Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘אלימות נגד נשים’

אני אוהבת את חנוכה כי זה חג של אור וחום. בחוץ ובפנים. כי לרבים מאתנו יש נטייה לראות את החשכה מסביב, וזה חג שמזכיר לנו כבר מנר ראשון שלא צריך הרבה כדי לסלק את האפלה. רק להדליק נר. אפילו אחד. והאור הולך וגובר.

לא, זה לא שאין יותר חשכה אחר-כך, זאת התזכורת שמוטב להדליק נר מאשר לקונן על החושך. לעשות מעשה, לנקוט פעולה אקטיבית.

שביתת הנשים המתוכננת ליום שלישי הקרוב היא הדלקת נר גדול. על כל הפונקציות שלו: נר כדי לזכור (את כל קורבנות האלימות); נר של תקווה (למציאות אחרת ולחברה טובה יותר); נר של ריכוז אנרגיה (שמתווה פעולה נכונה). ובעיקר, נר שמזכיר לנו שאם לא נדליק אור – נישאר בחושך.

זאת שביתת נשים. שכל גבר הגון צריך להזדהות איתה. כי אלימות נגד נשים איננה עניין של נשים. אל תשבו מנגד. אל תניחו לחשכה להשתלט. הצטרפו לאור.

אשה שובתת

עוד בנושא: יום האלימות, יום הנתינה

Read Full Post »

ב-25.11 צוין, כמדי שנה, יום המאבק באלימות כלפי נשים. למחרת פורסם על שני מקרי רצח של קטינות. סילבנה צגאיי בת ה-13 הוכתה למוות בדרום ת”א, כנראה בידי בן זוגה לשעבר של אמה. גופתה של יארא איוב בת ה-16 מג’יש התגלתה בפח אשפה. בכך מגיע מספר הנשים שנרצחו השנה ל-24.
יום מאבק באלימות כלפי נשים יש אחד. אלימות נגד נשים – כל יום.

המשך…

Read Full Post »

שתקתי ביום שישי. מה עוד אפשר לכתוב במיוחד כדי לאזכר את יום המאבק באלימות נגד נשים, שצוין כבכל שנה ב-25 בנובמבר. הרי הנסיגה במעמדן של נשים בישראל זועקת אלינו מכל פינה בכל יום. הדרת נשים היתה לנורמה. לא רק בירושלים המתחרדת. לא רק בארגונים וחברות הנכנעות לתכתיבי חברות הפרסום שמצדן נכנעות לתכתיבי החרדים בעיר, בשתיקת העירייה. גם בתכניות טלוויזיה, מעוז הליברליות עלק. כאשר נצפית בקירשנדון אשה זאת עילה לסטטוס. וגם אז, בדרך כלל, במסגרת מה שאפשר לכנות הפינה “עולם הולך ונעלם” בסוף התכנית. כמעט על רקע כתוביות הסיום. מתצפית שערכה ד”ר נורית גילת לפני כשנתיים ונשלחה אלי בזמנו, עולה כי נשים היו רק כ-8% מהמרואיינים בתכנית; כי בכשני שליש מהתכניות לא הופיעה אף אשה; וכשאחד המנחים נעדר מחליף אותו תמיד גבר.
מהתרשמותי הסובייקטיווית לא השתנה מאז דבר, אולי להיפך. (לבד מכך שהשנה, לראשונה, ראיינה שם אשה כמחליפה). גם לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים ראיינו שם גבר. אני שמחה, באמת ובתמים, שגברים מגלים עניין בנושא. זה באמת לא עניין “של נשים” אלא סוגייה חברתית ראשונה במעלה. אבל על רקע ההדרה השיטתית של נשים בתכנית הזאת זה צרם במיוחד.

אפשר להתווכח אם הדרת נשים היא אלימות. כמו שאפשר להתווכח אם אלימות מילולית היא אלימות. או שמא זאת קצת זילות השפה: לא כל פגיעה היא אלימות. גם לא כל אלימות היא ישירה. אלימות מבנית, למשל, היא אלימות שנוצרת כתוצאה מהפקרה של אוכלוסייה מסוימת על רקע סוציו-אקונומי, אתני או מגדרי, שמביאה לתוצאות כמו תחלואה או תמותה מוגברות. אלו הם קיפוח או אפליה המובנים לתוך הסדר החברתי ולכן פחות נראים לעין מאשר אלימות גלויה, אך תוצאותיהם קטלניות לא פחות.

אשר לאלימות הקשה, hard core, שבאופן מסורתי מציין ה-25 בנובמבר, היום הזה עמד השנה בסימן בקשתו של קצב לדיון נוסף. זאת לאחר שערעורו נדחה בבית המשפט העליון והוא אמור להיכנס לכלא כדי לרצות את עונשו בעוד פחות משבועיים. אני מרשה לעצמי להמר שהבקשה תידחה: אין עילה משפטית לקיים דיון נוסף. אבל אחרי הדחייה תבוא בקשת החנינה, כמובן.
שלושה ימים לפני יום המאבק, דווח בהארץ בזו הלשון: “חשד: דייר מרכז קליטה בקרית גת רצח בדקירות דיירת על רקע רומנטי והתאבד”. וזה במעוז השמאל הליברלי, הרוצה מאוד שנאמין כי הוא עומד גם בחזית המאבק נגד אלימות מינית (מלבד כשהיא קורית אצלו בבית;  ומלבד הדיווחים מקלי הראש על חיים רמון ואיל בן ארי; ומלבד כל ההערות והבדיחות הסקסיסטיות המשובצות במאמרים רבים. ומלבד בני ציפר, הפרובוקטור בשקל, הכופר מכל וכל באלימות נגד נשים ובהדרת נשים, שמקבל שם מקום של כבוד). את הכותרת המקורית כבר
לא תמצאו באינטרנט. אולי כי הכותרת שונתה בהמשך; אולי בעקבות המכתב למערכת מהיום, שמחה על כך ותבע: די עם הרקע הרומנטי. באמת די. אלימות היא אלימות. אין בה דבר רומנטי.

Read Full Post »

מחמת ריבוי של "ימי זכויות", אני מאחדת מעתה ואילך את אזכורם של הימים החלים באותו שבוע…

ילדים 2005: תחת איום

היום, ה-20 בנובמבר, הוא יום הילד הבינלאומי. יום הילד – לא כמו שמציינים במקומות אחדים, עם גלגל ענק, הפעלות וסוכר על מקל, אלא יום שבו מציינים את זכויות הילד. התאריך נקבע ל-20 בנובמבר מאחר שזהו היום שבו קיבלה העצרת הכללית של האו"ם הן את ההכרזה בדבר זכויות הילד (ב-1959) והן את האמנה בדבר זכויות הילד (אחרי בדיוק 30 שנים, ב-1989).

האמנה בדבר זכויות הילד היא אמנת זכויות האדם המאושררת ביותר (להבדיל מאמנות של הדין ההומניטרי, כמו אמנות ג'נבה). למעט סומליה (ששוב איננה נחשבת למדינה) וארה"ב, כל המדינות הן צד לאמנה בדבר זכויות הילד. אך למרות האמנה, ילדים עדיין מצויים בסיכון ונתונים לאיום. שלושת האיומים העיקריים על ילדי העולם על-פי יוניצ"ף הם עוני, המהווה את הגורם המרכזי בתמותת ילדים ואחראי לפגיעה בזכויותיהם של כמיליארד ילדים בעולם; סכסוך מזוין – כ-40% מסך כל 3.6 מיליון בני-האדם שנהרגו בסכסוכים כאלו מאז 1990 הם ילדים; ואיידס, הגורם במדינות אפריקה לירידה דרמטית בתוחלת החיים ולמיליוני יתומים.
ילדים תחת איום – מצבם של ילדי העולם 2005
כאן באתר בנושא זה:
ומה אתנו, לנו אין זכויות?
זכויות של ילדים

אחת משלוש נשים

אחת משלוש נשים היא קורבן לניצול במהלך חייה. כמה נשים אתם מכירים? את זאת שואל האתר המיוחד של אמנסטי למאבק באלימות נגד נשים, בפתיח לעצומה שעליה אתם מתבקשים לחתום. חתימה המחייבת אתכם לא לשתוק ולתבוע ממשפחתכם, חבריכם, קהילתכם וממשלתכם לפעול כדי להפסיק אלימות נגד נשים.
ובאתר של ל.א. (לחימה באלימות נגד נשים), דף מיוחד לציון מקרי מוות בעקבות אלימות במשפחה. הנתונים (החלקיים) של 2005 – כאן.

כל זה, כמובן, כי ביום שישי השבוע, ה-25 בנובמבר, חל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים.

Read Full Post »

התפרסם בקפטן אינטרנט, 18.5.1999

מהי השפעתה של פורנוגרפיה מקוונת על ילדים? האם אפשר, וצריך, למנוע מהם את הגישה אליה? מרים ברנר, מומחית לטיפול וחינוך מיני, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, אומרת שפורנוגרפיה היא נתון קיים וצריך לקבל אותה כחלק מהחיים. המלחמה בה, גם במדינות שבהן היא מחוץ לחוק או מנוגדת לדת הרשמית, מעולם לא הצליחה. פורנוגרפיה מוכרת, ונגד ביזנס קשה להילחם.

חשוב להבחין בין ילדים ונערים שגולשים לאתרי סקס או צופים בסרטים כחולים באופן אקראי כדי לספק את סקרנותם, לבין משתמשים כבדים וקבועים, שזהו התפריט המיני העיקרי שלהם. עבור אלה, הסכנה היא שהפורנוגרפיה עצמה תהווה מקור לחינוך מיני. "סכנה", כי הפורנוגרפיה היא אמנם נתון קיים, אבל כזה שמביא ללא מעט נזקים. המשך…

Read Full Post »