נאמר בידיעה, יוכיחו מנהלי שתי חברות התעופה הגדולות של סין כי התמודדותם עם באג 2000 הוכתרה בהצלחה. "השיטה הסינית" נעשתה עד מהרה למטבע לשון שגורה בעולם כולו, להוכחת מוכנותו של גוף כלשהו להתמודד עם הנעלם הגדול: האם וכיצד הוא יתפקד אחר חצות של יום ה-31 בדצמבר. גם בארץ הודיע שר התחבורה כי הוא יטוס ב-1 בינואר, אך חזר בו לאחר ששמע כי תאריך זה חל בשבת. המשך…

Read Full Post »

התפרסם בקפטן אינטרנט 29.6.1999

פתיחת הכנסת ה-15 היא סיבה מצוינת לבדוק מה יש לאינטרנט להציע למתעניינים בזירה הפרלמנטרית, ואיך מתייחסים בה אל המדיום. לכנסת יש אתר גדול, מפורט ועדכני למדי. האתר מחולק לחמש קטגוריות עיקריות: מידע על האתר עצמו והשימוש בו, כולל מפתחות וחיפוש; מידע על דרכי עבודתה של הכנסת, הסיעות, הוועדות והח"כים (דפי המידע של הח"כים החדשים עדיין אינם זמינים, מאחר ולא כולם מסרו ואישרו את הטקסטים); סדר-יום יומי ושבועי במליאה ובוועדות, ואפילו קבוצות דיון. המסמכים כוללים את דברי הכנסת, מהכנסת ה-11 ועד למושב האחרון – בניגוד לאיחור בן השלוש שנים בפרסומם בדפוס, עליו הצביע לא מזמן מבקר הכנסת – כמו גם חוקים שונים ודו"חות סטטיסטיים על הכנסת ה-14, אם דחוף לכם לבדוק מי היה המחוקק המצטיין (זו היתה מחוקקת) או הנואם המתמיד. ואחרון, קישורים לאתרים רלוונטיים. המשך…

Read Full Post »

התפרסם בקפטן אינטרנט, 18.5.1999

מהי השפעתה של פורנוגרפיה מקוונת על ילדים? האם אפשר, וצריך, למנוע מהם את הגישה אליה? מרים ברנר, מומחית לטיפול וחינוך מיני, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, אומרת שפורנוגרפיה היא נתון קיים וצריך לקבל אותה כחלק מהחיים. המלחמה בה, גם במדינות שבהן היא מחוץ לחוק או מנוגדת לדת הרשמית, מעולם לא הצליחה. פורנוגרפיה מוכרת, ונגד ביזנס קשה להילחם.

חשוב להבחין בין ילדים ונערים שגולשים לאתרי סקס או צופים בסרטים כחולים באופן אקראי כדי לספק את סקרנותם, לבין משתמשים כבדים וקבועים, שזהו התפריט המיני העיקרי שלהם. עבור אלה, הסכנה היא שהפורנוגרפיה עצמה תהווה מקור לחינוך מיני. "סכנה", כי הפורנוגרפיה היא אמנם נתון קיים, אבל כזה שמביא ללא מעט נזקים. המשך…

Read Full Post »

נכתב יחד עם אלי הכהן, פורסם בקפטן אינטרנט, 13.4.1999

בעוד שנים, כשילמדו הילדים בבתי הספר על המלחמה המתרחשת בתקופה זו בבלקן, יעסוק פרק מיוחד בהיבטים האלקטרוניים והממוחשבים של המלחמה. בפעם הראשונה שימשה רשת האינטרנט כלי במאבק. במלחמה בקוסובו עמדה הרשת בחזית. בחזית התקשורתית היא משמשת כמקור מידע בלעדי כמעט, מן הטעם הפשוט שלא הגיע כמעט מידע ממקורות אחרים; ואילו בחזית הדיגיטלית התנהלו בה קרבות בין הצדדים, ממש לצד הקרבות הממשיים, בניסיון להשתלט ואולי לשלוט במקורות מידע. הרשת עמדה במבחנה הראשון: היא סיפקה מידע במקום שבו העיתונאים לא היו יכולים לבצע את מלאכתם (רוב העיתונאים הזרים גורשו על ידי שלטונות סרביה). ארבעה היבטים עיקריים יש לדרמה המקוונת: העברת מידע ומיטע (דיסאינפורמציה), אפשרות ביטוי עצמי, תעמולה ולוחמה ממוחשבת לנטרול היריב. המשך…

Read Full Post »

פורסם בקפטן אינטרנט, 5.1.1999

התלות שאנו מפתחים ברשת ובמידע שמגיע דרכה, היא, לפחות בחלקה, עניין לפסיכולוג. אבל חוסר היכולת שלנו להתנתק מהמידע הרציף שהרשת מספקת לנו ממצב פלח שוק שמספר חברות כבר התבייתו עליו. חלק מהשירותים והמוצרים שמניב חוסר הרצון להתנתק נועדו להבטיח את מקומה המועדף של הרשת בין שלל אמצעי התקשורת בהם אנו משתמשים, ולהפוך את השימוש בה ליותר יעיל. חלק אחר נועדו להקל על סבלנו בשעות בהן אנו חייבים לבלות במקום אחר, לא מול צג המחשב, פשוט בכך שהם מביאים את הרשת אלינו. לכולם משותפת המגמה לתת מענה לצורך להיות זמינים באופן מקסימלי, ולקבל מידע במהירות. המשך…

Read Full Post »

התפרסם בקפטן אינטרנט, 29.12.1998

שנת 1998 התאפיינה במאבק גובר על אופייה של הרשת. כעת כבר ברור שהרשת לא תישאר המרחב הפתוח, החופשי לחלוטין, הדמוקרטי והמבוזר שאולי פעם חלמו כי הוא אפשרי. הסכנה מופיעה משני כיוונים: מהממשלות, ומהתאגידים העסקיים הגדולים. אלא שהתמונה מורכבת יותר מכפי שהיא נראית במבט ראשון. נגד חלק מהסכנות שמציבות החברות אפשר להתגונן רק באמצעות חקיקה, שתגביל את כוחן. ואילו הפיקוח הממשלתי מביא אתו סכנות משלו, מגמות שגם הן לא בדיוק לטובת תושבי הרשת. הממשלות הרי רוצות לשלוט עליה כמו על כל דבר. המאבק הזה, בין החולמים על האינטרנט כמרחב פתוח ודמוקרטי, שמשנה את יחסי הכוח ומאפשר לכל אחד לקבל ולהעביר מידע באופן חופשי, לבין הניסיון לכוון אותו מבחוץ, על-ידי אינטרסים פוליטיים או כלכליים, איפיין את השנה שחלפה. הגשמת חזון אנרכיסטי, ככל הנראה, האינטרנט כבר לא יהיה. אבל אפשר לצפות בביטחון שהמאבק הזה יימשך, ילבש פנים חדשות ויתפרש על חזיתות נוספות, גם בשנה הבאה. והתחזית הזו מלהיבה, בסך-הכל. אנחנו נמצאים רק בתחילת העידן המקוון, ועדיין יכולים לעצב אותו, לקחת חלק בניסוח כלליו, או להתמרד נגד כל כלל שמנסים לכפות עלינו. הנה 10 נקודות ציון שאפשר לסמן בשנה שעברה כדי לאפיין את המאבק הזה.  המשך…

Read Full Post »

פורסם בקפטן אינטרנט, 23.3.1999

בישראל, האינטרנט עדיין לא תפס מקום של ממש כמקור מידע וכלי תקשורת עצמאי. אין לנו את המאט דרדג' שלנו, שמספק סקופים שמופיעים רק ברשת. האינטרנט עדיין נתמך באמצעי התקשורת האחרים כדי ליצור חדשות.

אם בתחילת דרכו התעלמה התקשורת הקונוונציונלית מהאינטרנט (בגלל חשש מעורב בבורות), עכשיו מגודר האינטרנט בתוכניות ובמדורים ייעודיים, בעוד שבשאר המרחב התקשורתי הוא ספק של אייטמים עסיסיים, כמו זוגות שנישאו דרכו.

בשלב הבא צריך האינטרנט להתרומם לבד, ולנצל את יתרונותיו המובהקים.
כל משתמש ברשת מסוגל להפיץ מידע, לא רק לצרוך אותו, ויכול בקלות לעקוף מכשלות של נגישות מצד אחד ושל צנזורה מצד שני. אלו, יחד עם שפע המידע והייצוג המכובד של כלי תקשורת כעיתונים ורשתות שידור, יהפכו את האינטרנט לכלי התקשורת הבולט של המאה העשרים ואחת. המשך…

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »