טמקא מדווח מפי המקור שלו:
'אלי ישי יצא גבר ועזב ישיבת ממשלה', כתבה יוזמת מחאת האוהלים בפייסבוק, אחרי הפגישה עם שר הפנים מש"ס, שהתנגדה לדרישת ראש הממשלה לאשר את עיקר המלצות הדו"ח. (…) 'בקיצור, סחתיין אלי. לליברמן יש מה ללמוד..:)’.
ל"עיתונאות" החדשה, העושה את מלאכתה על ידי העתקת סטטוסים מפייסבוק – מגיע פוסט בפני עצמו. לא זה יהיה הנושא כאן, אלא מה יש לדפני ליף עוד ללמוד.
כן, מסתבר (ולא בהפתעה), שלא די להיות אשה הסוחפת אחריה המונים, מנהיגה בולטת של המחאה החברתית. כמו עוד עניינים, השוביניזם זוקף את ראשו לא אחת דרך השפה. מטבעות לשון, בעיקר, הן מהמורות ידועות שכן חלק ממה שהופך אותן למטבעות לשון הוא ההרגל. אבל יומרה לסדר יום חדש טוב לה שלא תתבטא בשפה שוביניסטית כמו "יצא גבר". מטבע לשון המזהה בין המגדר הגברי לבין החיובי, הראוי והאמיץ. או, על דרך המטונימיה, מזהה בין איבר מסוים בגופו של הגבר לבין תכונות אלה. עד כדי כך שלעיתים גם לנשים מודבק אותו איבר ה"חסר" להן ("יש לה ביצים") או שהן פשוט נהפכות כל כולן ל"גבר". (כמו: "היא הגבר היחיד בממשלה" וכיו"ב).
לא ערכתי סקר מוסמך, אך אני מתרשמת כי המכשלה השוביניסטית הזאת, של "גבר" כמחמאה, נפוצה במיוחד גם בין גברים בעלי מודעות חברתית יחסית.
טוב, מה את רוצה, זה רק אופן דיבור. נכון?
ובכן, כשהייתי ילדה ממש צעירה, הערתי יום אחד לבנות כיתה שהתבטאו "איזה צבע ערבי". הסברתי להן שלקרוא "ערבי" למשהו חסר טעם או שלילי זה משפיל וגזעני. זה, יש לי הרגשה, ישכנע את אלה מאסכולת ה-façon de parler. מה לעשות, הטריק הישן הזה של החלפת המסומן עובד אצל מי שהמחושים שלו קהים קצת. וזה קורה בדרך כלל לגבי נשים.
אז סחתיין, דפני, על ההובלה הנשית. אבל זה לגמרי לא מספיק. יש לך עוד (די הרבה) מה ללמוד.
Meme: שחר
איור: אורית עריף, שבנדיבותה שלחה לי את האיור הזה בזמנו עם הרשאה להשתמש בו. תודה גדולה!
קרוא וכתוב 