נרגעתי
הממשלה תקים ועדת שרים בעניין רצח הילדים. אם יש ועדה אני רגועה.
אחד משלושת המשפטים הפחות מהימנים באנגלית, כידוע, הוא I'm from the government and I'm here to help you. (אל תשאלו לגבי השניים האחרים: אני מקווה מאד שהם כבר לא רלוונטיים בתחילת המאה ה-21. אבל זה נצחי).
נאמן והניו-דיל
נאמן הודיע שיתפטר אם ירחיבו את הרכב בית המשפט העליון (ולא של בג"צ כפי שטוענת הכותרת באתר העיתון הנזכר באייטם הבא, אבל מה לו ולדיוק). כאן זה לא אמריקה, כאן עומדים איתן. כשרוזוולט איים להרחיב את הרכב בית המשפט העליון אחרי שזה פסל את חקיקת הניו-דיל שלו כלא-חוקתית, אחד השופטים פשוט שינה את דעתו.
רועש להחריד
ביום שישי, ביציאה מבית הקפה שאליו התפתיתי באופן חריג להגיע (צפוף להפליא ורועש להחריד בימי ו'), נפלתי על דוכן לקידום מכירות של הארץ. הוענק לי גיליון השבת (אף כי נטול מוסף וספרות, אבל העיקר שהיה הדה-מרקר). הרעיון, נאמר לי, הוא לשכנע אנשים לקבל את העיתון במשך חודש במחיר מבצע (שקל לגיליון). סירבתי מיד: אני כבר יודעת ש"מתנה" כזאת תכניס אותי שוב לרשימה השחורה של מסורבי מנוי סוף השבוע. מצד שני, המסקנה הסופית אחרי השבת הזאת היא שמנוי לא אחזור לעשות. בנוסף לכל הצרות, שכבר נמנו כאן לאורך השנים, הגרפיקה הצרחנית שנהייתה לעיתון הזה – התואמת את תקופת הביניים של מי שלא החליט אם הוא עדיין עיתון רציני (הוא לא) או תחתיתון – לא מתאימה לי לריהוט. לא רק בית הקפה, גם העיתון רועש להחריד.
קאמי
במלאת יובל למותו של אלבר קאמי, קישורים לשתי ביקורות שלי שהתפרסמו בזמנו במעריב.
האחת, איך אפשר לפספס את קאמי, על הביוגרפיה של קאמי מאת אוליביה טוד; השנייה, להמשיך לחתור בלב ים, על נאומים בשוודיה של קאמי ועל הומאניסט בשמש – קאמי וההשראה הים-תיכונית מאת דוד אוחנה.
בכל פעם שאני כותבת משהו על קאמי, אני צריכה להתאפק כדי לא לצטט את המשפט שאני אולי אוהבת ביותר אצלו. אז למה להתאפק? הנה שוב פעם, המשפט מהדבר: "למרות קרעי-הנפש של כל האנשים אשר אם אין בכוחם להיות קדושים, הנה ממאנים הם לומר לנגף טוב, והם מתאמצים, על אף הכל, להושיט ידם לעזרה". מה עוד יש, באמת.
Read Full Post »
קרוא וכתוב 