ברשימה הקודמת, לפרוש את המזרן, כתבתי על הקושי להתחיל באימון. להביא את עצמנו להתאמן. בקשיים בדרך לשם ובסיבות (ולעיתים התירוצים) שאנחנו מספקות לעצמנו לצורך כך. “כל כך נכון! לגבי כל דבר בחיים” – אמרו לי. כמובן, מפני שהיוגה היא הרי החיים… הרשימה הזאת תעסוק בקושי מתוחכם יותר המונע מאתנו להתאמן. קושי למתקדמים, אם תרצו.
Posts Tagged ‘אורית סן גופטה’
לעלות על המזרן
Posted in שונות, tagged אורית סן גופטה, אימון, יוגה, מדיטציה, מזרן, נוכחות on 5 בנובמבר 2015| 3 Comments »
התקרבות צלולה
Posted in ספרים, tagged אורית סן גופטה, בהירות, ביקורות ספרים, התקרבות, ויג'נאנה, יוגה, לב האימון, תודעה on 9 בספטמבר 2015| 2 Comments »
לב האימון: מחשבות על יוגה מאת אורית סן גופטה. ספרי ויג'נאנה 2012, 106 עמ'.
לו נזקקתי למלה אחת בכדי לתאר בה את הספר המופלא הזה, היתה זאת המלה צלול. זהו ספר צלול.
ספרים לא מעט קראתי על אימון התודעה על צורותיו השונות, שיוגה היא אחת מהן. גם הספרים שאהבתי ביותר, מלאי החמלה, דוגמת ספריו של ג'ק קורנפילד, חצצו ביני לבין האימון עצמו. יצרו שכבה. שכבה שעולה צורך למוסס אותה ולא ברור תמיד איך; שכבה שתמיד ובהכרח יוצרת תסכול. כי יש בה מרחק ממה שאמור לקרב. ספרה של אורית סן גופטה הוא שקוף לאימון. ללא כל שכבה החוצצת בין המילים שעל הדף לבין התרגול היומיומי בבית. זהו הישג נדיר בפני עצמו, משום שטבען של מילים הוא שהן חוצצות. מתווכות. המלה הרי היא ייצוג של המציאות. ואילו כאן מצליחות המילים להביא את האימון עצמו, ברכות, וללא תיווך, אל תוך חיינו. כמו כף יד שמונחת בתוך ידה של המתאמנת, מובילה אותה בין התנוחות, הישיבה, הנשימות וההרהורים על אודות כל אלה. וכשצריך לדבר, מדברת בגובה העינים. זהו ספר מקרב.